יחזור אליה כבומרנג: פייסבוק חסמה חדשות ופוליטיקאים באוסטרליה
לאחר למעלה מעשור של זחיחות, ככלל, כל ענקיות הטק האמריקאיות הולכות בשנתיים האחרונות על ביצים. הן הפכו להיות גדולות מאוד. יש כאלה שיאמרו גדולות מדי. זה הביא רגולטורים בארה"ב, באירופה – ובהקבלה גם בסין עם עליבאבא (BABA), טנסנט (TCEHY) ועוד – לבחון את פעילותם ולנסות למצוא דרכים להגביל את כוחן.
כי כשלאפל (AAPL) שווי שוק של 2 טריליון דולר, לאמזון (AMZN) שווי של 1.66 טריליון ולגוגל (GOOG) שווי של 1.4 טריליון, זה אומר שהן חזקות יותר ובעלות משאבים גדולים יותר ממרבית מדינות העולם. אנחנו מכירים אותן כמניות ה-FAANG, שזה ראשי התיבות שמורכבות מפייסבוק (FB), אפל, אמזון, נטפליקס (NFLX) וגוגל (GOOG) – למרות שכבר אפשר להכניס פנימה גם את טסלה (TSLA). או T-FAANG אם תרצו.
הבעיות של פייסבוק וצוקרברג נערמות
מכולן, נראה שפייסבוק של מארק צוקרברג נמצאת בבעיה הגדולה ביותר – יש כאלה שיאמרו פונדמנטלית. כלומר מהותית ובסיסית. למה? קודם כל כי הקור ביזנס שלה מותקף – יש כאלה, והם לא מעטים, שיאמרו בצדק גמור. זה לא רק זה. כמות החזיתות שעמה מתמודדת הרשת החברתית הגדולה בעולם, שכוללת גם את אינסטגרם ו-וואטסאפ, היא גדולה מאוד.
מצד אחד, צוקרברג נלחם במלחמה מאוד מתוקשרת מול אפל של טים קוק, לאחר שהאחרונה שינתה את אפשרויות המעקב שהיא מעניקה לפייסבוק והעבירה את הכוח למשתמשים. פייסבוק, שהמודל העסקי שלה בנוי על מיקרו-טרגוט – כלומר מעקב מסיבי ושיטתי אחר המשתמשים – כדי להתאים להם פרסומות מתאימות, ראתה בזה, בצדק, כמכה מתחת לחגורה. משם מגיע הכסף הגדול של FB ומשתמשי אפל הם חלק לא מבוטל ממשתמשים אלה והם, פשוטו כמשמעו, יכולים לחסום את הגישה של FB למידע שלהם. נורא נכון?
- ירידות באסיה: סין סוגרת יום שני באדום, אוסטרליה צומחת בתמ"ג - מה קורה בוול סטריט?
- המלחמה ברשתות החברתיות: אוסטרליה תאסור על צעירים עד גיל 16 להשתמש בפלטפורמות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד סיבה? FB נמצאת תחת מתקפה גם בארה"ב, בשל חלקה בתקיפת בניין הקפיטול בחודש שעבר, כשמיני ארגונים של עוצמה לבנה ועוד כמה ארגונים משיחיים, התאגדו שם, בין היתר, ותכננו את תכנוניהם. היא גם חטפה על כך שחסמה חשבונות של אנשים הקשורים לתקיפה, כולל של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
באוסטרליה יצאו להגנת העיתונות והענקיות רועדות
אבל הסיבה האחרונה והכי רלוונטית מגיעה מאוסטרליה. שם חוק חדש בא לתקן עוול, שנגרם בעיקר למוציאים לאור של חדשות ובעיקר בפלטפורמות של גוגל ופייסבוק; שהן החברות החזקות בתחום הפרסום המקוון בעולם כולו וגם באוסטרליה. כמה חזקות? באוסטרליה לבדה גוגל שולטת על 95% משוק החיפושים המקוונים בשוק שלמעלה מ-25 מיליון בני אדם.
זה עוול משווע, שמאיים להוריד את העיתונות החופשית על ברכיה. מוציאים לאור לא רק שלא מקבלים כסף עבור תכנים שהן ייצרו במקצועיות ותוך השקעה עצומה של משאבים, התכנים ניתנים לכל דכפין ללא עלות, כשחמור מכך, המוציאים לאור נאלצים לשלם ל-FB כסף בתמורה לפרסום וקידום עצמי. אבסורד במיטבו.
- נייקי מתחזקת 3%, מיקרון 1.2%; אינטל נחלשת 1.6% - המדדים נסחרים ביציבות
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
אם ענקיות הטק חשבו שהכוח שלהן יצליח לשנות את רוע הגזרה אז הן טעו. גוגל כבר איימה לסגור לאוסטרליה את האינטרנט, אבל חזרה בה ובמקום זאת החלה ליישר קו עם המדיניות החדשה.
