בנייה נדל"ן נדלן קבלנים דיור מנוף קבלן
צילום: Istock

קבלן בתביעה נגד המדינה - עיכוב בהיתר בנייה באלעד גרם להפסד כבד

חברת גיא ודורון לוי תובעת את המדינה על עיכוב פרויקט באלעד: "הפסדים של עשרות מיליונים בגלל קיר אקוסטי"
נושאים בכתבה אלעד קבלן

חברת גיא ודורון לוי, העוסקת בתחום הבנייה, הגישה תביעה על סך 26 מיליון שקלים נגד מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וחברת ברן. החברה טוענת לנזקים כלכליים כבדים שנגרמו לה בעקבות עיכוב בפרויקט בנייה באלעד. החברה טוענת כי העיכוב נגרם עקב אי-הקמה של קיר אקוסטי, המהווה תנאי לקבלת היתרי בנייה והתחלת הפרויקט. המחלוקת סביב הקיר האקוסטי מנעה, לדבריהם, את תחילת העבודות למשך תקופה ארוכה, במהלכה חלה התייקרות משמעותית בעלויות הבנייה, מה שהכביד על החברה מבחינה פיננסית.

פרויקט מחיר למשתכן ומכשולים בדרך

הפרויקט באלעד הוא חלק מתוכנית "מחיר למשתכן". לפי מסמכי התביעה, חברת גיא ודורון לוי זכתה במכרז בשנת 2020, ומאז התכוננה להתחלת הבנייה בהתאם לתוכניות. אלא שבגלל אי-השלמת קיר אקוסטי שהוגדר כחלק מהפיתוח הסביבתי באזור, לא יכלה החברה לקבל את האישורים הנדרשים ולהתחיל בעבודה. הקיר נועד להפחית את מפגעי הרעש מהכבישים הסמוכים, והיה אמור להיות מוקם על ידי המדינה וחברת ברן, אך הקמתו נדחתה שוב ושוב בשל עיכובים ביורוקרטיים וטכניים.

השפעות העיכוב על עלויות הבנייה

במשך השנים שבהן התעכב הפרויקט, טוענת החברה, מחירי חומרי הבנייה עלו משמעותית, והיא נאלצה לשאת בעלויות המימון ולהתמודד עם הפסדים עקיפים כמו דחייה ברווחים. התביעה מתארת את המורכבות של הפרויקט ומציינת כי בסופו של דבר, רק במאי 2024 שונתה דרישת השלביות, מה שאפשר לחברה להתחיל את הבנייה גם ללא הקיר האקוסטי. עם זאת, גיא ודורון לוי דורשת פיצוי מהמדינה ורמ"י על הנזקים שנגרמו לה בשל העיכוב.

מי היא גיא ודורון לוי?

החברה, הנחשבת לשחקן בינוני בשוק הבנייה הישראלי, מחזיקה בפרויקטים נוספים בערים כמו תל אביב, ראשון לציון ופתח תקווה. היא מוכרת בעיקר בשל פרויקטים למגורים במסגרת תכניות מחיר למשתכן, אך יש לה פעילות לא קטנה של בניית דירות למגורים ברחבי הארץ ופרויקטים נוספים ברחבי הארץ.

הטלת האחריות על משרד התחבורה - מהתביעה עולה גם טענה כי המדינה מנסה להסיר מעצמה אחריות ולתלות את העיכוב במשרד התחבורה, שלא פעל להעתקת מסוף אוטובוסים הסמוך למתחם הבנייה. לטענת החברה, המדינה אינה יכולה להטיל את האחריות על משרד התחבורה, שכן הוא פועל באחריותה ועליה לדאוג לתיאום בין הגורמים הממשלתיים השונים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 06/11/2024 20:01
    הגב לתגובה זו
    כל יום שעובר זה רווח נקי בשבילם מחירי הנדל"ן לא נחים לרגע
מיסים ומחשבון
צילום: freepik

בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על תושב המרכז שהפעיל במשך שנים מסעדה ללא דיווח לרשויות המס בגלילות, העלים הכנסות של יותר מ-2 מיליון שקל, ולא ניהל כלל ספרי חשבונות. השופטת ציפורה גילוני קיבלה את הסדר הטיעון שנחתם עמו, תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות הקשות ובעובדה שהוא הודה ופעל להסדיר את המחדלים

