הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אנבידיה גנסן הואנג
צילום: טוויטר
מלחמת השבבים

מניית אנבידיה צוחקת על ביידן - השוק מאמין שטראמפ יסיר את המגבלות של הנשיא היוצא

מניית אנבידיה עולה במסחר המוקדם אחרי שאתמול הירידה בה התמתנה מאוד מכ-5% ל-2%; ההסבר: המגבלות של ג'ו ביידן על ייצוא השבבים לא יתקבלו במלואם על ידי הנשיא הנכנס - דונלד טראמפ



רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה אנבידיה טראמפ שבבים

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%    עולה ב-1.5% במסחר המוקדם, למרות המגבלות החדשות על ייצוא שבבים. אתמול הירידה בה התמתנה מאוד מכ-5% ל-2%; ההסבר פשוט: השוק לא מאמין שדונלד טראמפ, שייכנס לבית הלבן ב-20 לחודש, יקבל את המגבלות של ג'ו ביידן הנשיא היוצא, שבדקה האחרונה שינה את כללי המשחק בשוק השבבים. כן, צריך להגביל את סין שמקבלת שבבים מאוד מתקדמים, אבל את ישראל? ועשרות מדינות נוספות שנחשבות ידידותיות?


ההבנה של השוק במקביל לאמירות של קרובים לממשל מעלה את הסיכויים שטראמפ ישנה את הכללים. עם זאת כמובן שאי אפשר לדעת לאן זה יתפתח.


כיצד מגבלות הייצוא ישפיעו על אנבידיה?

ממשל ביידן הרחיב את מגבלות הייצוא על טכנולוגיות בינה מלאכותית. ההגבלות, שעד כה התרכזו בעיקר בסין, עשויות להתרחב ליותר מ-120 מדינות נוספות. לפי הערכות, הרחבת המגבלות תצמצם את הכנסות החברה ממדינות שזוהו כ"Tier 2" ותגרום לפגיעה פוטנציאלית של מיליארדי דולרים בהכנסות השנתיות.


עם זאת, למגבלות המוצעות צפויה תקופת הערות של 120 ימים, מה שפותח פתח לשינויים. יתר על כן, כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, עשויה כאמור לשנות את מדיניות הממשל הנוכחי.


מעבר למגבלות הייצוא, אנבידיה מתמודדת גם עם אתגרים טכנולוגיים. החברה דיווחה על עיכובים בייצור מערכות GB200 NVL72 שלה, הכוללות שבבים מסוג Blackwell. צפי המשלוחים לשנת 2025 נע בין 25,000 ל-35,000 יחידות בלבד, הרבה מתחת להערכות קודמות שדיברו על 50,000 עד 80,000 יחידות.


גם האנליסטים לא מתרגשים ומדגישים כי בטווח הארוך, אנבידיה צפויה להמשיך להוביל בשוק הבינה המלאכותית בזכות מוצרים חדשניים וקשרים אסטרטגיים.


אנבידיה מגיבה בחריפות

אנבידיה, שנפגעה משמעותית מהמגבלות הקודמות שהטיל ממשל ביידן ב-2023, מתחה ביקורת על המהלך החדש. לדברי נד פינקל, סגן נשיא לענייני ממשל בחברה, התקנות עלולות "להטיל שליטה בירוקרטית על תעשיית השבבים האמריקאית, ולהגביל את שיווקם הגלובלי של שבבים, מחשבים ותוכנות".


חשוב לזכור שהסינים כבר יודעים איך לעקוף הגבלות ייצוא. שיטה אחת פופולארית בה הם פועלים הם דרך חברות קש במדינות שלא נפלו תחת הסנקציות. הסיניים פותחים חברות באותן מדינות, מבצעים את ההזמנות מאנבידיה אליהן, ואז שולחים את המוצרים לסין.

