לא פחות משלוש חברות וותיקות הנסחרות בבורסה המקומית מגבשות בימים אלו מתווה להחלפת מבנה הבעלות, אלון רבוע כחול, דורי קבוצה וכלכלית ירושלים. ניסיון העבר מלמד שבעל שליטה חדש מביא עמו אג'נדה משופרת, אופטימיות ואפילו תקווה כלכלית. אך במקרים שלפנינו, קשה להתעלם מהעובדה שבעלי השליטה החדשים (מוטי בן משה לרבוע כחול, עמוס לוזון לדורי ושלמה נחמה, לפני כשלון המו"מ לכלכלית) מתקבלים בקרב פעילי שוק ההון בחשדנות מסוימת. 

אלון רבוע כחול והאתגר הארגוני

לאחר ששרף מאות מיליוני שקלים על חברת IDB פתוח, ניצב כעת מוטי בן-משה מול הסיבוב הבורסאי השני שלו, שחובת הוכחה כבדה רובצת על כתפיו. החברה שולטת על מגוון חברות בתחומי הנדל"ן, הקמעונאות והאנרגיה, מה שדורש מיומנות אירגונית ושליטה בענפים עסקיים רבים. בעל השליטה החדש יימדד ביכולתו למקד את הפעילות העסקית של חברת ההחזקות המפוזרת. הסדר החוב שגובש מבטיח בסבירות גבוהה החזר מלא וכמעט מיידי של כל יתרת החוב לנושים הפיננסיים. אך כעת, לאחר השקעת עתק של 115 מיליון שקלים תמורת מניות השליטה והזרמה כספית של 900 מיליון שקלים, נשאלת השאלה כיצד יחזיר בן משה את השקעתו, ואיך יצליח להציף ערך כלכלי לציבור מחזיקי המניות? 

קבוצת דורי והאתגר הניהולי

החזקת מניות השליטה של חברה ציבורית מצריכה מערכת יחסים הדוקה עם בעלי מניות המיעוט, שמירה על כללי מנהל תאגידי ושימוש נרחב בחובת הזהירות. "זה מהלך שקרה בתוך מספר שעות. לא עשינו שום הכנות מקדימות או בדיקות נאותות. העברתי את הכסף, קנינו את המניות, בלי חוזים ובלי כלום", אמר לוזון, מיד לאחר השלמת העסקה. כאן למעשה טמון האתגר הניהולי בקבוצת דורי. על בעל הבית החדש לבצע התאמות ניהוליות בכדי למנוע התנגשות פוטנציאלית עם בעלי מניות המיעוט. שכן קיים פער גדול בין התרבות הניהולית שנדרשת מחברה פרטית לבין זו הנדרשת מחברה ציבורית. אמנם עסקת הבזק בקבוצת דורי נעשתה במחירי מבצע, אך ניכר כי הרוכש החדש לא נתן דעתו לסוגיה המשפטית הנובעת משטרי ההון בהיקף של כ-500 מיליון שקלים. נדגיש, כי לאותם שטרי הון יש קדימות יחסית על פני בעלי המניות של קבוצת דורי, ולכן כדי להבטיח הצלחת הפעילות העסקית של החברה לא צפויה תמורה כספית לבעלי המניות החדשים.

כלכלית ירושליםם והאתגר הפיננסי

ללא ספק אחת העסקאות המורכבות ביותר שראתה הבורסה המקומית בשנים האחרונות. בנק לאומי, אשר מחזיק בעל כורכו בגרעין השליטה, ניצב בפני דילמה קשה: האם להזרים כסף לחברה הכושלת במסגרת הנפקת זכויות, או לחילופין, להגמיש את דרישותיו ולמכור את מניות גרעין השליטה בהפסד מינימלי.

• דור אלון רוכשת 75% מקבוצת "קפוא זן" ב-130 מיליון שקל
• רבוע כחול מחזיקה במחצית מגלובל פאוור. ביה"מ הכריע מי חייבת בדיווח
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להבדיל מהחברות האחרות שמנינו, יכולתה של כלכלית לשוב אל מסלול ההצלחה מוטל בספק רב. הרוכש המיועד, בהנחה שיימצא אחד כזה, ייאלץ להתמודד עם היקף התחייבויות עצום ומספר לא מבוטל של נכסים בעייתיים ברוסיה, אוקראינה, בלארוס ועוד. ניתן להעריך, כי הסדר החוב בלתי נמנע, ומחזיקי אגרות החוב ושאר הנושים יאלצו לספוג "תספורת" משמעותית.

לסיכום, בעלי שליטה חדשים נוטים לצאת בהצהרות והכרזות פומביות לגבי השקפתם העסקית, אשר לעיתים קרובות לא עומדת במבחן המציאות. ניסיון העבר מלמד, כי מרבית העסקאות להעברת גרעין השליטה מתבצעות מתוך הכרח רגולטורי או הסדר חוב טעון, ולא מתוך שיקול כלכלי גרידא, ולכן מחזיקי מניות המיעוט ונושי החברה נאלצים לספוג את עיקר הפגיעה הפיננסית.