מניות
צילום: אילוסטרציה: Austin Distel/UNSPLASH
הטור של גרינברג

מה יקרה אחרי התיקון בשווקים ומדוע תחום ה-SaaS מעניין?

תיקון או תיקונ'ציק? מה אפשר ללמוד מהנאום של פאואל? וגם - מי המניות המעניינות בתחום ה-SaaS ואיך כדאי להיחשף לתחום?

היו"ר של הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל, העיד השבוע בפני וועדת הבנקאות של הסנט על המצב הכלכלי וגם ענה לשאלות. התקשורת, כמנהגה בשנים האחרונות, "הכינה" את הציבור לבשורות רעות שברוב המקרים משפיעות רק על הנעשה בוול סטריט וגם שם רק על התחלת המסחר. אפילו העורכים יודעים שמטרתן למשוך תשומת לב בלבד. אכן, כך היה גם השבוע. מר פאואל, ששלוותו מוציאה את עורכי התקשורת מדעתם, אמר, בשורה התחתונה, שאכן הכלכלה אמורה להתחזק וכנראה הרבה מעבר למה שציפו עד כה, שאין סימנים לאינפלציה, כך שאין צורך לדבר על העלאת ריבית (שבשבעת החודשים האחרונים עלתה מ-0.5% ל-1.3%) ושהבנק יתמקד בהחזרת התעסוקה לרמתה שלפני המגפה. בגדול, הנגיד לא חידש דבר ומדדי המניות, שהתחילו את יום היום בנפילות שלוו בזעקות "נפילות חריגות", התיצבו ואפילו "תיקונצ'יק" קטן לא קבלנו. התיקון יגיע כמובן בגלל רמות המחירים הבלתי סבירות ויכול מאוד להיות שמה שיצית התיקון יהיה החשש שמתפתח דווקא מההאצה הכלכלית עליה דיבר הנגיד מה שגורם לתשואות האגחי"ם לעלות במהירות. (מחכים לתיקון; תיקון משמעותי יהיה הזדמנות להיכנס לשוק

אבל לא על זה רצינו לדבר. רצינו לדבר על "בעיה" שהנגיד רק הזכיר ושאותה הדגיש למחרת לארי קודלו, היועץ הכלכלי של הנשיא טראמפ ואחד מה"מייבינים" הוותיקים בוול סטריט, בעיית הפער שהולך וגדל בין המציאות הכלכלית-פיננסית והיכולת לחזות אותה. פער שמאז תחילת מגפת הקורונה רק הולך וגדל ולמעשה גם מקשה על קבלת ההחלטות של קובעי המדיניות.

הפער הזה הוא, לדעתנו, חלק מהתקדמות המהפכה הטכנולוגית שמעבירה את קבלת ההחלטות מידי מקבלי ההחלטות המסורתיים, של המאה ה-20, באמצעות "מתווכים" לקהל הרחב. מוקדי קבלת ההחלטות הכלכליות, האוצר והבנק המרכזי, חייבים להתחיל להעסיק יועצים שמכירים את הנעשה והמגמות ברשת, יועצים שיוכלו להסביר לשר האוצר או לנגיד איך לנהוג לנוכח מציאות חדשה שמעוצבת ע"י אותם "מתווכים". יזמים צעירים וחכמים שבתוך עשור ובאמצעות ההתפתחויות הטכנולוגיות, משנים מציאות של המאה ה-20 לזו של המאה ה-21 ובדרך צוברים יכולות השפעה חברתיות, כלכליות ופיננסיות שלקח דורות לגיבושם. "איני יודע", אמר קודלו לאחר נאום הנגיד, "אם בפד' מבינים מה עושה הבחור הבולגרי טאנב (מייסד רובינהוד) לשוק ההון שהרי נראה לי שאפילו את מה שעושים צוקרברג או מאסק לתהליכי קבלת ההחלטות עד היום הם לא תופסים".

