סבב מינויים באנבידיה ישראל: תמיר עזרזר ימונה לסמנכ"ל פיתוח שבבים
ענקית השבבים אנבידיה הודיעה היום על שורה של מינויים חדשים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. תמיר עזרזר, ימונה לתפקיד סמנכ"ל פיתוח שבבים באנבידיה ישראל, אולגה שרן תמונה למנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה, ועלי איוב, ינהל את קבוצת ה-DOCA של החברה.
תמיר עזרזר, ששימש עד עתה בתפקיד סמנכ"ל הנדסת תוכנה בחברה, יעבור לתפקיד של סמנכ"ל פיתוח שבבים באנבידיה ישראל, ויוביל את קבוצת המהנדסים והמהנדסות שאחראית על פיתוח סדרת שבבי ה-BlueField Spectrum, Quantum, Connect-X ועוד. תמיר החל את דרכו בחברת מלאנוקס ב-2001 כסטודנט להנדסת מחשבים בקבוצת פיתוח השבבים. מאז, ביצע מגוון רחב של תפקידי הנדסה ופיתוח, והצטרף לאנבידיה בתפקיד סמנכ"ל הנדסת תוכנה עם השלמת רכישת מלאנוקס ב-2020. לתמיר תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהטכניון.
ההודעה היום מגיעה על רקע החלטתו של עידו בוקשפן, לשעבר סגן-נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה ישראלי, לעזוב ולהתמנות למנכ"ל חברת השבבים הישראלית Pliops, המפתחת מעבדי אחסון עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן. בדומה לתמיר גם בוקשפן החל את דרכו במלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה בכ-7 מיליארד דולר.
בנוסף, אנבידיה הודיעה על מינויה של אולגה שרן, דירקטורית בכירה באנבידיה ישראל, כמנהלת קבוצת הענן בחטיבת התוכנה. אולגה, בעלת תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, תקים ותנהל את הקבוצה החדשה במרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל, שתהיה אחראית על פיתוח תוכנה לפתרונות הענן של החברה.
- צים עולה 4.5%, טאואר יורדת 3%, המדדים במגמה מעורבת
- "האנבידיה של סין" - מי זאת קמבריקון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, אנבידיה הודיעה על מינויו של עלי איוב, דירקטור בכיר באנבידיה ישראל, למנהל קבוצת ה-DOCA, האחראית על פיתוח התוכנה לשבבי BlueField DPU ו-ConnectX. עלי, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, יאגד תחתיו מאות מהנדסות ומהנדסי תוכנה בתפקידים שונים.
עמית קריג, סגן-נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה ישראל: "תמיר הוא מהנדס ומנהל מבריק, שהצטרף אלינו כסטודנט צעיר לפיתוח שבבים לפני למעלה משני עשורים, וכעת עובר להוביל את אותה הקבוצה, המונה מאות מהנדסות ומהנדסים מוכשרים. אנחנו בטוחים שתמיר יוביל את הקבוצה להצלחות והישגים רבים שיציבו את אנבידיה ואת ישראל בחזית מהפכת הבינה המלאכותית".
מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים
כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.
המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.
"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"
הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI". במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.
התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.
מימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיהLumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
לומיה סקיוריטי, סטארט אפ ישראלי שלו פלטפורמה להגנה על ארגונים מפני סיכונים וחולשות הנוצרים משימוש בלתי מבוקר בכלי AI, הוקמה רק השנה על ידי יוצאי 8200
לומיה סקיוריטי (Lumia security) היא חברת אבטחת AI שנחשפת לראשונה עם גיוס סיד בסך 18 מיליון דולר. הפלטפורמה שלה ייעודית לצוותי האבטחה בארגונים, ומנטרת ומפקחת אחר השימוש ב-AI מצד העובדים ומצד האייג׳נטים. החברה הוקמה ב-2025 על ידי עומרי אילוז, שמכהן כמנכ"ל ובובי גילבורד, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. אילוז הוא יזם סדרתי, הקים והוביל את PerimeterX, חברת הסייבר שנרכשה על ידי Human Security האמריקאית. אל"מ (במיל') בובי גילבורד היה סמנכ"ל החדשנות ב-Team8, ולפני כן שירת כקצין בכיר ב-8200 במשך 26 שנים. בין תפקידיו הצבאיים – ראש המחקר הטכנולוגי ביחידה, אחראי על אבטחת הענן של אמ״ן, ואף קיבל את פרס ביטחון ישראל על תרומתו. המייסדים בעלי רקורד עשיר וניסיון ארוך שנים באבטחת סייבר ובפיתוח יכולות טכנולוגיות המשמשות אלפים בתפוצה גלובלית רחבה. היזמים חברו לקרן Team8 בתהליך ה-Ideation, וכך החלה דרכם המשותפת. ללומיה משרדים בניו יורק ובישראל, בהם מועסקים 20 עובדי פיתוח ומחקר, והחברה מתכננת להגדיל את הצוותים ב-2026.
החברה הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של Team8, שהובילה את סבב הגיוס בהשתתפות New Era. ההשקעה תאפשר את הרחבת ההון האנושי בדגש על צוותי ה-R&D, האצת פיתוח המוצר והגדלת פעילות החברה בשווקים הבינ"ל ע"י הרחבת פעילות השיווק והמכירות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש על ידי מוסדות פיננסיים וארגוני תעשייה וטכנולוגיה המנהלים מידע רגיש.
החברה פועלת בשוק AI באבטחת סייבר שצומח בקצב מהיר והוערך ב-2024 בכ-26.6 מיליארד דולר, צפוי לגדול בקצב שנתי של 31% ולהגיע לכ-234.6 מיליארד דולר עד שנת 2032. במרבית הארגונים נרשם שימוש גובר ובלתי מבוקר בכלי AI מצד עובדים, תוך היעדר נראות ושליטה מצד צוותי האבטחה. לפי דו"ח חדש של Team8 שנערך בשיתוף Ciso’s, עלה כי סוכני AI הופכים למרכיב מרכזי בתשתיות הארגוניות - כ- 70% מהארגונים משתמשים ב-AI Agents בפרודקשן, 23% מתכננים להכניסם עד 2026, ו-67% מהארגונים מפתחים סוכנים פנימיים בעצמם. למרות שאימוץ AI נמצא בעלייה חדה (97% מהחברות), כמחצית מהן מגבילות את השימוש בכלים הפנימיים בשל סיכוני אבטחה והיעדר רגולציה, והחברות מתמודדות עם האתגרים בהגנת סוכני בינה מלאכותית (37%) וניהול שימוש העובדים (36%).
הבעיה העיקרית נובעת מכך שאין בידי צוות הבקרה את הכלים לנטר אחר המשתמשים והאייג'נטים, לבחון מה הסיכונים והחשיפה לארגון כתוצאה מאינטראקציות, מה כל סוכן מבצע בפועל, תחת אילו הרשאות ומה ההשלכות העסקיות. כתוצאה מכך נוצרים פערי אבטחה ללא מטופלים, לצד גישות ופעילויות לא מבוקרות במערכות הארגון. כל אלו מובילים חלק מהארגונים להגביל או לחסום שימוש ב-AI גם על חשבון פגיעה בתפוקה, מה מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, רגולציה ופיקוח אחר שימוש אחראי בבינה מלאכותית בסביבות ארגוניות.
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
