קניון נטוש
צילום: gettyimages
משבר הקורונה

העסק סגור - האם חובה לשלם שכירות?

"לא יכול להיות שהצד שישתחרר ממחויבות הוא הצד המשלם והצד המקבל יספוג את כל הנזק - גם מבחינתו זה כח עליון" - השמאית נחמה בוגין סבורה שיש לחלק את הנטל בין המשכירים לשוכרים 
ערן סוקול | (10)
נושאים בכתבה שכירות

העסק נסגר בגלל הקורונה. האם צריך לשלם שכירות? לכאורה לא - השוכר לא משתמש בשטח. אבל מצד שני - המשכיר אמור לקבל מדי חודש דמי שכירות, הוא סיפק את הנכס לשוכר. אז של מי הבעיה? מי אמור לשאת בנזקי הקורונה? אין תשובה חד משמעית. בשטח יש גופים (בעיקר הגדולים) שוויתרו, הפחיתו או דחו את התשלומים של השוכרים. יש גופים ששוכרים שמראש אמרו - "אנחנו לא משלמים", אבל אלו גופים גדולים, עסק קטן לא יכול לעשות זאת.  

"המשכירים צריכים לגלות גמישות" אומרת עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג מנהלת מחלקת תכנון ובניה משרד עו"ד צבי שוב "הם צריכים להיות גמישים בדחיית תשלום ולו חלקי של דמי השכירות שיעשה בהדרגה בהתאם להיקף פעילות בית העסק. כך למשל במקום שבו עסק עובד חלקית אזי גם דמי השכירות ישולמו חלקית ויידחו לחודש הבא. אם יחולו שינויים במצב הקיים יהיה צורך לבחון כל חודש מחדש. יש לקבוע כי דמי ניהול – יהיו בהתאם למצב בפועל בכל בית משרדים או מסחר כלומר אם הופסקו חלקית שירותי ניהול של מנקים ואנשי תחזוקה אז בגין תקופה זאת דמי הניהול ירדו בהפחתה בהתאם.

"התחשבות הרשויות בתשלומים השוטפים של העסק כגון ארנונה, מים וכו' - אמנם זה לא יסייע בידי המשכיר באופן ישיר אך אם ההוצאות לשוכר יקטנו יהיה לו יותר קל לעמוד בתשלום למשכיר. צריך לאפשר להתנהל בגמישות עם החוזה ולא להוביל לשחרור מהסכם כי לא ניתן לדעת אם המשכיר ימצא שוכר חליפי בתוך זמן קצר ואולי עדיף לספוג מספר חודשים של דחיית תשלומי דמי השכירות מאשר אפשרות להשתחרר מהסכם שכירות, ,להתחשב בהפחתת תשלום דמי חניה אם החניות עומדות ריקות עקב אי הגעת העובדים למקום העבודה".

 

לדברי שמאית המקרקעין נחמה בוגין, יש לוודא כי הנזק ייספג על ידי שני הצדדים – גם השוכר וגם המשכיר, וכן יש לוודא כי כל הקלה שניתנת מתגלגלת במלואה או בחלקה גם ללקוח הסופי. לדברי בוגין, "לצערי בקרוב נהיה עדים ככל הנראה לתביעות רבות בין שוכרים ומשכירים, טוב שכעת נערכים להגדיר וליצוק תוכן בתקוה לחסוך הליכים משפטיים מייגעים ויקרים.

"השאלה המשפטית שבמחלוקת היא האם מדובר בכוח עליון או לא, ומה המשמעות של זה. ההיגיון הבריא של כל אדם אומר שזה כוח עליון, אך מצד שני צריך לשמר איזון בין הצדדים ולא יכול להיות שהצד היחיד שיוכל להשתחרר ממחויבות הוא הצד המשלם והצד המקבל יהיה צריך לספוג את כל הנזק כי גם עבורו זה כוח עליון. שני הצדדים ניזוקים והעניין כעת הוא לחלק את ספיגת הנזק באופן הוגן ואחראי שיאפשר לכמה שיותר עסקים להמשיך ולפעול. צריכה להיות אחריות משותפת של השוכרים והמשכירים על מנת שלא ייווצר כאוס.