תעשיית התוכנה כשירות (Software As A Service - (SaaS צומחת מהר בהרבה מהתחזיות: תעשייה זו היא עוד נישה שנוצרה כתוצאה מהתקדמות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה, התקדמות, שמאז שהתחילה המהפכה לעבור, בתחילת שנות ה-70, מהאחיזה הבלעדית של מערכות הביטחון, האקדמיה ומכוני המחקר, לכיוון  התעשייה והצריכה הפרטיים. היא מתקדמת במתכונת של "פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה" (Perpetual motion), תנועה מתמדת שמובילה עצמה קדימה ביעילות וללא הפסק מבלי לצרוך אנרגיה חיצונית. התקדמות זו מייצרת את התשתיות להמשך ההתקדמות וליצירת נישות חדשות לבקרים ומייעלת את המערכת כולה גם מצד היצרן וגם מצד הצרכן.

תעשיית התוכנה כשירות נולדה כתוצאה מהתקדמות תעשיית התוכנה, שכאשר הצטרפו לתמונה  חדשנויות כמו הבינה המלאכותית, למידת מכונה, ביג דאטא, הענן ועוד, נוצרו התנאים והתשתית להפיכת רעיון/חלום התוכנה כשירות לנישה תעשייתית. עם המשך ההתקדמות הטכנולוגית שתמשיך בהתמזגותה לתוך הכלכלה והחברה "תתפצל" גם נישה זו לתת נישות נוספות כאשר  יוצרו תנאים מתאימים.

התנועה המתמדת הזו מייצרת חברות חדשות רבות ומה שחשוב לא פחות  מרחיבה את הביקושים. התהליך הזה הוא אחד מהסיבות המרכזיות בגללן מומלצת תעשיית המוליכים למחצה שמאז 2008-9 חשיבותה להמשך התהליך רק הולך וגדל. הנישה, שבשנת 2009 גלגלה 8.09 מיליארד דולרים גלובלית, צומחת מאז בקצב דו-ספרתי מידי שנה (להוציא את 2015 אז צמחה הנישה "רק" ב-9.2% ל-69 מיליארד). את 2020 סיימה עם 157 מיליארד והתחזיות כרגע הן שב-2025 יגיע המחזור ל-310 מיליארד. התחזיות, כפי שתראו בהמשך, פגרו, בכול שנה, אחרי המציאות ונראה לנו שכך זה יימשך. כהערת אגב נציין שתהליך ה"פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה" שהזכרנו יוצר בדרכו הזדמנויות רבות לחברות טכנולוגיות מהסוג של סיווה (סימול:CEVA) ועל כך נדבר בהזדמנות אחרת. רק נציין שהחברות סיווה, ראדא ואלוט, שכולן נכללו בפינת החלומות שלנו, מבצעות מהלך יציאה נפלא מהפינה וגם על כך נאריך בהזדמנות.

מה שפתח את הדרך לאימוץ התוכנה כשירות ע"י עולם העסקים הייתה ההצלחה למזג את הבינה המלאכותית לאפליקציות השימוש בתוכנה כשירות. הבינה המלאכותית אפשרה פתרונות לבעיות עסקיות מסובכות. המיזוג בין AI ל-SaaS אפשר לארגונים לייצר מערכות יעילות ורווחיות באמצעות אוטומציה, התאמה אישית ושיפור האבטחה. הבינה המלאכותית גם אפשרה להאיץ תהליכים פנימיים ותפעוליים מה שאפשר לארגון זמן תגובה מהיר ומתאים לביקושים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

יש למערכות יתרונות חשובים שמקלות על אימוצן כמו למשל העובדה שאפליקציות ה-SaaS מופעלות באמצעות דפדפן הרשת כך שהן עובדות באמצעות כל מערכת הפעלה, חלונות, MAC, לינוקס וגם בטלפונים חכמים שפועלים באמצעות אנדרויד או IOS. גם העובדה שהמערכת פועלת מהענן עוזרת מאוד בגלל אפשרויות העדכון ללא עצירת הפעילות ועוד. השימוש הגדל בטלפוניה חכמה, טבלטים ומחשבים ניידים, אימוץ הענן והגידול במיקור חוץ אצל החברות הם שמרחיבים את השימוש בתוכנה כשירות. גם הגידול המהיר במה שנקרא micro SaaS, פעילות תוכנה כשירות שממוקדת בנישה עם צוות קטן ובעלות נמוכה, תומך מאוד בצמיחת התעשייה. לבסוף ישנה התמיכה הממלכתית הגדולה בנישה כי מדינות רבות  מאמצות את המערכות ובמיוחד מדינות אסיה-פסיפיק שם הוקצו משאבים גדולים לעידוד הנושא.