עוזי גרסטמן |

המסעדה “בגט על הדרך”, שפעלה במשך שנים ליד מחלף גלילות, נראתה כלפי חוץ כמו עסק משפחתי קטן שמשרת נהגים וחיילים בדרכם לצפון. אלא שמתברר כי מאחורי דלפק הכריכים הסתתר עסק לא מדווח, שהכניס לבעליו יותר מ-2 מיליון שקל, מבלי שאלה דווחו לפקיד השומה או נרשמו בספרי החשבונות. כך עולה מגזר הדין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, בתיק שבו הורשע בעל המסעדה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שימוש בעורמה, מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי הכרעת הדין, האיש, שנעזר באשתו ובבני משפחתו, הפעיל במשך כמה שנים את המסעדה מבלי להודיע לפקיד השומה על פתיחת העסק, כנדרש לפי סעיף 134 לפקודת מס הכנסה. הוא גבה תשלומים במזומן בלבד, לא ניהל פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא תיעד את ההכנסות בשום דרך. “הנאשם גבה מלקוחותיו תשלום במזומן בלבד... ולא רשם את התקבולים בשוברי קבלה או בספר פדיון”, נכתב בגזר הדין. על פי העובדות שצוינו בכתב האישום, מדובר בהכנסות שהצטברו כאמור לסכום של לא פחות מ-2 מיליון שקל, שלא דווח כלל לרשויות המס עד לפתיחת החקירה נגדו.

בדיון שהתקיים ב-14 ביולי 2025, לאחר שהנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסדר טיעון שלפיו ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסכום כולל של 20 אלף שקל. השופטת ציפורה גילוני (גז) קיבלה את ההסדר ואימצה אותו במלואו, כשהיא מציינת כי מדובר בהסדר סביר ומאוזן בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.

באת כוחה של המדינה, עו"ד יפעת גדנקן מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), הסבירה כי הנאשם “הקים עסק מתחת לרדאר”, אך הדגישה כי הוסכם על עונש מתון יחסית, מתוך התחשבות בעברו הנקי ובמאמציו להסיר את המחדלים. לדבריה, "מדובר בהסדר ראוי והולם שנתן ביטוי לכלל השיקולים בתיק בשים לב בעיקר לעברו הנקי של הנאשם ומאמציו להסרת המחדל". עוד היא הוסיפה כי אף שהעונש חורג כלפי מטה ממתחם הענישה המקובל בעבירות דומות, הרי שהמקרה הנדון מצדיק זאת בשל הנסיבות האישיות החריגות.

מנגד, באי כוחו של הנאשם, עורכי הדין הילה תירוש ואלעד רן, ביקשו אף הם מבית המשפט לכבד את ההסדר. הם הדגישו כי מדובר באדם חסר השכלה, המוכר לשירותי הרווחה, שעשה מאמצים רבים להסדיר את ענייניו מול רשות המסים. “מדובר בנאשם חסר השכלה אשר הסיר את מחדלי כתב האישום, והיום העסק פועל באופן תקין באמצעות רואה חשבון,” אמרה באת כוחו. הסנגורים תיארו בפני בית המשפט תמונה קשה של חיי מצוקה - כלכלית ובריאותית. לדבריהם, הנאשם ומשפחתו מתגוררים בדירת עמידר ומתמודדים במשך שנים עם “מלחמת הישרדות יומיומית”, כשהמסעדה מהווה את מקור הפרנסה היחיד שלהם. “מדובר במצב כלכלי ובריאותי קשה במיוחד... העסק נשוא כתב האישום הוא מקור פרנסתם היחיד", נכתב בטיעוני ההגנה. הסנגורים אף טענו כי, “לו הנאשם היה מקיים את הדין במועד - לא היה עליו לשלם מס כלל”, שכן מדובר בעסק קטן שהיה עשוי ליהנות מהקלות מס שונות אילו נוהל כדין. הנאשם עצמו פנה לבית המשפט לפני גזירת הדין, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והבטיח “שלא יחזור עליהם עוד”.

פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

העובד טען שהוא חולה, נתפס בתערוכת נחשים - ובכל זאת יפוצה

עובד ותיק בחברת סימון כבישים פוטר לאחר שטען למחלה בת 72 יום, אך מנהליו גילו תמונות שלו כשהוא עומד בדוכן בתערוכת זוחלים. בית הדין קבע כי החברה לא היתה רשאית לפטר אותו בתקופת המחלה, וכי לא הוכח שהוא עבד אכן בפועל בתערוכה. בפסק הדין נקבע כי הוא יפוצה בסכום כולל של כ-350 אלף שקל בגין שעות נוספות, שימוע ודמי הודעה מוקדמת

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה דיני עבודה

אלמוג דבוש, שעבד שמונה שנים באדיר טאצ' פתרונות בטיחות בתנועה, מצא את עצמו בלב מאבק משפטי יוצא דופן, שבו התערבבו זה בזה כאבי גב, רופאים תעסוקתיים, נחשים וזוחלים. במשך שנים היה דבוש עובד נאמן, שהחל כסמן כבישים והתקדם לתפקיד של מנהל צוותים ואיש שיווק ומכירות. אלא שבסוף מאי 2022 הוא הודיע למעסיקיו כי הוא חולה והגיש סדרה של אישורי מחלה ברצף - לא פחות מ-72 יום. אלא שחודש לאחר מכן, אחד ממנהלי החברה גילה תמונה בפייסבוק שבה נראה דבוש עומד בתערוכה של זוחלים במושב גאליה, ומציע למכירה טרריומים (מיכלי זכוכית אטומים שמכילים אדמה וצמחים) עם נחשים ותולעים.

החברה לא נשארה אדישה: מבחינתה, מדובר בעובד שמתחזה לחולה אך בפועל עוסק בעבודה אחרת. היא דרשה ממנו להתייצב לעבודה, ואף שלחה אותו לבדיקה אצל רופא תעסוקתי מטעמה. דבוש מצדו, טען כי אינו מסוגל לבצע עבודות פיזיות בשל מצבו הרפואי, אך הרופאים קבעו שהוא כשיר לעבוד בעבודה משרדית. כשהחברה הציעה לו עבודה שכזו במשרדים באשקלון, הוא סירב להגיע. בתגובה, הודיעה לו החברה כי הוא "זונח את מקום עבודתו". בכך נחתם הקשר בין הצדדים, והסיפור עבר לפתחו של בית הדין לעבודה בתל אביב.

דבוש הועסק בחברה מדצמבר 2014. תחילה היה סמן בשטח, ובהמשך קודם לתפקידים ניהוליים ושיווקיים. הוא היה אחראי על הצעות מחיר ללקוחות, פיקוח על עבודות סימון כבישים, ואף ביצע את העבודות בעצמו. במסגרת עבודתו הוא קיבל שני כלי רכב - שברולט קטנה לטובת פגישות עם לקוחות, וטנדר עבודה לשטח. החברה, שמשרדיה כאמור ממוקמים באשקלון, אף שכרה עבורו מחסן בחולון כדי לחסוך לו נסיעות.

כשיר לעבודה משרדית

במאי 2022 הודיע דבוש כי הוא חולה והציג אישורי מחלה דיגיטליים מקופת חולים כללית. כחודש לאחר מכן הוא הציג גם אישור רופא תעסוקתי, שלפיו הוא מוגבל בעבודה פיזית אך כשיר לעבוד בעבודה משרדית בחצי משרה. החברה ביקשה ממנו לשוב לעבודה בהתאם לאישור הזה, אך הוא סירב. לדבריו, הוא עדיין היה חולה. כאן החלו העניינים להסתבך: החברה שלחה אותו לבדיקה אצל רופאה תעסוקתית מטעמה, שקבעה גם היא שהוא אינו כשיר לעבודה פיזית, אך יכול לבצע עבודה משרדית. למרות זאת, דבוש לא התייצב לעבודה, וב-19 ביולי 2022 נמסרה לו הודעה על סיום העסקתו.

לטענת החברה, לא מדובר בעובד חולה אלא במי שניצל את ימי המחלה כדי לעבוד במקום אחר. היא סיפרה כי ביוני 2022, בעודו מדווח על מחלה, נצפה דבוש בתערוכת זוחלים כשהוא "עומד על רגליו ומוכר נחשים". "לא ייתכן שאדם שטוען שאינו יכול להרים משקלים כבדים עומד שעות בתערוכה", נכתב בטענותיה. עוד הוסיפה החברה כי כשזימנה אותו לעבודה משרדית, הוא סירב להגיע, לא בירר מהו התפקיד שהוצע לו, ואף דרש להחזיר לו את הרכב שנלקח ממנו. מבחינת החברה, זהו ביטוי ברור לכך שהאיש נטש את מקום העבודה מרצונו.