"בנוסף צריך לתת תמריצים שיאפשרו לבעלי נכסים להקל על השוכרים, אך לוודא כי ההקלות האלה אכן מתגלגלות אל השוכרים. למשל פטור ממס בגובה הוויתור על שכר הדירה, הקלות מס כלשהן על דחיית שכירות, ליצור תמריצים עבור המשכירים ולייצר אמות מידה להקלות מידתיות".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    זה שהעסק לא יכול לפעול זה לא אשמה של השוכר ..זה בעיה ל (ל"ת)
    קובי נס 09/04/2020 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ארנונה+מים (ל"ת)
    ספי 09/04/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ארנונה (ל"ת)
    ישראל 09/04/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלעד 09/04/2020 08:49
    הגב לתגובה זו
    הייתם מספיק אמיצים לקחת נכס ולהשכיר אותו, אז תהיה מספיק אחראים לשלם את העלויות שלו. אם אין ביכולתם לשלם תעזבו. ואם החוזה לא מאפשר אז בפעם הבאה שאתם מחדשים חוזה תתקנו את זה. אני לא חושב שזה אשמת המשכיר שהשוכר לא יכול לשלם. והוא לא חייב לוותר לשוכר על כספו. האפשרות לוותר או לדחות תשלומים היא בידי השוכר ונחמד מצידו אם הוא מסכים אבל הוא לא חייב!.
  • 4.
    עופר 08/04/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    עסק כמו אולם אירועים למשל, שנסגר לחלוטין בהוראת המדינה ולא ברור מתי יפתח, האם המשכיר והשוכר לבדם צריכים לחלוק בנטל? המדינה צריכה להשתתף משמעותית לפצות בגין הנזק שנגרם, אחרת הרבה עסקים יסגרו ותגובת השרשרת תעלה לכולנו הרבה יותר. נכון להיום, המדינה נותנת הנחה בארנונה על נכס שלא ניתן להפעילו... זה לעג לרש. יש משכירים שלא מעניין אותם המצב וחושבים שהחוזה יגן עליהם, אחרים מנסים להתחשב. אבל במקום שבממשלה יתקוטטו על נהלים בוועדה למינוי שופטים, שיקדישו זמן לניהול מערכתי של הכלכלה בזמן משבר!
  • 3.
    בתקופה הזאת לא צריך 08/04/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    בתקופה הזאת לא צריך להיות חזירים
  • 2.
    סטודנט תפרן 07/04/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    ואם להורים של הסטודנט ביטלו צ'קים ולא משלמים להם ספקים בעסק ? באי ביצוע סגר מוחלט המדינה הפילה את העלויות אל האזרח הפשוט , יצרה כאוס שבו הישראלי המכוער מתגלה .
  • אלעד 09/04/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    זה שלך אין כסף לשלם זה לא אומר שבעל הדירה לא אמור לקבל את שכרו. אין לך? תחזור להורים. תגור אצלם תחזור שתוכל לשלם. החוזה שחתם עליו לא הותנה ביכולת הכלכלית שלך, אלא ברצון שלך להחזיק בנכס. המצב הוא אכן ממש בעייתי אבל אתה חייב להבין שאתה לוקח משהו תהיה מספיק אחראי לעמוד בתחייבויות שלך. חשוב לציין שאני מבין אותך וכולנו במצב דומה.
  • מגעיל 08/04/2020 15:54
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מחפש להתחנזר?
  • 1.
    רונית 07/04/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
    אולי להשכיר אותו למישהו אחר- אולי הגיוני שהוא יספוג מהעלות. אם לא, למה שלא יקבל שכירות?
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?