רק היום דווח כי חתמה על הסכם שני במדינה, הפעם מול ניוזקורפ של רופרט מרדוק. העסקה שנחתמה ל-3 שנים, מצטרפת לשורת עסקאות שחתמה גוגל מול ענקיות גלובליות, ביניהן בלומברג, ניו יורק טיימס ועוד, לפלטפורמת החדשות החדשה שגוגל מקימה – גוגל שואוקייס. כנראה שגוגל הבינו שפעולה אלימה לא תועיל לחברה. להפך, זו חרב פיפיות.
אז בעוד גוגל כבר הבינה פחות או יותר לאן הרוח נושבת, התגובה האחרונה של פייסבוק באוסטרליה, שבה חסמה הרשת החברתית את האפשרות לשתף חדשות וגם תכנים פוליטיים, כנראה שתוביל ללא מעט השלכות. או בלקסיקון האוסטרלי, זה יחזור אליהם כבומרנג.
למה? כי עזבו לרגע את התוכן החדשותי, חסימתם של פוליטיקאים אוסטרלים לרשתות החברתיות ללא הצדקה אמתית, תביא את הפוליטיקאים לדרך הנקמה. ולא רק באוסטרליה. זה יכול להוביל ללחץ משמעותי מאוד על פייסבוק ועל תזרימי ההכנסות שלה.
בעיתונות העולמית לא סתם עוקבים אחרי הפרשה וגם ממשלות עוקבות, בעיקר לראות את תגובתן של גוגל ופייסבוק. התגובות של שתי החברות מעידה בעיקר שצוקרברג בלחץ ושאולי, כמויות השתן העצומות שצבר עלו לו לראש. את ההשלכות פייסבוק תקבל בחודשים ובשנים הקרובות בשווקים הכי ריווחיים שבהן היא מבוססת – כלומר, ארה"ב ואירופה, כשגם הודו עלולה להיות הבאה בתור.
- 10.יהודי 18/02/2021 18:23הגב לתגובה זומתאים גם לנו היהודים שייסגרו את כול העמלקים שב"ה הכול ייקרוס להם וצא לחופשי לדעת לחיות בלי קליפת גוג
- 9.שלמה 18/02/2021 17:08הגב לתגובה זומקווה שתעלם בקרוב דרך אגב "כל דכפין" ולא כל דיחפין , כפין בארמית -רעב כל דיכפין יתי ויכול - כל הרעב יבוא ויוכל
- 8.כבר הוכח במאה אחוז שטרמפ לא היה קשור למהומות! מספיק עם (ל"ת)למ 18/02/2021 14:52הגב לתגובה זו
- 7.אור 18/02/2021 14:38הגב לתגובה זוגם מה הם מפסידים מזה? עוד דרך לחשוף קוראים. אני לא משתמש בפייסבוק ומבחינתי בפייסבוק יש בעיקר רעל.
- 6.מהפה של הכתב לאלוהים 18/02/2021 14:17הגב לתגובה זוהעולם יהיה טוב יותר
- 5.פייסבוק זה פחזבל של 18/02/2021 14:05הגב לתגובה זופייסבוק מטפחת שיח של שנאה ובאותה נשימה חוסמת כל ביקורת לא מתלהמת כלפי חרדים וכלפי התנהלותו המושחתת של נתניהו , מאז שקלטתי את זה אני מחרים את פייסבוק פלטפורמה לקידום פייק של נוכלים.