התחומים שמובילים בשימוש ב-SaaS הם ה-CRM (Customer Relationship Management - מערכות לניהול לקוחות), ה- ERP (Enterprise Resource Planning- תכנון משאבי ארגון), HRM (Human Resource Management – ניהול משאבי אנוש) ו-SCM (Supply Chain Management – ניהול שרשרת האספקה). לכל התחומים הללו  הותאמו מערכות שפועלות בהתאם לצרכים המיוחדים.

איך משקיעים? החברות המובילות בתחום הן: Salesforce (סימול:CRM), MSFT, IBM, ORCL, SAP, Fujitsu (סימול: 6702.Tבטוקיו), ADBE, GOOG, ADP ו-Workday (סימול:WDAY) אבל חשוב למשקיע, שמעוניין בהשקעה בתחום, להבין שנישת התוכנה כשירות צומחת בגלל תרומתה להתייעלות ולרווחיות של כל חברה. זו אחת מאותן נישות שנוצרות בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית שמייצרת תנאים להתפתחות הנישות, להתייעלותן, בגלל גורם ה"פֶּרְפֶּטוּם מוֹבִּילֶה" שהזכרנו. במילים אחרות, מהפכת הטכנולוגיה מייצרת בהתקדמותה מצבים שמאפשרים יצירת נישות תעשייתיות חדשות, נישות שנוצרות בגלל מערכות יחסים שמשתנים בין הביקוש להיצע.

צד הביקוש משתנה בעקבות השינויים במנהגי הצריכה שמייצרת המהפכה בעוד שצד ההיצע מתאים עצמו לכך וגם זה בעזרת התקדמות המהפכה. כיוון שהתהליך דינאמי קשה מאוד למשקיע לאבחן אם חברות כמו CRM, אדובי או מייקרוסופט, כדוגמאות, שהיום הן הבחירה ההגיונית להשקעה בתחום, תמשכנה להיות כאלו גם בעתיד; או שכתוצאה מהשינויים תעלה "כוכבת" חדשה למעמד של "מתאימה" יותר. לכן עדיף להתמקד בסלים או קרנות שמכסים את האפשרויות השונות והפוטנציאליות.

כיוון שהתוכנה כשירות נעשית באמצעות האינטרנט, קשורה לתעשיית התוכנה, "יוצאת" מהענן ו"מתקדמת" באמצעות עיצוב מוליכים למחצה יש סלים וקרנות רבים שכילים את כול המי ומי בתעשייה. המשקיע הסולידי יותר ייקח סל מהסוג של VGT, סל  טכנולוגיות האינפורמציה של ואנגארד שמכיל הכול בתחום. רוב המומחים ממליצים על סלי הענן כמו SKYY, WCLD, CLOU והיותר גלובלי IVES "ובתנאי", אומרים לנו, "שיהיה בתיק גם סל מוליכים למחצה מהסוג של SOXX. לבסוף ישנו הסל First Trust Technology AlphaDEX (סימול:FXL) שמכיל 104 חברות שמופיעות במדד הטכנולוגי של StrataQuant® Technology Index (קבוצת מדדים מעניינת שמפרסמת מדדים בתחומים שונים) שהחברות שכלולות בו מייצגות גם את חברות התוכנה, הענן, ה-SaaS, המוליכים למחצה ואפילו חברות AI ולימוד מכונה, בהחלט שווה בדיקה. 

