בנק ישראל: הקורונה גרמה לישראלים להשקיע יותר בחו"ל

לפי דוח המבט הסטטיסטי ל-2020 שמפרסם הבנק, הישראלים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל ומשקיעים בנכסים פיננסיים זרים, כשהמובילים הם הגופים המוסדיים המשקיעים בקופות גמל; על רקע שנת הקורונה - עלייה משמעותית בחוב לבנקים של משקי הבית
לימור זילבר |
נושאים בכתבה מוסדיים

הישראלים מעבירים כסף להשקעות בחו"ל ומשקיעים בנכסים פיננסיים זרים, כך לפי בנק ישראל, שפרסם היום דוח מבט סטטיסטי לשנת 2020. בנוסף, הבנק מצביע על עלייה ביתרת החוב לדיור של משקי הבית על רקע משבר הקורונה - בעיקר בחוב לבנקים. יתרת הפיקדונות והמזומן עלתה משמעותית, במקביל לעלייה ביתרת הנכסים הפיננסים בחו"ל - בעיקר על רקע עליות המחירים בשווקים בחו"ל במחצית השנייה של 2020.

יתרת הנכסים של המשק הישראלי בחו"ל עלתה באופן ניכר בשנת 2020 בהיקף שעולה על מגמת העלייה הרב שנתית. בבנק מסבירים שהעלייה התרחשה בשל גידול חד בנכסי רזרבת המט"ח של המשק, בעקבות הצעדים המוניטריים (הורדת הריבית) שיושמו בגין משבר הקורונה,  ההתערבות של בנק ישראל בשוק מטבע חוץ וההעברות של הממשלה. לעלייה ביתרת הנכסים תרמה גם ההשקעה הניכרת של תושבי ישראל בנכסים פיננסים זרים.

בבנק ישראל מסבירים כי יתרת כלל ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל עלתה בשנת 2020 בכ-43 מיליארד דולר, גידול של 25%, ועמדה בסוף השנה על 214 מיליארד דולר. הגורמים העיקריים לעלייה ביתרת הנכסים של המשק בחו"ל, שעמדה על 606 מיליארד דולר, הן התנועות נטו (העברת הכספים בסך 68 מיליארד דולר) ולא השפעות מחירי הנכסים שהתאפיינו השנה בתנודתיות ניכרת.

יתרת הנכסים עלתה בשנת 2020 ב-13 מיליארד דולר גם עקב עליות ביתרת ההשקעות האחרות ובהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל, בעיקר כתוצאה מגדיל בנכסים אחרים דוגמת קרנות השקעות בסך של כ-8 מיליארד דולר, בהלוואות פיננסיות של כ-6 מיליארד דולר ועלייה באשראי לקוחות של כ-5 מיליארד דולר.

בנוסף, יתרת תיק הנכסים שבידי הציבור עלתה בשנת 2020 בשיעור גבוה בהשוואה לממוצע בשנים האחרונות, למרות התנודתיות הניכרת במחירי הנכסים במהלך משבר הקורונה.  לצד זה השתנה מעט תמהיל הנכסים בתיק:  משקלו של רכיב הפיקדונות עלה, לצד עלייה משמעותית במשקלם של הנכסים הפיננסים בחו"ל ומנגד ירד במעט משקלם של מניות ואג"ח בארץ.

המוסדיים - המשקיעים הגדולים בחו"ל, בעיקר דרך קופות הגמל

יתרת ההחזקות הפיננסיות במניות סחירות עלתה כתוצאה מעליות במחירים ומהשקעות נטו של תושבי ישראל במניות זרות סחירות בסך של כ-16 מיליארד דולר. עליות המחירים שנרשמו בסיכום שנתי הגידלו את שווי יתרת הנכסים הפיננסים בכ-22 מיליארד דולר נוספים, חרף משבר הקורונה וירידות המחירים בתחילתו. המוסדיים היו המגזר הבולט שהשקיע במניות בחו"ל דרך קופות הגמל כ-10 מיליארד דולר במניות ועוד כ-0.6% מיליארד דולר באיגרות חוב, השקעה שמהווה כ-66% מסך ההשקעה בניירות ערך סחירים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יתרת החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי עלתה בשנת 2020 בשיעור מתון של כ-2.5% בלבד, בהשוואה לעלייה של כ 4% אשתקד ושל כ 7% ב-2018. יחס החוב של משקי הבית לתוצר עלה השנה, לאחר יציבות שנרשמה בו בשלוש השנים הקודמות. היחס עלה בשנת 2020 בכ-2 נקודות האחוז ועמד בסופה על כ-44%, זאת כתוצאה מעלייה של החוב שעומד על 4%, במקביל לירידה של התוצר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות -1.22%  , בנק הפועלים פועלים -0.18%  , אל על אל על 1.43%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 0.56%   והפניקס הפניקס 0.19%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים בשקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.