האם עסקת הענק בשוק האנרגיה משפרת את מצבה של דלק במפרץ מקסיקו?
ענקית האנרגיה שברון דיווחה ביום שישי על כוונתה לרכוש את חברת האנרגיה אנדרקו פטרוליום (Anadarko). מדובר באחת מהעסקאות הגדולות ביותר בתחום האנרגיה בהיקף של 33 מיליארד דולר. שברון נחשבת לחברת האנרגיה השניה בגודלה בארה"ב, ועסקה זו מגדילה את מגדילה את אחיזתה בשוק האנרגיה.
מי שעשויה ליהנות מהעסקה היא דלק קבוצה -3.04% של יצחק תשובה. ביום חמישי שעבר, יום לפני העסקה של שברון, דיוווחה דלק על רכישת 22.45% במאגר הנפט סיזר טונגה (Caesar Tonga) - אחד משדות הנפט הגדולים במפרץ מקסיקו.
דלק רוכשת את חלקה של חברת של (Shell), ואמורה להחזיק במאגר לצד שלוש מחברות הנפט הגדולות בעולם: אנדרקו (Anadarko) אשר משמשת גם כמפעיל של המאגר (33.75% במאגר), ענקית האנרגיה הנורבגית אקווינור (Equinor) המחזיקה ב-23.5% מהמאגר וחברת שברון שחלקה במאגר 20.25%.
כעת, הצעת שברון לרכוש את אנדרקו עלולה לטרוף את הקלפים. העסקה תלויה בזכות הסירוב של שלוש השותפות במאגר אשר יכולות להיכנס בנעלי הרוכשת בעסקה בתוך 30 יום ממועד פרסומה. אם שברון רוכשת את אנדרקו הרי שיוותרו לדלק רק שתי שותפות - שברון (שתחזיק בחלק הגדול ביותר) ואקווינור.
- מנצלים את המומנטום: קבוצת דלק ו-ENI מכרו 3% ממניות איתקה תמורת כ-100 מיליון פאונד
- דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: תנצל את זכות הסירוב
אנדרקו היא לא רק המחזיקה הגדולה ביותר במאגר, אלא גם היא בעלת פלטפורמת ההפקה. המאגר, אשר נמצא כ 300 ק״מ דרומית ללואיזינה במפרץ מקסיקו, בעומק ים של כ-1,500 מטרים, מפיק מ-8 בארות, המחוברות במערכת צינורות תת ימית לפלטפורמה מפיקה, בבעלותה המלאה של אנדרקו, המזרימה את הנפט והגז בצנרת קיימת לחופי לואיזינה וטקסס. כיוון שהפיתוח וההפקה מהשדה מבוססים על תשתיות קיימות, עלויות ההפקה מהמאגר עומדות על סכום נמוך יחסית.
עבור קבוצת דלק החשש הגדול ביותר הוא ששברון תרצה כעת לנצל את זכות הסירוב, ובכך תסכל לדלק את העסקה. גורמים הבקיאים בשוק האנרגיה הבינלאומי פוסלים את הטענה. ההנחה היא ששברון, שכבר תחזיק ביותר מ-50% מהמאגר, לא תרצה להגדיל את הסיכון במאגר הקיים הנמצא במים עמוקים, ותעדיף לפזר סיכונים על פני מאגרים אחרים.
בנוסף, החברות כבר דיווחו בסופ"ש כי בכוונת שברון למכור נכסי אנרגיה בהיקף של 15 עד 20 מיליארד דולר עד לשנת 2022, בין השאר, על מנת לממן רכישה חוזרת של מניות שברון.
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
- 4.דירה=קורת גג 15/05/2020 19:14הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 3.ושתי 13/05/2020 20:26הגב לתגובה זואין להם שמץ של מושג שבקרוב תשובה יוכרז פושט רגל
- 2.דלק קבוצה 15/04/2019 05:13הגב לתגובה זושימו לב לנייר הוא במגמת עלייה ברורה .
- מצחיק 13/05/2020 20:28הגב לתגובה זוהמנייה ע6לה ? גיחי גיחי צחוק של פסיכי
- 1.It's lot of dividr.. (ל"ת)Buy chevron 14/04/2019 15:21הגב לתגובה זו

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי
יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".
בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.
"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"
על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- פריים אנרג'י תרכוש מתקנים סולאריים ב-72 מיליון שקל; הכנסה שנתית של 35 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".