ועבור לישראל שכרגיל ובדומה לכל תחום טכנולוגי חדשני בו הובילה (וישראל הובילה בחשובים שבהם), לא הצליחה "לייצר" אפילו חברה גלובלית מובילה אחת בתחום ה-SaaS ואפילו בתעשיית התכנה או בענן. הכישלון כאן הוא אכזבה גדולה יותר מאשר במקרים האחרים כיוון שהתשתית לכך בישראל ממש זעקה לכך. יודעים כמה חברות SaaS היו בישראל בסוף 2010? למעלה מ-300  וזאת מבלי לכלול חברות כאמדוקס ונייס.

הרי מודל הצמיחה של טבע בישראל היה גלוי לכל ומה שעשתה טבע בישראל בין 1964 ל-1980 (ממיזוג אסיא, צורי וטבע ועד רכישת איקפארם ופלנטקס) יצר את הבסיס ליצירת ענקית כימיה ורפואה מקומית מה שאפשר, בין 1995 ל-2015, את המשך ההתפשטות הגלובלית ואת הפיכתה של טבע למובילה גלובלית. האם קבוצות כרד-בינת, פורמולה (באמצעות מטריקס), אמדוקס ואחרות לא היו מסוגלות להקים חברות כאלו? לפני עשור??

בתחילת 2011 עשתה חברת המחקר המובילה גרטנר סקר על שוק התוכנה כשירות הגלובלי וכתבה אז שולמית הארט, מנכלי"ת סניף גרטנר בישראל, "חברות הטכנולוגיה בתחום התוכנה בישראל, אימצו את מודל ה-SAAS וחברות הזנק צעירות נוסדות על בסיס מודל זה...חברות מטמיעות כחלק מאסטרטגיית המחשוב בענן את מודל ה SAAS בארץ וזה התחום הצומח והמוביל..", כן, ב-2011. גרטנר, שבסקר המליצה בחום על כניסה לתחום צפתה אז ששוק התוכנה כשירות, שב-2010 הגיע למחזור גלובלי של 13.4 מיליארד דולרים, "צפוי להגיע, ב-2015 ל 22.1 מיליארד" אלא שבפועל הסתיימה 2015 עם 69 מיליארד כאמור. ישראל הייתה מהמובילות בתחום אבל מה שקרה הוא שהענקיות הרב לאומיות, מייקרוסופט, AWS (Amazon Web Services), IBM, אוראקל ו-SAP נכנסו לשוק המקומי והן ששולטות בתחום כאשר חברות ישראליות הפכו למתווכים ואינטגרטורים.

