סבב מינויים באנבידיה ישראל: תמיר עזרזר ימונה לסמנכ"ל פיתוח שבבים
ענקית השבבים אנבידיה הודיעה היום על שורה של מינויים חדשים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. תמיר עזרזר, ימונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח שבבים באנבידיה ישראל, אולגה שרן תמונה למנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה, ועלי איוב, ינהל את קבוצת ה-DOCA של החברה.
תמיר עזרזר, ששימש עד עתה בתפקיד סמנכ"ל הנדסת תוכנה בחברה, יעבור לתפקיד של סמנכ"ל פיתוח שבבים באנבידיה ישראל, ויוביל את קבוצת המהנדסים והמהנדסות שאחראית על פיתוח סדרת שבבי ה-BlueField Spectrum, Quantum, Connect-X ועוד. תמיר החל את דרכו בחברת מלאנוקס ב-2001 כסטודנט להנדסת מחשבים בקבוצת פיתוח השבבים. מאז, ביצע מגוון רחב של תפקידי הנדסה ופיתוח, והצטרף לאנבידיה בתפקיד סמנכ"ל הנדסת תוכנה עם השלמת רכישת מלאנוקס ב-2020. לתמיר תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהטכניון.
ההודעה היום מגיעה על רקע החלטתו של עידו בוקשפן, לשעבר סגן-נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה ישראלי, לעזוב ולהתמנות למנכ"ל חברת השבבים הישראלית Pliops, המפתחת מעבדי אחסון עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן. בדומה לתמיר גם בוקשפן החל את דרכו במלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה בכ-7 מיליארד דולר.
בנוסף, אנבידיה הודיעה על מינויה של אולגה שרן, דירקטורית בכירה באנבידיה ישראל, כמנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה. אולגה, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תקים ותנהל את הקבוצה החדשה במרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל, שתהיה אחראית על פיתוח תוכנה לפתרונות הענן של החברה.
- מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?
- השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, אנבידיה הודיעה על מינויו של עלי איוב, דירקטור בכיר באנבידיה ישראל, למנהל קבוצת ה-DOCA, האחראית על פיתוח התוכנה לשבבי BlueField DPU ו-ConnectX. עלי, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, יאגד תחתיו מאות מהנדסות ומהנדסי תוכנה בתפקידים שונים.
עמית קריג, סגן-נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל: "תמיר הוא מהנדס ומנהל מבריק, שהצטרף אלינו כסטודנט צעיר לפיתוח שבבים לפני למעלה משני עשורים, וכעת עובר להוביל את אותה הקבוצה, המונה מאות מהנדסות ומהנדסים מוכשרים. אנחנו בטוחים שתמיר יוביל את הקבוצה להצלחות והישגים רבים שיציבו את אנבידיה ואת ישראל בחזית מהפכת הבינה המלאכותית".
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
הנס רות' צילום: באדיבות רד האטהארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
סקר חדש של רד האט מצביע על פער עמוק בין ההשקעות הגדלות בבינה מלאכותית לבין היכולת לממש אותן בפועל. רוב הארגונים כבר רואים ב-AI יעד אסטרטגי, אבל רק מיעוט קטן מצליח לייצר ערך ממשי ללקוחות. מחסור בכישורים, עלויות ושימוש לא מבוקר בכלי AI דוחפים יותר ויותר
ארגונים לחפש פתרון רחב ומסודר, המבוסס על קוד פתוח
סקר AI ארגוני שפרסמה רד האט, שנערך בקרב יותר מ-900 מנהלי IT ומהנדסי בינה מלאכותית באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, מצייר תמונה מורכבת של שוק שנמצא בעיצומו של תהליך אימוץ מואץ, אך מתקשה לעבור משלב ההתנסות לתוצאות בקנה מידה רחב. לפי הנתונים, 72% מהארגונים מגדירים את ה-AI כעדיפות אסטרטגית מרכזית, ומתכננים להגדיל את ההשקעות בתחום בכ-32% בממוצע עד 2026. למרות זאת, רק 7% מהמשיבים מדווחים כי הם כבר מפיקים כיום ערך משמעותי ללקוחות מהשקעות ה-AI שלהם בהיקף ארגוני.
הפער הזה, בין שאיפות גבוהות למציאות יומיומית, מעסיק יותר ויותר הנהלות. רבים מהארגונים מצליחים להפעיל פיילוטים או פרויקטים נקודתיים, אך נתקלים בקשיים כשהם מנסים להרחיב את השימוש בבינה מלאכותית לכלל הארגון. אחד הנתונים הבולטים בסקר מצביע על כך ש-47% מהמשיבים מדווחים על קושי בשימוש יעיל ב-AI - נתון שמקשה על אימוץ רוחבי ויציב של הטכנולוגיה.
המחסור בכוח אדם מיומן הוא חסם מרכזי נוסף. כ-70% מהמשיבים הסכימו כי קיים מחסור דחוף במיומנויות AI, ובעיקר ביכולות יישום מעשי. כמעט מחצית מהנשאלים ציינו קשיים בחיבור פתרונות AI לנתונים הארגוניים, ו-48% הודו כי הם לא מצליחים לנצל בצורה מיטבית את יכולות הבינה המלאכותית שכבר זמינות להם. כלומר לא מדובר רק בטכנולוגיה עצמה, אלא ביכולת להטמיע אותה בתהליכים קיימים ולתרגם אותה לפעולה יומיומית.
לתוך המורכבות הזו נכנסת תופעה נוספת שמטרידה את מנהלי ה-IT, שנקראת Shadow AI. לפי הסקר, 91% מהארגונים חווים שימוש בכלי AI שלא אושרו רשמית, ביוזמת עובדים או צוותים. המשמעות היא שבינה מלאכותית נכנסת לארגון גם בלי תכנון מסודר, מה שיוצר סיכונים חדשים ומקשה על שליטה, אבטחת מידע וניהול אחיד. הנתונים האלה מדגישים את הצורך במסגרות ברורות, בהדרכה פנימית ובפלטפורמות שמאפשרות שימוש בטוח ונגיש ב-AI, מבלי לדחוק את החדשנות לשוליים.
- הדור הבא של משחקי הווידאו נבנה באמצעות בינה מלאכותית
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע האתגרים האלה, מרבית הארגונים מחפשים פתרון כולל יותר. 92% מהמשיבים בסקר ציינו כי קוד פתוח ארגוני הוא רכיב חשוב באסטרטגיית ה-AI שלהם. הרעיון המרכזי הוא מעבר מאוסף כלים מפוזר לפלטפורמה אחת, שמאפשרת בנייה, פרישה וניהול של מודלים ויישומים בכל סביבה - חומרה מקומית, ענן פרטי או ענן ציבורי. לפי הסקר, שקיפות ופתיחות הן יעד מרכזי עבור 75% מהארגונים, ו-74% מהם מגדירים גם ריבונות AI כעדיפות גבוהה, כלומר שליטה על הנתונים, המודלים והחלטות המערכת.
