קניון נטוש
צילום: gettyimages
משבר הקורונה

העסק סגור - האם חובה לשלם שכירות?

"לא יכול להיות שהצד שישתחרר ממחויבות הוא הצד המשלם והצד המקבל יספוג את כל הנזק - גם מבחינתו זה כח עליון" - השמאית נחמה בוגין סבורה שיש לחלק את הנטל בין המשכירים לשוכרים 
ערן סוקול | (10)
נושאים בכתבה שכירות

העסק נסגר בגלל הקורונה. האם צריך לשלם שכירות? לכאורה לא - השוכר לא משתמש בשטח. אבל מצד שני - המשכיר אמור לקבל מדי חודש דמי שכירות, הוא סיפק את הנכס לשוכר. אז של מי הבעיה? מי אמור לשאת בנזקי הקורונה? אין תשובה חד משמעית. בשטח יש גופים (בעיקר הגדולים) שוויתרו, הפחיתו או דחו את התשלומים של השוכרים. יש גופים ששוכרים שמראש אמרו - "אנחנו לא משלמים", אבל אלו גופים גדולים, עסק קטן לא יכול לעשות זאת.  

"המשכירים צריכים לגלות גמישות" אומרת עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג מנהלת מחלקת תכנון ובניה משרד עו"ד צבי שוב "הם צריכים להיות גמישים בדחיית תשלום ולו חלקי של דמי השכירות שיעשה בהדרגה בהתאם להיקף פעילות בית העסק. כך למשל במקום שבו עסק עובד חלקית אזי גם דמי השכירות ישולמו חלקית ויידחו לחודש הבא. אם יחולו שינויים במצב הקיים יהיה צורך לבחון כל חודש מחדש. יש לקבוע כי דמי ניהול – יהיו בהתאם למצב בפועל בכל בית משרדים או מסחר כלומר אם הופסקו חלקית שירותי ניהול של מנקים ואנשי תחזוקה אז בגין תקופה זאת דמי הניהול ירדו בהפחתה בהתאם.

"התחשבות הרשויות בתשלומים השוטפים של העסק כגון ארנונה, מים וכו' - אמנם זה לא יסייע בידי המשכיר באופן ישיר אך אם ההוצאות לשוכר יקטנו יהיה לו יותר קל לעמוד בתשלום למשכיר. צריך לאפשר להתנהל בגמישות עם החוזה ולא להוביל לשחרור מהסכם כי לא ניתן לדעת אם המשכיר ימצא שוכר חליפי בתוך זמן קצר ואולי עדיף לספוג מספר חודשים של דחיית תשלומי דמי השכירות מאשר אפשרות להשתחרר מהסכם שכירות, ,להתחשב בהפחתת תשלום דמי חניה אם החניות עומדות ריקות עקב אי הגעת העובדים למקום העבודה".

 

לדברי שמאית המקרקעין נחמה בוגין, יש לוודא כי הנזק ייספג על ידי שני הצדדים – גם השוכר וגם המשכיר, וכן יש לוודא כי כל הקלה שניתנת מתגלגלת במלואה או בחלקה גם ללקוח הסופי. לדברי בוגין, "לצערי בקרוב נהיה עדים ככל הנראה לתביעות רבות בין שוכרים ומשכירים, טוב שכעת נערכים להגדיר וליצוק תוכן בתקוה לחסוך הליכים משפטיים מייגעים ויקרים.

"השאלה המשפטית שבמחלוקת היא האם מדובר בכוח עליון או לא, ומה המשמעות של זה. ההיגיון הבריא של כל אדם אומר שזה כוח עליון, אך מצד שני צריך לשמר איזון בין הצדדים ולא יכול להיות שהצד היחיד שיוכל להשתחרר ממחויבות הוא הצד המשלם והצד המקבל יהיה צריך לספוג את כל הנזק כי גם עבורו זה כוח עליון. שני הצדדים ניזוקים והעניין כעת הוא לחלק את ספיגת הנזק באופן הוגן ואחראי שיאפשר לכמה שיותר עסקים להמשיך ולפעול. צריכה להיות אחריות משותפת של השוכרים והמשכירים על מנת שלא ייווצר כאוס.