תגובות לכתבה(79):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 38.
    רועה צאן 05/03/2021 05:07
    הגב לתגובה זו
    למה התכוונת במשפט: "רק נציין שהחברות סיווה, ראדא ואלוט, שכולן נכללו בפינת החלומות שלנו, מבצעות מהלך יציאה נפלא מהפינה"? האם יציאה מפינת החלומות לפינה אחרת, או יציאה במובן של מימוש?
  • 37.
    Avi 01/03/2021 22:09
    הגב לתגובה זו
    היי שלמה לגבי החברה NMTC שהמלצת עליה לפני מספר שבועות היא עדיין רלוונטית להשקעה במחיר הנוכחי ? ואם כן יש צפי למחיר יעד ?
  • 36.
    היושב במרומים 28/02/2021 00:04
    הגב לתגובה זו
    במקום למכור תוכנה כ"מוצר" מוכרים אותו כ"שירות" (=וזה כולל אחזקה ותיקונים).
  • 35.
    שאלה לשלמה 27/02/2021 23:55
    הגב לתגובה זו
    צ'ארלי מונגר השותף של וורן באפט טוען שהיא תופעה שלילית (=וזאת גם דעתו על הביטקווין)
  • שלמה היה חבר של במירה וגנב אותן (ל"ת)
    היי באבו 02/03/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 28/02/2021 16:51
    הגב לתגובה זו
    וחברות ישראליות הנופקו באמצעותם.
  • 34.
    שלמה תודה, מעניין כרגיל. (ל"ת)
    yehuda04 27/02/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 33.
    טראמפ כבר לא כאן הפד מאבד שליטה.לברוח (ל"ת)
    יוסי 27/02/2021 20:14
    הגב לתגובה זו
  • מה שלומו גרימבר משגל המוח (ל"ת)
    מאמו 02/03/2021 16:45
    הגב לתגובה זו
  • יוסי תברח ותשאיר אותנו בלעדייך (ל"ת)
    דרעי 01/03/2021 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 32.
    בני 27/02/2021 12:01
    הגב לתגובה זו
    המליץ על קרנות ARK
  • שלמה גרינברג 28/02/2021 09:46
    הגב לתגובה זו
    כיוון שלא קראת המאמר עונשך שנכנסת
  • לרון 28/02/2021 08:17
    הגב לתגובה זו
    בשוק גבוה קונים סיכון מניות קטנות כדי להמשיך להרוויח וכנ"ל מופיעים כלמיני גורואים מסוכנים כמו ק.ווד
  • בני ממליץ לך על בדיקת הבנה בקריאה (ל"ת)
    דגן 28/02/2021 07:42
    הגב לתגובה זו
  • 31.
    כתבה טובה ובעיקר מעשית כל הכבוד לכתב (ל"ת)
    חנני 27/02/2021 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 30.
    מוטי 27/02/2021 07:19
    הגב לתגובה זו
    יש מלא חברות saas בישראל, זה בסה"כ מושג ולא טכנולוגיה של מכירת תוכנה כשירות.
  • מדוע שלא תקרא הכתבה שוב (ל"ת)
    שלמה גרינברג 28/02/2021 09:48
    הגב לתגובה זו
  • מוטי גש בבקשה לבוחן הבנת הנקרא (ל"ת)
    מרגי 28/02/2021 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 29.
    Eliz 26/02/2021 18:38
    הגב לתגובה זו
    מה אתם עוש יש לכם עניין חהגיב, נאמר ויידום אהרון.
  • 28.
    דודו 26/02/2021 18:37
    הגב לתגובה זו
    בכתבה על בית ההשקעות הסקוטי Baillie Gifford הזכרת את קרן usa.l מה ההבדל בינה ל קרן BGGSX תודה
  • שלמה גרינברג 27/02/2021 09:52
    הגב לתגובה זו
    ל Baillie Gifford כמו למשפחות קרנות אחרות יש מספר קרנות שמשקיעות במניות במבנים שונים אבל במקרה זה אין הבדל משמעותי
  • 27.
    אלון765 26/02/2021 18:04
    הגב לתגובה זו
    פרפטום מובילה לא מתקיים בטבע... מכאן גם הניתוח...
  • אלון אתה פיזיקאי שלא מבין פיזיקה (ל"ת)
    zeev 27/02/2021 19:27
    הגב לתגובה זו
  • שלמה גרינברג 27/02/2021 09:54
    הגב לתגובה זו
    היכן קראת שזה כן מתקיים ומה הקשר?
  • דב 27/02/2021 06:45
    הגב לתגובה זו
    באמת פיסיקאי, שאינך יודע לקרוא מה נכתב? מומלץ לך לקרוא שנית, ואולי אז תבין.
  • 26.
    משה 26/02/2021 16:54
    הגב לתגובה זו
    שלמה היקר אשמח מאוד להיתייחסות עתידית לנושא כה מעניין ומרתק,מהם החברות שיובילו בעתיד את ענף המזון?
  • 25.
    רק מזומן 26/02/2021 16:40
    הגב לתגובה זו
    כעובדה אין ולא תהיה בארץ חברה שמעצבת את עולם הטכנולוגיה.לא תהיה טקסס אינסטרומנט.לא תהיה אינטל משלנו.לא תהיה נבידיה שמשנה עולם וודאי וודאי לא טבלה או אפל.אנחנו גאונים בלעבוד עבור מישהוא אחר ראו דוגמא תנובה
