מנכל אפל טים קוק
צילום: Getty images Israel

אוסטרליה שוב בחזית נגד הביג טק: ה-APP סטור וגוגל פליי על הכוונת

רשות התחרות ביבשת רוצה לאפשר למשתמשים להסיר אפליקציות שהוטמעו מראש בסמארטפון, כדי שיוכלו לבחור איך הם רוצים לשלם עבור השימוש באפליקציות – כשכיום האפשרות היחידה היא דרך גוגל וה-APP סטור של אפל
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה אפל גוגל גלובל

בחודשים האחרונים, עיניהם של ראשי חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, הידועות בתור חברות "ביג טק", אבל גם עיניהם של מרבית הרגולטורים הופנו לאוסטרליה, שניהלה קרב די עיקש מול גוגל (GOOG) ופייסבוק (FB), בניסיון לגרום להם לשלם תמלוגים לחברות תוכן חדשותי. בסוף, כל הצדדים טענו לניצחון, אבל מה שהיה הכי זכור מכל הפרשה זה הכתם שקיבלה FB, לאחר שסגרה את יכולתם של האוסטרלים לשתף חדשות ולהגיע לעמודים של ארגונים ממשלתיים ופוליטיקאים.

 

עכשיו, רשות התחרות האוסטרלית (ACCC) אומרים כי הגיע הזמן לפרק את הדומיננטיות של גוגל ואפל (AAPL), שמפעילות את זירות האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם ובעצם מהוות דואופול גלובלי באמצעות ה-App Store והגוגל פליי. המודל שלהם מרתיח לא מעט בעלי אפליקציות, שמחויבים לשתף את הגולייתים הללו בנתח של לא פחות מ-30% מההכנסות מכל אפליקציה שמוצגת על גבי הפלטפורמות.

 

וזה באמת מרגיז לא מעט בעלי עסקים. אולי הדוגמה הידועה מהעת האחרונה היא של טים סוויני, הבעלים המיליארדר והמנכ"ל של חברת הגיימינג, אפיק (Epic), שיצרה את פורטנייט, משחק האונליין המצליח בהיסטוריה. בשנה שעברה אפיק ניסתה להכניס את משתמשיה דרך שרתים אחרים ובתגובה סולקה מה-APP סטור. סוויני תבע את אפל ושתי החברות הללו נמצאות עכשיו בקרב משפטי, שהתוצאות הסופיות שלו – אי אפשר לדעת עד לאיזו ערכאה משפטית זה יגיע – יכולים לזעזע את החברה הגדולה ביותר בארה"ב.

 

בתקשורת בארה"ב אומרים כי במקרה של התביעה, אפל תטען באמצעות המנכ"ל טים קוק, כי החנות המקוונת שלה מאפשרת שימוש בטוח מאוד למשתמשיה ומאחר והחנות ממומשקת לתוך מכשירי האייפון, התשלום הדיגיטלי באמצעות האפליקציה הוא פונקציה מהותית בתוך המארג הזה.

 

אבל את זה בדיוק תוקפים באוסטרליה. "אפל וגוגל לא רק מנהלות את זירות המסחר שלהן, הן גם מתחרות בתוכן עם אפליקציות שהן מפתחות", כתב יו"ר ה-ACCC רוד סימס. "הרשות מוטרדת גם מההגבלות שמשיתות החברות, מה שלא מותיר למפתחים ברירה אלא להשתמש בשירותי התשלומים של שתי החברות", הוסיף.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.