ארצות הברית
צילום: unsplash

האינפלציה בארצות הברית גבוהה מהצפי - 0.5%

מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה בחודש ינואר יותר מהצפוי והעמיד את שיעור האינפלציה השנתית על 3%;אינפלציית הליבה טיפסה ב-0.4% לשיעור שנתי של 3.3%; הורדות הריבית ידחו?

איתן גרסטנפלד | (2)

מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה ב-0.5% בחודש ינואר, והעמיד את שיעור האינפלציה השנתית על 3%, נתון גבוה מהצפי המוקדם של הכלכלנים, שצפו עליות של 0.3% ו-2.9%.


אינפלציית הליבה, המנכה את העלויות התנודתיות של מזון וגז, טיפסה בחודש ינואר ב-0.4%, לעומת החודש הקודם, והעמיד את שיעור האינפלציה השנתית על 3.3%. זאת בהשוואה לצפי שעמד על 0.3% ו-3.1%. 


המשמעות של הנתונים היא שהבנק הפדרלי עשוי לדחות את הורדת הריבית. בהקשר זה, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע היום את דעתו בנושא וקבע, כי "צריך להוריד את הריבית, משהו שילך יד ביד עם המכסים הקרובים!!!”. ההצהרה של טראמפ הגע לאחר שאתמול יו"ר הפד' ג'רום פאוול הבהיר בעדותו לקונגרס כי הבנק המרכזי נותר מחויב להורדת האינפלציה ואינו ממהר להפחית את הריבית. פאוול תיאר את הכלכלה האמריקאית כ"יציבה באופן כללי" עם שוק עבודה "חזק" ואינפלציה שנחלשת, אך עדיין נותרת מעל היעד של 2% שהציב הפד'.


בעקבות הנתונים, המשקיעים צמצמו את הציפיות להורדת ריבית, ומתמחרים כעת הורדה אחת בלבד של הבנק המרכזי השנה. במקביל, החוזים העתידיים שנסחרו עד ההודעה ביציבות ירדו בחדות ונסחרים כעת בירידות של עד 1.1%.

 

במהלך החודש החולף זינקו מחירי המזון ב-0.4%, בהובלת עלייה של 15.2% במחירי הביצים, הקשורה לבעיות מתמשכות בגלל התפשטות של שפעת העופות שאילצה חקלאים להשמיד מיליוני תרנגולות. למעשה, מדובר בעליית מחירי הביצים הגדולה ביותר מאז יוני 2015, אשר אחראית לכשני שליש מהעלייה במחירי המזון במחירי הבית. מחירי הביצים זינקו ב-53% בשנה האחרונה.


התחזיות בשוק הצביעו על עלייה של 0.3% במדד החודשי ועל אינפלציה שנתית של 3.2%. נתון זה מגיע לאחר שבדצמבר נרשמה עלייה של 0.2% בלבד במדד החודשי, בעוד האינפלציה השנתית עמדה אז על 3.4%. במקביל, נתוני סקר הציפיות של הפד' בניו יורק שפורסמו ביום שני הראו כי תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה ולשלוש השנים הבאות נותרו יציבות ברמה של 3%, מה שעשוי לחזק את עמדת הבנק המרכזי בדבר שמירה על גישה זהירה.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    העורב 12/02/2025 18:46
    הגב לתגובה זו
    אינפלציית הליבה המנכה את העלויות התנודתיות של מזון וגז טיפסה בחודש ינואר ב0.4% לעומת החודש הקודם והעמיד את שיעור האינפלציה השנתית על 3.3%. זאת בהשוואה לצפי שעמד על 0.3% ו3.1%.
  • 1.
    אז למה המניות עולות! (ל"ת)
    תומר 12/02/2025 18:05
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."