  • דגן 28/02/2021 13:42
    הגב לתגובה זו
    ועוד. והדוגמא עם תנובה חוטאת לאמת כי אתה מציג חברה שקיימת מקום המדינה ונמכרה לאייפקס רק ב2014.
  • 24.
    מנדי 26/02/2021 15:30
    הגב לתגובה זו
    חברת החיפוש הארגוני elastic נוסדה והוקמה עי יזם ישראלי צעיר בשם שי בנון, משלנו באשקלון. שאפילו עבד כסטודנט צעיר באלביט. בחור מוכשר. אז החברה אמריקאית? לא בטוח כלל. עובדים בחברה בני לאומים שונמם מאתרים רבים בעולם.
  • שלמה גרינברג 27/02/2021 09:57
    הגב לתגובה זו
    החברה אמריקאית כולה מדוע שלא תבדוק, קל מאוד ואגב "עובדים בחברה בני לאומים שונמם מאתרים רבים בעולם." בצ'קפוינט, אמדורס, נייס, טבע וכול השאר זה לא כך?
  • מנדי 28/02/2021 11:22
    מכיר אינטימית את המעורבים, ומוסרים לך דש. ונכון, אלסטיק לא יותר ולא פחות אמריקאית מחברה כמו CEVA למשל , שנמצאת כמה בלוקים מאיתנו
  • 23.
    מה זה שטויות אלו? (ל"ת)
    . 26/02/2021 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    שירי 26/02/2021 13:54
    הגב לתגובה זו
    מה דעתכם על גמידה סל ?תודה
  • דגן 28/02/2021 13:36
    הגב לתגובה זו
    .
  • שירי 01/03/2021 17:44
    לא 5% של אגח.כמובן שעד 1% מהתיק.
  • 21.
    זאב 26/02/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם צק פוינט ... שלמה מה דעתך ? על החברה והדוח לא מחיר המניה
  • דעתי ידועה ולאחרונה אפילו עדכנתי, נא לגולל (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    האם תוכל להתייחס בבקשה בקצרה לקרנות של קאתי ווד שמ 26/02/2021 13:52
    הגב לתגובה זו
    האם תוכל להתייחס בבקשה בקצרה לקרנות של קאתי ווד שמשקיעות בתחומים שונים ומגוונים וסופגות ירידות קשות. מה דעתך לגבי עתיד תחומי ההשקעה שלה כמו רפואה גנומית. הייטק פיננסי. רובוטיקה ורכבים חשמלים. ומה דעתך על תעודות סל של אנרגיה ירוקה שעלו וכעת סופגות ירידות חדות
  • יעל 27/02/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
    היא יזמית של שוק עולה,יישמר המשקיע מלהיות בקרנות ARK בשוק דובי
  • שלמה גרינברג 01/03/2021 09:46
    לא שאכפת לי אבל אנא ממך, תבדקי בצורה רצינית מי הגברת
  • רק לאחרונה עשיתי כתבה ארוכה על הנושא (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    ירון 26/02/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    שלמה יקר..עבר זמן רב מאז כתבת על פינת החלומות, העולם השתנה לא מעט, קורונה, saas, ענן it וכו' נשמח לכתבה שלך על מועמדות וכניסות חדשות לפינת חלומות 2021תודה
  • יעל 01/03/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
    כשהשוק לפני ירידות ,אנשים מחפשים תמיד סיכון יתר משום מה בשוק מנופח,ובשוק יורד?.....
  • בהזדמנות (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    תודה שלמה מאמר מרתק (ל"ת)
    ירדן 26/02/2021 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    א 26/02/2021 13:39
    הגב לתגובה זו
    בנוסף , האם אתה קונה את תרמו פישר בתיקון האחרון?
  • והקשר בין EL ל TMO מהו? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 10:00
    הגב לתגובה זו
  • לרון 01/03/2021 16:06
    הסיכון די דומה....לזה כנראה התכוון המשורר
  • אין קשר, 2 שאלות שונות (ל"ת)
    א 27/02/2021 21:18
  • 16.
    בני 26/02/2021 13:37
    הגב לתגובה זו
    קומפיוגן ירדה ויורדת כ20-25% לאחרונה.. האם יד חדשות לא טובות בדוח האחרון ?האם עדיין יש לה מקום בפינת החלומות ?תודה רבה
  • בהחלט עדיין בפינה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 10:01
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    שאלה לשלמה יש חברה ישראלית בבורסה שלנו שעונה להגדרות ? (ל"ת)
