שי אוזון
צילום: ליבי קטן נאור
דוחות

אברא: הכנסות של 104 מיליון שקל, גידול במגזר ממשלה וביטחון

החברה שמרה על יציבות בהכנסות וברווח הגולמי. ה-EBITDA הגיע לשיא והסתכם בכ-12.6 מיליון שקל, עלייה של כ-17% לעומת כ-10.8 מיליון שקל ברבעון המקביל
איציק יצחקי |

חברת אברא אברא -0.05% , המתמחה בפתרונות טכנולוגיים בתחומי מערכות מידע, סיימה את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות של כ-104 מיליון שקל, בהשוואה לכ-103 מיליון שקל ברבעון המקביל. ברבעון האחרון היא הגדילה את נוכחותה במגזר ממשלה וביטחון. הרווח הגולמי הסתכם בכ-28 מיליון שקל לעומת כ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם בכ-7.2 מיליון שקל לעומת כ-5.9 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-21%. ה-EBITDA הגיע לשיא והסתכם בכ-12.6 מיליון שקל, עלייה של כ-17% לעומת כ-10.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול ב-EBITDA נובע ממימוש תהליכי סינרגיה בחברה שהתחילו בתחילת השנה ובאו לידי ביטוי במהלך הרבעונים האחרונים. רכישת החברות וחיבורן לכדי חברה אחת הפועלת בשיתוף פעולה תוך ניצול היכולות המשותפות הביאה גם לצמיחה וגם לשיפור מתמיד ברווח וזאת בהמשך לתהליכי סינרגיה הקשורים להתייעלות תפעולית ולשיתוף פעולה בצד המכירות. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע לשיא של כ- 11.2 מיליון שקל ברבעון, בהשוואה לכ-2.8 מיליון שקל ברבעון המקביל. יתרת המזומנים והמכשירים הפיננסיים של החברה הסתכמה בכ-70 מיליון שקל לעומת כ-84 מיליון שקל בסוף השנה. ההון של החברה הסתכם בכ-256 מיליון שקל לעומת 249 מיליון שקל לסוף השנה. נכון למועד פרסום הדוח, החברה ממשיכה במימוש האסטרטגיה שלה לרכישת חברות נוספות, ומנהלת משא ומתן עם מספר חברות מטרה פוטנציאליות. שי אוזון, מנכ"ל אברא, אמר כי: "הרבעון השלישי מביא לידי ביטוי את מאמצי הסינרגיה שנשאו פרי בשורת הרווח, כמו גם בזכייה במכרזים חדשים שיתבטאו בפעילותנו בהמשך. אירועי ה-7 באוקטובר טלטלו את כולנו. אברא משתתפת בצערם הכבד של עובדינו שאיבדו את יקיריהם. אנחנו שולחים חיבוק ללוחמים וליבנו עם משפחות החטופים. אנו מרגישים מחוייבות כלפי עובדינו ולקוחותינו לשמר על פעילותינו העסקית, כאשר כ-100 מעובדי החברה שותפים למאמץ המלחמתי, ולכך צפויה השפעה מסויימת על הרבעון הרביעי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מחר בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%

על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים

מערכת ביזפורטל |

כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.

אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת. 

 מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות.  האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.

החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה. 


מחר בבורסה צפוי להיות יום רגוע יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.