תמיר עזרזר
צילום: אנבידיה ישראל

סבב מינויים באנבידיה ישראל: תמיר עזרזר ימונה לסמנכ"ל פיתוח שבבים

ענקית השבבים הודיעה היום על שורה של מינויים חדשים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל; אולגה שרן תמונה למנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה, ועלי איוב, ינהל את קבוצת ה-DOCA של החברה
איתן גרסטנפלד |

ענקית השבבים אנבידיה הודיעה היום על שורה של מינויים חדשים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. תמיר עזרזר, ימונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח שבבים באנבידיה ישראל, אולגה שרן תמונה למנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה, ועלי איוב, ינהל את קבוצת ה-DOCA של החברה.

תמיר עזרזר, ששימש עד עתה בתפקיד סמנכ"ל הנדסת תוכנה בחברה, יעבור לתפקיד של סמנכ"ל פיתוח שבבים באנבידיה ישראל, ויוביל את קבוצת המהנדסים והמהנדסות שאחראית על פיתוח סדרת שבבי ה-BlueField Spectrum, Quantum, Connect-X ועוד. תמיר החל את דרכו בחברת מלאנוקס ב-2001 כסטודנט להנדסת מחשבים בקבוצת פיתוח השבבים. מאז, ביצע מגוון רחב של תפקידי הנדסה ופיתוח, והצטרף לאנבידיה בתפקיד סמנכ"ל הנדסת תוכנה עם השלמת רכישת מלאנוקס ב-2020. לתמיר תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהטכניון.

ההודעה היום מגיעה על רקע החלטתו של עידו בוקשפן, לשעבר סגן-נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה ישראלי, לעזוב ולהתמנות למנכ"ל חברת השבבים הישראלית Pliops, המפתחת מעבדי אחסון עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן. בדומה לתמיר גם בוקשפן החל את דרכו במלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה בכ-7 מיליארד דולר.

בנוסף, אנבידיה הודיעה על מינויה של אולגה שרן, דירקטורית בכירה באנבידיה ישראל, כמנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה. אולגה, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תקים ותנהל את הקבוצה החדשה במרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל, שתהיה אחראית על פיתוח תוכנה לפתרונות הענן של החברה.

כמו כן, אנבידיה הודיעה על מינויו של עלי איוב, דירקטור בכיר באנבידיה ישראל, למנהל קבוצת ה-DOCA, האחראית על פיתוח התוכנה לשבבי BlueField DPU ו-ConnectX. עלי, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, יאגד תחתיו מאות מהנדסות ומהנדסי תוכנה בתפקידים שונים.

עמית קריג, סגן-נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל: "תמיר הוא מהנדס ומנהל מבריק, שהצטרף אלינו כסטודנט צעיר לפיתוח שבבים לפני למעלה משני עשורים, וכעת עובר להוביל את אותה הקבוצה, המונה מאות מהנדסות ומהנדסים מוכשרים. אנחנו בטוחים שתמיר יוביל את הקבוצה להצלחות והישגים רבים שיציבו את אנבידיה ואת ישראל בחזית מהפכת הבינה המלאכותית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו בתחום המחשבים הקוונטיים - פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת

ליאור דנקנר |

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו מסמן מעבר ממחשבים קוונטיים מבודדים לרשת מחוברת. החברות פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת. כיום, מחשבים אלה פועלים כמערכות עצמאיות ללא יכולת חיבור רשתית.

IBM אחראית על פיתוח המחשבים הקוונטיים ויחידות רשת קוונטיות (QNUs) שמתממשקות עם המעבדים. סיסקו מתמקדת בהיבטי התקשורת וקישורים אופטיים למרחקים ארוכים. המטרה הראשונית: הוכחת היתכנות תוך 3-5 שנים, עם בניית רשת בקנה מידה גדול עד תחילת שנות ה-30. התכנית משלבת מחקר פנימי של IBM עם שיתופי פעולה חיצוניים ופיתוח מתמרים להמרת אנרגיית פוטונים.

השיתוף נובע מצורך בהרחבת יכולות מעבר למפת הדרכים הנוכחית. IBM מתכננת להגיע למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות עד 2029, עם ביצוע מיליארד פעולות על 2,000 קיוביטים עד 2033. רשת קוונטית תאפשר חיבור בין מעבדים נפרדים ותיצור "אינטרנט קוונטי" שמגדיל את כוח החישוב הכולל.


לאחרונה דיווחה IBM על שת"פ גם עם גוגל, דבר שממחיש את היותה אחת מהמובילות הגדולות בתחום הקוונטים, להרחבה: IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה

לקריאה מעניינת: 400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי



מדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמדען מפתח מחשב קוונטי, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו בתחום המחשבים הקוונטיים - פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת

ליאור דנקנר |

שיתוף הפעולה בין IBM לסיסקו מסמן מעבר ממחשבים קוונטיים מבודדים לרשת מחוברת. החברות פרסמו תכנית לפיתוח מערך מחשבים קוונטיים שיתקשרו ביניהם ויחליפו מידע בזמן אמת. כיום, מחשבים אלה פועלים כמערכות עצמאיות ללא יכולת חיבור רשתית.

IBM אחראית על פיתוח המחשבים הקוונטיים ויחידות רשת קוונטיות (QNUs) שמתממשקות עם המעבדים. סיסקו מתמקדת בהיבטי התקשורת וקישורים אופטיים למרחקים ארוכים. המטרה הראשונית: הוכחת היתכנות תוך 3-5 שנים, עם בניית רשת בקנה מידה גדול עד תחילת שנות ה-30. התכנית משלבת מחקר פנימי של IBM עם שיתופי פעולה חיצוניים ופיתוח מתמרים להמרת אנרגיית פוטונים.

השיתוף נובע מצורך בהרחבת יכולות מעבר למפת הדרכים הנוכחית. IBM מתכננת להגיע למחשוב קוונטי עמיד לשגיאות עד 2029, עם ביצוע מיליארד פעולות על 2,000 קיוביטים עד 2033. רשת קוונטית תאפשר חיבור בין מעבדים נפרדים ותיצור "אינטרנט קוונטי" שמגדיל את כוח החישוב הכולל.


לאחרונה דיווחה IBM על שת"פ גם עם גוגל, דבר שממחיש את היותה אחת מהמובילות הגדולות בתחום הקוונטים, להרחבה: IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה

לקריאה מעניינת: 400 אלף דולר הכנסות - והמניה זינקה ב-16%: ברוכים הבאים לבועת המחשוב הקוונטי