    איציק 26/02/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
  • דגן 28/02/2021 13:35
    הגב לתגובה זו
    .
  • איזה הגדרות? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    תודה רבה שלמה מעניין מאוד. (ל"ת)
    עמית 26/02/2021 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אייל 26/02/2021 13:14
    הגב לתגובה זו
    שלמה שלום העדות חלוקות אם תיקון של 10-15 אחוז או מפול של ממש יש גורום שטוענים שישיה כגוע מ1929 מאיפה הביטחון שזה אכן תיקון ?? מסכים שלא ירו לעצמם ברגל עם הרמת ריבית עד שלא יגעו לאבטלה נמוכה אבל יחד עם זאת השוק לא יכול לעלות לעד ( או שכן ???) תודה
  • שלמה גרינברג 27/02/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
    הריבית לא "הורמה" והשוק מעולם לא "עולה לעד"
  • 12.
    אלי 26/02/2021 13:00
    הגב לתגובה זו
    שאנחנו בתוך תיקון של השוק.. לא?
  • 11.
    נחמן 26/02/2021 12:40
    הגב לתגובה זו
    כן יש לנו בתת תיק הטכנולוגיה אתIGV ואת SOXX וגם בתת תיק הדיסטרפשן יש לנו סל ענן. מה חדש? חבינו ירידה של 12 אחוז השבוע למרות תיק בעל אלמנטים שמרניים עם סלי תרופות וביוטק ומניות עם ביצועים פנטסטיים כמו TMO,Dnhr. בשיש שפל כל הספינות נסחפות אחורה ללא קשר לביצועים. גים קרמר נותן לנו ביטחון. ואתה שלמה?
  • לרון 27/02/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
    השקעותיך ספקולטיביים ,לו היית למשל משקיע ב CL היית רואה ההבדל,יצא חרוז
  • שלמה כבר מזמן הפסיק להאמין שהוא מבין משהוא (ל"ת)
    לנחמן 26/02/2021 18:27
    הגב לתגובה זו
  • דב 27/02/2021 06:46
    בחלקך על יכולות ההבנה האדירות שלך.
  • 10.
    יואב 26/02/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
    היי שלמה, מה דעתך על סקטור הrenewable energy שיורד בחדות אחרי עליות מטורפות בשנתיים האחרונות?
  • לרון 27/02/2021 15:28
    הגב לתגובה זו
    עלתה בגלל טרנד לא מוצדק לטוח הקצר לכן יש תיקון ואפילן אורמת יורדת יפה
  • זו דעתי (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ג.גשר 26/02/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    מי שעיניו בראשו ושכל בקודקודו צריך להבין: הבורסה האמריקאית בדרך להתרסקות רבתי... שווי המניות בבורסות גבוה פי 1.5 מהתמ"ג האמריקאי כולו על 53 מדינותיו...
  • 8.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 26/02/2021 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עמי 26/02/2021 11:56
    הגב לתגובה זו
    מרווה שחברת רייזור הישראלית שהונפקה לפני שבועיים בתל אביב, תהיה כזאת.
  • נקווה (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כמה זה תיקון? 50%-70%? (ל"ת)
    רפי 26/02/2021 11:26
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 27/02/2021 22:42
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה
  • 5.
    יעקב 26/02/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    אני מחפש מנייה בתחום שיש לה מקום לעשות ראלי יפה למישהו יש רעיון ?
  • דגן 28/02/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    .
  • 4.
    צפוני 26/02/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    תענוג לקרוא את הטור שלך. מעמיק ומקצועי.
  • 3.
    אתה לא עמיד. חדל לתת הערכות (ל"ת)
    לכותב שלמה 26/02/2021 10:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה קרה לצעירים 26/02/2021 10:31
    הגב לתגובה זו
    כל המניות הקטנות שהצעירים קנו בלי חשבון איבדו אוויר, כל הסקטורים שהיו חמים קפאו, ואפילו טסלה והביטקוין ירדו חזק.
  • 1.
    חיים 26/02/2021 10:25
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה על הכתבה! מה דעתך על פלנטיר?
  • תבדוק ההערכה אל מול הביצוע ותחליט (ל"ת)
    שלמה גרינברג 27/02/2021 10:08
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.