- 4.ארז 18/02/2021 13:55הגב לתגובה זו״זה עוול משווע, שמאיים להוריד את העיתונות החופשית על ברכיה. מוציאים לאור לא רק שלא מקבלות כסף עבור תכנים שהן ייצרו במקצועיות ותוך השקעה עצומה של משאבים, התכנים ניתנים לכל דיחפין ללא עלות, כשחמור מכך, המוציאים לאור נאלצים לשלם ל-FB כסף בתמורה לפרסום וקידום עצמי. אבסורד במיטבו.״ מה העוול, שגוגל/פייסבוק מצליחים יותר מהעתונים? שאנשים מעדיפים להעבר את הזמן שלהם שם ולא בקריאת חדשות? שהחברות עושות יותר כסף? לא כתבת שום דבר בכתבה שמסביר למה יש פה עוול. זה שרוב עוגת הפרסום הולכת אל החברות הללו לא אומר שיש פה עוול... ומה האבסורד? אנשים מעדיפים ללכת לפייסבוק במקום לקרוא עיתון. העיתון רוצה למשוך אליו אנשים מפייסבוק והוא משלם כדי שהם יבואו. למה מגיע לעיתון תעבורה מפייסבוק? נשמע כמו מישהו שמדבר מפוזיציה (עיתונאי) ולא מסוגל לקחת צעד אחורה ולתאר את המצב בצורה אובייקטיבית
- 3.פייסבוק זה מדינה או חברה ? (ל"ת)ניר כהן 18/02/2021 13:52הגב לתגובה זו
- 2.מוש 18/02/2021 13:26הגב לתגובה זומדי הרבה כח וכח משחית את האדם
- 1.מעולם לא היה מוצר כל כך מיותר ומזיק לאנושות כמו פייסבוק (ל"ת)יעקב 18/02/2021 12:40הגב לתגובה זו
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
וול סטריט שור (גרוק)נייקי מתחזקת 3%, מיקרון 1.2%; אינטל נחלשת 1.6% - המדדים נסחרים ביציבות
יום המסחר המקוצר נפתח ביציבות כשהמדדים נסחרים ללא שינוי משמעותי סביב שערי הפתיחה; המשקיעים עדיין מעכלים את התמ"ג החזק של הרבעון השלישי בארה"ב, שהפתיע עם קצב שנתי של 4.3%; נייקי מטפסת בעקבות הרכישות של טים קוק; אינטל נחלשת אחרי הפרסומים על עצירת השת"פ עם אנבידיה
וול סטריט פותחת את יום המסחר באווירה רגועה יחסית, כמעט מהוססת, עם מחזורי מסחר דלים לקראת ערב חג המולד ויום מסחר מקוצר. אחרי רצף עליות בימים האחרונים ושיאים חדשים במדדים, השוק עובר למצב המתנה. אין דרמה מיוחדת בנתוני המאקרו הבוקר, והסנטימנט מושפע בעיקר מהעונתיות, מהרצון לשמור על פוזיציות קיימות ומהמבט קדימה אל סוף השנה והימים הראשונים של 2026.
הדאו יציב על שערי הפתיחה גם ה-S&P והנאסד"ק עדיין על ה-0 ללא שינוי ניכר. ה-S&P 500 מדשדש סביב רמות השיא שנקבעו אתמול, הנאסד"ק נחלש קלות והדאו מצליח להחזיק בעלייה מתונה. זה מסחר שמרגיש יותר כמו שמירה על עמדות מאשר חיפוש כיוון חדש, עם נטייה ברורה
של השמקיעים לא להגדיל סיכונים ערב החג. במקביל, הסיפור עובר גם לשווקים אחרים, כשמחירי המתכות היקרות ממשיכים לטפס והזהב קובע שיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, על רקע מתיחות גיאופוליטית וציפיות להורדות ריבית בהמשך הדרך - ההזהב
מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?
המשקיעים עדיין מעכלים את נתון
הצמיחה החזק של הרבעון השלישי בארה"ב, עם קצב שנתי של 4.3%, גבוה משמעותית מהציפיות. הנתון הזה חיזק את התמונה של כלכלה אמריקאית עמידה, גם בסביבה של ריבית גבוהה, והיה אחד הגורמים שדחפו את המדדים לשיאים חדשים בימים האחרונים. עם זאת, דווקא העוצמה הזו גרמה לחלק מהשוק
לצנן ציפיות להורדות ריבית מוקדמות, גם אם בשוק החוזים על הריבית עדיין מתמחרים שתי הורדות עד סוף 2026.
השווקים נכנסים לתקופה המכונה “ראלי סנטה
קלאוס”, שמתחילה רשמית השבוע. לפי נתונים היסטוריים מאז 1950, מדד S&P 500 רשם בתקופה זו תשואה ממוצעת של כ־1.3%, עם תוצאות חיוביות בכ־78% מהמקרים. עם זאת, אנליסטים מדגישים כי מדובר בדפוס היסטורי ולא בהבטחה. נתונים נוספים מראים כי יום המסחר שלאחר חג המולד היה
לאורך השנים אחד הימים החזקים ביותר לשוקי המניות, אך גם כאן, ההיסטוריה אינה ערובה להמשך המגמה.
- וול-סטריט סיימה בעליות שערים; אנבידיה עלתה ב-3%, צים קפצה ב-6%
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שווקי המניות בוול סטריט רשמו אתמול עליות שערים בנפח מסחר דליל יחסית, כאשר המשקיעים עיכלו שורת נתוני מאקרו לקראת חופשת חג המולד. מדד S&P 500 עלה זה היום הרביעי ברציפות, בהובלה ברורה של מניות הטכנולוגיה, למרות שנתוני הכלכלה לא חיזקו את ההערכות להורדות ריבית קרובות מצד הפדרל ריזרב. מחזורי המסחר היו נמוכים בכ־35% מהממוצע החודשי, נתון אופייני לתקופה שלפני החגים. למרות זאת, המדדים המרכזיים המשיכו להתקדם, וה־S&P 500 עלה ב-0.5% וחצה את רמת 6,900 הנקודות. הנאסד״ק טיפס ב-0.6% והדאו ב-0.2%.
.jpg)