"בנוסף צריך לתת תמריצים שיאפשרו לבעלי נכסים להקל על השוכרים, אך לוודא כי ההקלות האלה אכן מתגלגלות אל השוכרים. למשל פטור ממס בגובה הוויתור על שכר הדירה, הקלות מס כלשהן על דחיית שכירות, ליצור תמריצים עבור המשכירים ולייצר אמות מידה להקלות מידתיות".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    זה שהעסק לא יכול לפעול זה לא אשמה של השוכר ..זה בעיה ל (ל"ת)
    קובי נס 09/04/2020 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ארנונה+מים (ל"ת)
    ספי 09/04/2020 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ארנונה (ל"ת)
    ישראל 09/04/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלעד 09/04/2020 08:49
    הגב לתגובה זו
    הייתם מספיק אמיצים לקחת נכס ולהשכיר אותו, אז תהיה מספיק אחראים לשלם את העלויות שלו. אם אין ביכולתם לשלם תעזבו. ואם החוזה לא מאפשר אז בפעם הבאה שאתם מחדשים חוזה תתקנו את זה. אני לא חושב שזה אשמת המשכיר שהשוכר לא יכול לשלם. והוא לא חייב לוותר לשוכר על כספו. האפשרות לוותר או לדחות תשלומים היא בידי השוכר ונחמד מצידו אם הוא מסכים אבל הוא לא חייב!.
  • 4.
    עופר 08/04/2020 12:59
    הגב לתגובה זו
    עסק כמו אולם אירועים למשל, שנסגר לחלוטין בהוראת המדינה ולא ברור מתי יפתח, האם המשכיר והשוכר לבדם צריכים לחלוק בנטל? המדינה צריכה להשתתף משמעותית לפצות בגין הנזק שנגרם, אחרת הרבה עסקים יסגרו ותגובת השרשרת תעלה לכולנו הרבה יותר. נכון להיום, המדינה נותנת הנחה בארנונה על נכס שלא ניתן להפעילו... זה לעג לרש. יש משכירים שלא מעניין אותם המצב וחושבים שהחוזה יגן עליהם, אחרים מנסים להתחשב. אבל במקום שבממשלה יתקוטטו על נהלים בוועדה למינוי שופטים, שיקדישו זמן לניהול מערכתי של הכלכלה בזמן משבר!
  • 3.
    בתקופה הזאת לא צריך 08/04/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    בתקופה הזאת לא צריך להיות חזירים
  • 2.
    סטודנט תפרן 07/04/2020 11:12
    הגב לתגובה זו
    ואם להורים של הסטודנט ביטלו צ'קים ולא משלמים להם ספקים בעסק ? באי ביצוע סגר מוחלט המדינה הפילה את העלויות אל האזרח הפשוט , יצרה כאוס שבו הישראלי המכוער מתגלה .
  • אלעד 09/04/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    זה שלך אין כסף לשלם זה לא אומר שבעל הדירה לא אמור לקבל את שכרו. אין לך? תחזור להורים. תגור אצלם תחזור שתוכל לשלם. החוזה שחתם עליו לא הותנה ביכולת הכלכלית שלך, אלא ברצון שלך להחזיק בנכס. המצב הוא אכן ממש בעייתי אבל אתה חייב להבין שאתה לוקח משהו תהיה מספיק אחראי לעמוד בתחייבויות שלך. חשוב לציין שאני מבין אותך וכולנו במצב דומה.
  • מגעיל 08/04/2020 15:54
    הגב לתגובה זו
    מה אתה מחפש להתחנזר?
  • 1.
    רונית 07/04/2020 10:49
    הגב לתגובה זו
    אולי להשכיר אותו למישהו אחר- אולי הגיוני שהוא יספוג מהעלות. אם לא, למה שלא יקבל שכירות?
נתנאל שכונת המשתלה
צילום: אסף פרץ

קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?

