פסגות אופק: הדיסקאונט ב-DSPG מצדיק "תשואת יתר"
האנליסט, גרי רסקין, מבית ההשקעות פסגות אופק ממליץ על מניות מפתחת השבבים לשימוש בתחום התקשורת הביתית קצרת הטווח, חברת DSPG בהמלצת "תשואת יתר". רסקין סבור, כי בהתחשב ברקורד טכנולוגי וניהולי מרשים והסתברות גבוהה של צמיחה בשנים הקרובות, הדיסקאונט הקיים מצדיק המלצה שכזו. את מחיר היעד קובע האנליסט בגובה 28 דולר - גבוה בכ-17% ממחיר הסגירה של המניה בליל שישי בוול סטריט.
רסקין מציין, כי השוק האירופי של הטלפונים האלחויים מהווה בשנתיים הקרובות פוטנציאל משמעותי עבור DSPG היות והיקפו גדול יותר מאשר השוק בארה"ב. לנוכח הרקורד המרשים של החברה בשוק בארה"ב, הוא מעריך, כי החברה תצליח לעמוד ביעד נתח השוק שהציבה לעצמה באירופה - 30% עד סוף 2006.
האנליסט של פסגות אופק מתייחס גם לאסטרטגיית הצמיחה של החברה מ-2007 ואילך, המבוססת על פיתוח מוצרים חדשים שיתמכו בחזון הבית האלחוטי. החברה, הוא מזכיר, כבר החלה לבצע השקעות במו"פ, כאשר השקת חלק ממוצריה מפויה כבר ב-2005. עקב כך, צופה האנליסט גידול מהותי בהוצאות המו"פ ב-2005 לעומת 2004, אך הוא מעריך, כי ההשקעה הינה הכרחית שכן במהלך השנתיים הקרובות, שוק הטלפונים האלחוטיים ימצה, למשתו, את פוטנציאל הצמיחה שלו.
בפסגות אופק מעריכים, כי החברה קוראת נכון את כיוון השוק לגבי הבית האלחוטי, אך מאידך השקעותיה הנוכחית במו"פ יוצרות תחושה של "ירי לכל הכיוונים" בתקווה שכמה יבשילו להיות המנוע הבא.
דבר במספרים. בבית ההשקעות חוזים ל-DSPG רווח של 27.8 מיליון דולר ב-2005 על הכנסות של 185.4 מיליון דולר באותה השנה. שנה לאחר מכן - ב-2006 - הם כבר חוזים רווח של 34.8 מיליון דולר על הכנסות של 213.2 מיליון דולר.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
