התוצר המתוקנן של ארה"ב צמח ב-3.8% ברבעון הרביעי

זאת לעומת הקריאה הקודמת של הנתון שהצביעה על צמיחה של 3.1% בלבד. הנתונים משקפים שיפור במאזן המסחר וההשקעות של ארה"ב, וגובהים במעט מתחזיות האנליסטים לנתון מתוקנן של 3.7%
רם דגן |

כחודש לאחר פרסום נתוני התוצר הראשוניים של הרבעון האחרון ב-2004, מדווחת היום מחלקת המסחר בממשל האמריקני, כי נתון הצמיחה המתוקנן לתקופה שופר וכיום הוא עומד על שיעור צמיחה שנתי של 3.8% אשר נרשם בתקופה.

הנתון משקף שיפור במאזן המסחרי ובמאזן ההזקעות של המשק האמריקני, אשר סובל מגרעונות אדירים בשנים האחרונות עקב זליגה מתמדת של סחורות ושירותים לעבר מדינות בעלות תנאי יצור והשקעה נוחים יותר. כמו כן מושפע המשק האמריקני לרעה מרמות הריבית הנמוכות של גוש הדולר, אשר מביאות להסטת השקעות כלפי גושי מטבע בעלי שיעורי תשואה גבוהים יותר.

הנתון האחרון הינו טוב יותר לעומת התחזיות המוקדמות של האנליסטים אשר ציפו לקצב צמיחה שנתי של 3.7%. כמו כן היה הנתון נמוך במקצת לעומת קצב הצמיחה השנתי האפקטיבי אשר נרשם במהלך הרבעון השלילי של 2004, בו הסתכמה הצמיחה של השוק האמריקני בכ-4%.

השיפור המשמעותי בנתונים נרשם הודות לתאיום ושינוי נתוני היצוא של המשק האמריקני במהלך הרבעון האחרון של 2004. את השינוי המשמעותי ביותר בנתונים ניתן היה תמצוא בהערכות המוקדמות יותר באשר ליצוא המאריקני לקנדה. על פי הערכות המחודשות שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של קנדה, היה היצוא האמריקני למדינה במהלך חודש נובמבר גובה בכ-1.4 מיליארד דולר, מאשר ההערכות הקודמות.

כמו כן נהנה המשק האמריקני מפער נמוך יותר במאזן המסחרי של חודש דצמבר האחרון מכפי שהערכיו הכלכלנים לפני כמספר שבועות.

למרות השיפור בנתוני הצמיחה של הרבען האחרון של השנה שעברה, לא שינה היום הממשל האמריקני את הערכות הצמיחה שלו לגבי 2004 כולה, במהלכה רשם המשק האמריקני שיפור משמעותי מרמת צמיחה של 3% במהלך 2003 לרמה של 4.4% בסיכום 2004 - הצמיחה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז שנת 1999. יש לציין, כי ההערכות הצמיחה הראשוניות של הממשל באשר ל-2004 דיבור על צמיחה של 4.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".