גל של ביטולים צפוי להגיע למבצעי ה-90/10, 80/20, אבל במקרים רבים הרוכשים לא יוכלו לבטל - הנה התרחישים הצפויים

רן קידר |

הרוכשים במבצעים של 80/20 ו-90/10 מגלים שהעסקה שעשו פחות טובה ממה שהעריכו. בשלוש השנים האחרונות השוק היה מוצף בהצעות כאלו, ומסתבר שבמקרים רבים על רקע הירידה במחירי הדירות, העסקה כבר לא משתלמת. כלומר, ההנחה שמתבטאת במבצע המימוני נמוכה מהירידה במחיר הדירה בפועל. כלכלית - הרוכש אמור לקום וללכת. משפטית - הוא לא תמיד יכול.

הביטולים החלו השנה ומוערכים בקרוב ל-2,000 בעיקר בדרום - רוכשים שלא יכלו לעמוד בתנאים, ובעסקאות יוקרה בת"א בהם רוכשים הפסידו והעדיפו לצאת מהעסקה. אבל זה יכול להיות כדור שלג שיתעצם. אנחנו לפני גל של מסירות וביטולים משיקולים כלכליים. אבל לרוכשים יש כמה משוכות לעבור.

ראשית, הם צריכים להבין שהמקדמה ששמו כנראה הלכה "לפח".  האם שווה להפסיד את המקדמה של ה-10%, או 20% כקנס כדי להימנע מההפסד הכלכלי על הדירה שמסתכם כנראה בכמה אחוזים (ירידת מחירים של 5%-10% מול הנחת מימון של כ-5%)? השאלה מה ההסכם מול הקבלן. מבירורים שערכנו עולה כי ברוב המקרים הקנס מסתכם ל-10% מערך הדירה. כלומר במבצעים של 90/10  אתם אמורים להשאיר את ה-10% אצל הקבלן. בעסקאות של 80/20  (בהנחה שזה לפי המודל של קנס 10%) אתם אמורים לקבל החזר מהקבלן כי שילמתם כבר 20%. לכו תרדפו אחרי הקבלן וגם יהיו לכם משוכות משפטיות - סילוק המשכנתא שלקחתם במקביל לרכישה שהיתה בערבות של הקבלן שמימן אותה (עד למסירה). גם בעסקאות בשיעורי מבצעים אחרים יהיה כמובן צורך להסיר את המשכנתא. בסוף המשכנתא עליכם וכדי להסיר אותה צריך הסכמה של הקבלן ושל הבנק.

עורכי דין בתחום הנדל"ן מספרים שיש צורות שונות של הסכמי רכישה בעסקאות כאלו. יש הסכמים עם הגנות על הרוכשים ויש שחשופים לחלוטין לחסדי הקבלן. כלומר, יכול להיות שלמרות שצפוי גל של ביטולים בגלל הפסדים, התוצאה תהיה אחרת כי הקבלנים לא יוותרו לרוכשים ואלו יצטרכו לשלם את ה-80%-90% או להגיע למאבק משפטי מול הקבלן.  

מאבק משפטי זה לרוב נזק לשני הצדדים. יכול להיות שלפני השלב הזה, הצדדים ינסו להידבר. השלב הזה של המו"מ - השלב המסחרי עשוי להיות חבל הצלה לשני הצדדים. הקבלן רואה כעת שוק קשה. שוק של קונים. היקף העסקאות יורד, המחירים יורדים. הדבר האחרון שהוא צריך זה ביטולי עסקאות. הוא ינסה לשמור על העסקה וכדי לשמור עליה הוא עשוי לספק לרוכש הנחה נוספת - כספית או מימונית. הוא לא ירצה להגיע לבית משפט או למצב שהרוכש לא יכול או לא ישלם לו את היתרה של ה-80%. במקרה כזה הלכה העסקה, וזה עלול להיות בעיה גדולה מול הבנק הממן-מלווה ובכלל - לא רק שאין מכירות יהיו ביטולים (מכירות שליליות).

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.