דעה

על מי האחריות לחיסכון הפנסיוני שלנו?

הפנסיה הצפויה כיום לחוסכים הצעירים תהיה נמוכה משמעותית מהפנסיות להם זכו הוריהם. לכן חשוב כי כל אחד יכיר מושגים בסיסים בשוק ההון

ירון שמיר | 21/04/2018 19:55 (2)

נושאים בכתבה אינטר ביטוח חיסכון פנסיוני ירון שמיר עצמאות

תעשיית הביטוח הפנסיוני גדלה ופרחה ככל שחלפו השנים. מתעשייה שהתנהלה באופן מנוון, כמעט אנונימית שלא הצריכה מומחיות ושעולם ההשקעות היה זר לה, לתעשייה מתוחכמת, אשר מתחרה על ניהול השקעות ותשואות ואשר נמצאת באור הזרקורים לטוב ולרע.

כיום מנהלים הגופים הפנסיונים צבירות של למעלה מטריליון – נכון, למעלה מאלף מיליארד שקל צבירות בקרנות מסוגים שונים. אך אם ננסה לשים את האצבע על השינוי הגדול ביותר שעבר הענף כנראה שניתן לסכם אותו בשינוי התפיסה של המדינה לגבי החיסכון הפנסיוני.

אם בעבר נתפס החיסכון הפנסיוני כאחריות של המדינה, או של המעסיקים באמצעות פנסיה תקציבית והסכמים קיבוציים אשר חייבו הפקדות לחיסכון פנסיוני ניתן לומר כיום בבירור כי האחריות לחיסכון הפנסיוני מונחת היום לפתחו של העובד.

סגירת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הוותיקות למצטרפים חדשים, הפסקת הנפקת האג"ח המיועד לביטוחי המנהלים החל בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, הפסקת הפנסיה התקציבית בשנות ה-2000, ומאוחר יותר העברת השליטה בקרנות הפנסיה החדשות וקופות הגמל לגופי הביטוח הגדולים, סימנו את רצונה של המדינה להתרחק מ"סבסוד" הפנסיה לעובדים.

החל משנת 2008 הסדירה המדינה באמצעות "חוק" פנסיית חובה כי לכל עובד שכיר תהיה פנסיה אך בד בבד העבירה חקיקה הקובעת כי העובד הוא זה שיבחר ויטפל לאורך זמן בתכניות הפנסיונית שלו.

לכאורה, מהלך כלכלי טבעי של יציאת ממשלה מתחומים אשר אין לה בהם יתרון, אך יחד עם זאת היכולת של הפרט לתכנן חיסכון ארוך טווח ללא קבלת כלים וחינוך פיננסי לוקה בחסר ולעתים לא קיימת כלל.

הציפייה מהעובד לבצע את ההשוואה בין מגוון המכשירים הפנסיונים, לדעת לאיזו רמת סיכון להיחשף וכיצד לנהל את הסיכון הפיננסי היא כמעט בלתי מציאותית. קביעת מסלולי ברירות מחדל לכל מי שלא בוחר אחרת מנסה לפשט את הסוגיה אך עדין אנו רחוקים שנות אור מניהול נכון של החיסכון הפנסיוני.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עובדות אלו המצטרפות לנסיבות חיצוניות כגון עליה בתוחלת חיים, ריבית אפסית במשק בשנים האחרונות, מוביליות גבוהה יותר בין מקומות עבודה, כניסה מאוחרת לשוק העבודה ופליטה מהשוק טרום ההגעה לגיל פרישה גורמים לכך שתקופת החיסכון הפנסיוני קצרה יותר ובהתאם לכך יחס התחלופה, יחס המבטא את הכנסתו של הפרט טרום היציאה לפנסיה לעומת הכנסתו בפנסיה, יהיה נמוך ביחס לעבר.

אין ספק כי הפנסיה הצפויה כיום לחוסכים הצעירים תהיה נמוכה משמעותית מהפנסיות להם זכו הוריהם ועל כן חשוב כי כל אחד מהחוסכים יכיר מושגים בסיסים בשוק ההון, יסגל לעצמו התנהלות פיננסית ופנסיונית נבונה וימנע ממשיכות של סכומים מהפנסיה, ידאג לבצע הערכה מחודשת מפעם לפעם לגבי החסכונות והביטוחים הקיימים ויכיר את האפשרויות העומדות בפניו להגדלת החיסכון.

