וול סטריט מתאוששת: טבע קופצת ב-1.4%

בעקבות אישור FDA חדש. עוד בישראליות: גילת יורדת ב-0.45%, למרות הסכם חדש, נייס עולה ב-0.26%, ריטליקס קופצת ב-4%, אורכית מטפסת ב-3.23% וסינרון עולה ב-2%
שרון שפורר |

כצפוי, פתחה וול סטריט את יום המסחר השני בשבוע בעליות שערים. בין האירועים המרכזיים שישלטו היום בשווקים יהיה מדד אמון הצרכנים ליוני, כמו גם הקולות שישמעו מכיוון וועידת השווקים הפתוחים שבסיומה מחר תקבע הריבית הקצרה לחודש יולי.

קטליזטור חיובי מתקבל מצד זירת הנפט. החוזים העתידיים על מחירה של חבית זהב שחור למסירה בחודש אוגוסט מחליקים בשעה זו של המסחר בבורסת הסחורות בניו יורק ב-1.12%, סביב 59.86 דולר - מתחת לרף ה-60 דולר לחבית אותו חצו במהלך סוף השבוע.

מדד הנאסד"ק פתח בתוספת של 0.4% לרמה של 2,053.47 נקודוץ. מדד הדאו ג'ונס נסחר בעליה קלה בת 0.13% לרמה של 638.2 נקודות.

לאחר פתיחת המסחר יפורסם, כאמור, מדד אמון הצרכנים לחודש יוני. ההערכות הן לנתון חיובי שיציג עליה לרמה של 104.1 נקודות לעומת רמה של 102.2 בחודש הקודם.

היום תחל וועידת השווקים הפתוחים (FOMC). מחר ינעל המושב שמכנס את קובעי המדיניות הכלכלית של ארה"ב, ותפורסם ריבית הבסיס הקצרה לחודש יולי. ההערכות הן שהבשורה שתצא משם תהיה עליה של 0.25 נקודות אחוז נוספת ברמת הריבית ל-3.25%.

במרכז המסחר ניצבות מניות אדבנס מיקרו דיבייסס, היא AMD, שהגישה תביעה לרשויות ההגבלים העסקיים, בה היא מאשימה את אינטל במונופול בתחום מעבדי 86. AMD פתחה בקפיצה של 1.6% ואילו אינטל מתעלמת ועולה ב-0.31%.

IBM מרכזת גם היא את עניין המשקיעים, לאחר שהודיעה היום, כי היא מצויה תחת חקירה של הרשויות הרגולטוריות בקשר לדיווחה הכספי האחרון, במסגרתו הציגה את התוצאות החלשות ברבעון הראשון של השנה.

מניות טבע קופצות ב-1.42%, לאחר שדיווחה החברה על אישור FDA מותנה לתרופת הגליימפרייד. מדובר בתרופה שמגלגלת מחזור של 340 מיליון דולר בשנה בגרסה האתית שלה. האישור הסופי אמור להתקבל ב-6 אוקטובר השנה.

נייס פתחה בעליה צנועה יותר בת 0.26%, לאחר שהודיעה, כי היא משדרגת את פורטל השותפים העסקיים שלה לגרסת Oracle 10g. המערכת משרתת מפיצים, שותפים עסקיים ולקוחות ברחבי העולם. בשלב ראשון הועברו השרתים מארה"ב לישראל. לאחר התקנות השרתים בישראל שודרגה המערכת לגרסת - Oracle AS 10g מבוסס Linux. מאורקל ישראל נמסר כי הפרוייקט בוצע ע"י חברת Daemon בשיתוף אנשי נייס ואורקל.

מצידו האדום של המתרס ניצבת גילת, שיורדת ב-0.45%, הגם שדיווחה על הסכם חדש עם STEC הרוסית לאספקת פתרונות ה-Skyhedge Hub שלה. ההטמעה תתבצע במהלך 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.