תלוש שכר
צילום: אייס

כמה דמי הבראה תקבלו במשכורת הקרובה?

במשכורת חודש יולי מרבית השכירים במשק יקבלו דמי הבראה. נדב טסלר מהלמן אלדובי מסביר מי זכאי לתשלום ומה הסכום שכל אחד מאיתנו אמור לקבל

מורן ישעיהו | (6)

במשכורת חודש יולי צפויים לקבל מרבית השכירים במשק תשלום דמי הבראה. במקור, אלו נועדו לממן ימי הבראה של העובדים במתקני הבראה, אבל כיום מדובר בסכום חד פעמי שנכנס למשכורת. בעוד עובדי המגזר הציבורי קיבלו את דמי ההבראה במשכורת חודש יוני. רוב המעסיקים משלמים את דמי ההבראה במשכורת חודש יולי.

 

מי זכאי לקבל דמי הבראה? 

נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, מסביר כי מי שהשלים שנת עבודה בשנת 2019 זכאי לקבל דמי הבראה. מי שלא השלים, יקבל את החלק היחסי בשנת 2020. כך למשל עובד שהתחיל לעבוד בחודש ינואר 2019 לא יקבל דמי הבראה בשבוע הבא, אך בשנה הבאה יקבל דמי הבראה עבור שנה וחצי. (במידה ויעזוב במהלך השנה הוא יקבל את דמי ההבראה שהוא לא ניצל). 

מי שעוד שזכאים לקבל דמי הבראה הם עובדי משק בית, נשים בחופשת לידה וגם גמלאים בפנסיה התקציבית. גמלאי הפנסיה התקציבית כמו יתר עובדי המדינה קיבלו את דמי ההבראה בקצבת חודש יוני.

 

כמה נקבל?

לא רק מועד התשלום שונה בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המגזר הציבורי, אלא גם שווי יום ההבראה ומספר ימי ההבראה שאנו זכאים להם. לפי טסלר, דמי ההבראה משולמים בדרך כלל לפי הוותק.

עובד במגזר הפרטי שהשלים שנה אחת זכאי לחמישה ימים ועובד שהשלים שנתיים זכאי לשישה ימים. מספר הימים ממשיך לעלות בהדרגה כאשר עובד שהשלים 20 שנות עבודה זכאי לעשרה ימי הבראה בשנה.

 

השווי של כל יום הבראה במגזר הפרטי עומד על 378 שקל. כלומר, עובד במגזר הפרטי שהשלים שנה אחת במקום עבודה יקבל תוספת למשכורת בגובה 1,890 שקל. עובד שלא היה זכאי בשנה שעברה לדמי הבראה, יקבל השנה את מכסת הימים שצבר בשנה שעברה ואת מחצית דמי ההבראה להם הוא זכאי השנה.

 

במגזר הציבורי, עובד עם ותק של שנה אחת כבר זכאי לקבל 7 ימי הבראה בשווי של 432 שקלים עבור כל יום. הרבה יותר מעובד עם ותק מקביל במגזר הפרטי.

ימי ההבראה חייבים בתשלום מס הכנסה, ביטוח לאומי, וביטוח בריאות. ולא חייבים להפקיד עבורם לחיסכון פנסיוני. במגזר הפרטי העובד יכול להפקיד באופן עצמאי לחיסכון פנסיוני בגין ימי ההבראה ולקבל הטבת מס. במגזר הציבורי מפקידים לחיסכון פנסיוני ולקרן ההשתלמות עבור ימי ההבראה.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למה מגזר ציבורי יותר 02/08/2019 17:14
    הגב לתגובה זו
    למה אפלייה בין עובד לעובד. דוקא מגזר פרטי עבדות אמיתית ובציבורית בית הבראה
  • 3.
    לוין יונה 02/08/2019 16:46
    הגב לתגובה זו
    דמי הבראה בפועל אני רוצה להגיד שאני אישית לא נהניתי מדמי ההבראה יכולה הלכה למדינה בצורה של מיסים . אני עובדת הוראה 20 שנה ולאחר הניקויים המשכורת שלי עלתה רק ב 1500 שח. זאת אומרת שהרובירד לי המיסים. לא מבינה למה אי אפשר פעם בשנה לצ׳פר את העובד בלי שישלם מיסים על מה שמגיע לו.....
  • ניר 03/08/2019 21:43
    הגב לתגובה זו
    אם את לא יודעת איך כותבים ניכויים אז לא מגיע לך
  • 2.
    אריאלה זילברמן 02/08/2019 12:11
    הגב לתגובה זו
    אם שהיתי מנובמבר 2018 עג 31.8.19 בבית עקב מחלת סרטן למעשה מ 11.6 אני בחל"ת וקיבלתי משכורת מימי חופשה ומחלה עד תום בהיותי עובדת מדינה האם אני זכאית לקבל רכיב זה כמו רכיב ביגוד ומענקים מתווספים?
  • 1.
    עובד כמו עבד 01/08/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
    במגזר הפרטי לא משלמים ולא מקבלים ימים, בתשעה באב אפילו עובדים. אין מי שידאג להם וגם המשכורת רעב
  • הממשלה מתחרה בהם 02/08/2019 17:15
    הגב לתגובה זו
    עצמאי שמרוויח מן הראוי שיתגמל עובדים כי כמו משפחה שלו
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.