אנו, בכתבות המתפרסמות מעת לעת, מנסים לתת כלים להכרה והבנה של האפשרויות שניצבות בפנינו בעת תכנון החיסכון הפנסיוני.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות ו /או נותנים שרותים כמוזכר במאמר זה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
מישהו שלמד בעצמו 21/04/2018 22:42
הגב לתגובה זו
הציפייה מהעובד לבצע את ההשוואה בין מגוון המכשירים הפנסיונים, לדעת לאיזו רמת סיכון להיחשף וכיצד לנהל את הסיכון הפיננסי היא כמעט בלתי מציאותית נו באמת.. מי שלא רוצה להתאמץ והלבין את הפנסיה שלו, שלא יבכה בסוף. אפשר לחשוב שמודבר פה ביכולת לחשב אינטגרלים. רוב האנשים פשוט מתעצלים לעשות את שיעורי הבית הבסיסיים של להיכנס לרשת ולקרוא כמה שעות, ולדעת במה הם מושקעים. אז הם מעדיפים לבכות איך דופקים אותם.. מעניין מה האינטרס של הכותב. מה הוא מציע? שנחזור למצב של פנסיות תקציביות? האם יש איזשהו סיכוי שיהיה אפשר לממן את זה?
1.
משה 21/04/2018 20:38
הגב לתגובה זו
נגמרו הכלמנטינות משה

צילום: טוויטר

החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?

המלחמה עם ישראל - אחרי חיסול ראש הממשלה החות'י והשרים, בכיר חות'י אומר: "המלחמה עלתה שלב. אצלנו מעשים קודמים לדיבורים. ננקום על מה שקרה".

משה כסיף | 31/08/2025 15:58

נושאים בכתבה חות'ים

הבכיר החות'י מוחמד אל-בוח'ייתי איים בריאיון לאל-מיאדין: "התקיפה של ישיבת ראשות הממשלה בידי הישות הציונית היא חציית כל הקווים האדומים במערכה הזו. אין מנוס מכך שתהיה נקמה על מותם של השהידים. נגיב להסלמה בהסלמה, ונזכיר לישות הציונית כי בסופו של דבר היא תשלם את מחיר כל הפשעים שביצעו, בין אם בתימן, בפלסטין, בלבנון או בסוריה. כל עוד הישות הציונית חצתה את הקווים האדומים, משמעות הדבר היא שהמלחמה נכנסה לשלב חדש. ואנחנו נוהגים לומר תמיד שהמעשה אצלנו קודם לדיבור, ואין מנוס מנקמה".

ישראל ביצעה לפני מספר ימים תקיפה בצנעא, שחיסלה מנהיגים פוליטיים וצבאיים של החות'ים בתימן. על פי ההערכות מלבד ראש הממשלה, שחיסולו כבר אושר רשמית ע"י גורמים בתימן, חוסלו בתקיפה הישראלית גם מזכיר הממשלה, שר המשפטים, שר הכלכלה והמסחר, שר החוץ, שר החקלאות, שר ההסברה ופונקציונרים נוספים בממשלה החות'ית. מנגד, ההערכה של גורמי הביטחון בישראל היא שהרמטכ"ל ושר ההגנה לא חוסלו בתקיפה בצנעא. עם זאת, ישנה הערכה מבוססת למדי, הגורסת שהרמטכ"ל החות'י נפגע בתקיפה שנערכה באתר נוסף מחוץ לצנעא, ביאת החות'ים בצפון תימן.

אתמול התפרסמה בתימן הודעה המאשרת כי "ראש הממשלה ומספר שרים חוסלו". למרות איומים בעקבות התקיפה, נכון למועד כתיבת שורות אלה טרם בוצעה תקיפה לכיוון ישראל, אבל רוב הסיכויים שתקיפה כזאת תתרחש, השאלה רק מתי?.

רקע: מלחמת חרבות ברזל והחות'ים

בשנים האחרונות עלתה תימן לכותרות פעם אחר פעם בהקשר צבאי – מרידות, מלחמות והפיכות פנימיות. זמן קצר אחרי שהתחילה מלחמת חרבות ברזל, בתאריך 19 באוקטובר, הצטרפו החות'ים בתימן למערכה באמצעות שיגור טילים וכטב"מים לעבר ישראל. מאז נאלצה מדינת ישראל לבצע חלוקת קשב חדשה לאזור, ולהעניק תשומת לב משמעותית לאיום החות'י עליה. בשורות הבאות אסיר את הלוט מעל מדינה בעלת עבר עשיר, שגם בה עשתה איראן שימוש כחלק ממארג הפרוקסי, שהיו אמורים לפגוע בישראל ולמנוע ממנה לפגוע באיראן ובשלוחיה באזור. בשורות להלן אעסוק על קצה המזלג בהיסטוריה, בכלכלה ובפוליטיקה התימנית. כמו כן, אתייחס לחיסול הממוקד של מנהיגים מדיניים וצבאיים בצפון תימן והמשמעויות שלו.

לאורך כל התקופה, מרגע פתיחת מבצע עם כלביא ועד מועד כתיבת שורות אלה, המשיכו החות'ים מעת לעת לתקוף את ישראל. במשך הזמן הותקפו החות'ים על ידי ישראל, ארה"ב ומדינות שונות מספר פעמים, אבל לא חדלו ממעשיהם. בנוסף, הם חסמו או לכל הפחות איימו על התעבורה הימית במצרי באב אל מנדב.

להמשך הכתבה לחץ כאן