הבוקר באחד העם: מה שבטוח - ביטוח..
מלווה ברוח גבית מכיוונה של וול סטריט וכש-5 מבין 6 הדואליות של המעו"ף עתידות לפתוח בפערי ארביטראז' חיוביים נראה, כי פני ת"א מועדות מעלה ביום המסחר הראשון בשבוע. במרכז המסחר - מניות ענף הביטוח, שנהנו בשבוע שעבר מאור הזרקורים והבוקר תרכזנה עניין על רקע פרסומים, לפיהם שלמה אליהו מנה"ל מו"מ למכירת חלקו בחברת הביטוח הפניקס ב-200 מיליון דולר.
מדד ת"א 25 יפתח ברמה של 737.84 נקודות. מדד ת"א 100 יפתח ברמה של 744.65 נקודות. מדד התל טק 15 יחל להסחר ברמה של 406.01 נקודות. שלושת המדדים המובילים בת"א חתמו את השבוע שעבר ברמות שיא, על אף ירידות קלות ביום חמישי החותם את השבוע.
כאמור, עתידה לרכז היום עניין באחד העם - חברת הביטוח הפניקס. שלמה אליהו מנהל מו"מ למכירת חלקו בחברה - 33% - ב-200 מיליון דולר. המכירה - על רקע כוונת אליהו לרכוש את בנק לאומי כך שגם ענף הבנקאות לא יסבול היום מחוסר תשומת לב.
עוד בענף - אחרי שמכר בסוף השבוע את חברת קרנות הנאמנות לאומי פיא להראל השקעות, מנהל בנק לאומי מו"מ למכירת אחזקותיו בביטוח ישיר (18%) לקבוצת צור שמיר, שבשליטת משפחת שניידמן המחזיקה ב-48% מביטוח ישיר.
ובמעבר חד לדואליות. ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, הודיעה בשבוע שעבר על שני אישורי DA חדשים. הראשון - לגרסה הגינרית לטיפול בדלקת פרקים, שמכירותיה האתיות מוערכות ב-228 מיליון דולר בשנה והשני - בסוף השבוע - אישור FDA מותנה לטבליות הריבוירין - הגרסה הגינרית לתרופה לחולי צהבת של חברת Roche. לתרופה הקיימת של Roche שוק מכירות מוערך של 206 מיליון דולר, טבע צפויה לקבל אישור סופי לתרופה עם פוג תופקה של הבלעדיות של Roche בדצמבר הקרוב.
מניותיה של טבע תפתחנה את המסחר בפער שלילי בן 1%, לאחר שחתמו את המסחר בוול סטריט בליל שישי בירידה מתונה בת 0.27%.
טבע היא למעשה היחידה הבוקר לפתוח בפער שלילי מקרב 6 הדואליות של המעו"ף. אלביט מערכות תחל להסחר בפער חיובי של 1.2%, בפער של 1.6% תפתח פרטנר את המסחר, לפריגו פער חיובי של 0.7% וכור וליפמן תחלנה להסחר בפער חיובי של 1.5% ו-1.4%, בהתאמה.
עוד בדואליות. רדויז'ן בולטת הבוקר עם פער חיובי של 3.84%, לאחר שבוול סטריט זינקה בסוף השבוע ב-4.62%. ביום חמישי - לאחר נעילת שערי המסחר בוול סטריט אישרה החברה כי זוהר זיספל, המנכ"ל, רכש חודש שעבר מניות בסכום של כ-3 מיליון דולר. המומנטום החיובי בחברה התחיל עוד בתחילת השבוע, כשזינקה בכ-13% לאחר שג'ים קרמר, בעל תוכנית הטלויזיה ברשת CNBC האמריקנית, המליץ לצופיו על מניות החברה.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