קיראו עוד ב"גלובל"


גם אם האמריקאים היו מצליחים לחסום לחלוטין את ייצוא השבבים לסין, הם לא היו עוצרים את ההתקדמות שם אלא רק מעכבים אותה - כבר ב-2023, עם ההגבלות הראשונות שהטיל ביידן, היה ניכר שהיצרניות המקומיות מתחזקות. אז כבר דווח כי ב-47.25% מכל המכרזים לציוד לייצור שבבים של היצרניות הסיניות זכו יצרניות מקומיות. מיולי עד אוגוסט 2023 כ-62% מיצרניות הציוד היו סיניות, לעומת כ-36.3% בלבד בין מרץ לאפריל של אותה שנה.


האם טראמפ יהפוך את המדיניות?

עם כניסתו הקרובה של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא, צפויה המדיניות כלפי AI לעבור שינוי. במהלך הקמפיין, הבטיח טראמפ לבטל את צווי הבינה המלאכותית של ביידן ולהוריד את רמת הרגולציה על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. אם הממשל החדש יבטל את התקנות, אנבידיה ושאר חברות השבבים עשויות לחזור לצמיחה, במיוחד בשווקים שבהם המגבלות פוגעות כרגע. אלא שטראמפ בהחלט רוצה את אמריקה חזקה וגדולה והמשמעות היא שיתרונות טכנולוגיים גדולים ומשמעותיים לא יעברו לידיים של מדינות מתחרות.


כמו שטראמפ כבר הודיע על העלאת המכסים על ייבוא ממדינות מסוימות כמו קנדה, מקסיקו וסין, בהחלט ייתכן שהוא ימשיך את הקו של "לעשות את אמריקה גדולה שוב (Make America Great Again), כאשר אחד הצעדים המתבקשים הוא כמובן החלשה של המעצמות הגדולות שקוראות תיגר על ארה"ב, וסין היא אחת מהן.


אנבידיה כיכבה בכנס CES

בינתיים, אנבידיה הייתה אחת הכוכבות של כנס הטכנולוגיה השנתי CES שהתקיים בלאס וגאס. אנבידיה הכריזה במסגרת הכנס על NVIDIA Project DIGITS, מחשב-על שולחני לבינה מלאכותית שיספק למפתחים, חוקרים, מדעני נתונים וסטודנטים גישה לכוח העיבוד העוצמתי של פלטפורמת NVIDIA Grace Blackwell, המשלבת בין GPU ל-CPU בפיתוח אנבידיה. במילים פשוטות זה יאפשר למחשב השולחני שלכם להיות הרבה יותר חזק ועם יכולות עיבוד מרשימות וכל זה כדי שתוכלו להריץ ולצרוך כמויות ענקיות של דטה ואימוני מערכות AI לצורך פיתוחים, אפליקציות, שימושים עסקיים ועוד.


בנוסף, אנבידיה הציגה את השבב החדש, ה-GB10 שנקרא בחברה - מערכת-על-שבב (SoC) שמבוססת על ארכיטקטורת NVIDIA Grace Blackwell ומספקת עד לפטה-פלופ של ביצועי בינה מלאכותית ברמת דיוק של FP4.


לצד זאת, אנבידיה גם דיווחה על מספר שיתופי פעולה טכנולוגיים בתחום הרכב האוטונומי - הבולט ביותר היה זה עם חברת Aurora Aurora -4.77%   שהמניה שלה זינקה ב-35% אחרי ההודעה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מניית אנבידיה לא מתרגשת כל כך מביידן... (ל"ת)
    חי עדי 17/01/2025 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנשה 14/01/2025 19:03
    הגב לתגובה זו
    תכתבו חמש כתבות שונות עם תחזיות ופרשנות בהתאם קצת סבלנות לא תזיק. גם בפרשנות
  • 1.
    מאירי 14/01/2025 17:36
    הגב לתגובה זו
    שעה מתחילת המסחר ושער המניה נמוך משער הפתיחה.כבר רחוקה 15% משיאה !!!יש הסבר מאיר עיניים
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן יאיר סרוסי אופיר נאור

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן