איך תראה הכנסת הבאה?
כנסת מערכת הבחירות הגיעה לנקודת ציון קריטית. אחרי ימים ארוכים של חבירות, התפלגויות, שִריונים, ופרישות, נסגרו רשימות המועמדים. כעת, לאחר שהאבק שקע והתמונה התבהרה, אפשר להעריך בזהירות כיצד תיראה הכנסת הבאה. יש לקחת את הניתוח שיוצע כאן בערבון מוגבל ובכל הזהירות הראויה: הוא נעשה כשישה שבועות לפני יום הבחירות. זוהי תקופה ארוכה שבמהלכה יחסי הכוחות בין הרשימות מתמודדות עוד עשויים להשתנות. חלקן יתחזקו ואחרות יחלשו.
מספר הרשימות שצפויות להיבחר לכנסת
בבחירות הקודמות (2020) נכנסו לכנסת המספר הנמוך ביותר של רשימות אי פעם: שמונה בלבד. השיא הנמוך הזה לא צפוי להישמר הפעם. בהסתמך על סקרי המנדטים האחרונים, מתוך 39 הרשימות שנרשמו להתמודד צפויות להיכנס לכנסת בין 9 ל-14 רשימות. חמש רשימות לפחות נמצאות על פי סקרים אלה ב"איזור הסכנה" - קרובות לאחוז החסימה: מרצ, הציונות הדתית, רע"מ, כחול-לבן והכלכלית החדשה.
איך תיראה הכנסת הבאה?
למרות שחלפה רק שנה מאז הבחירות הקודמות, הכנסת הבאה עומדת להיראות שונה מבחינת הנוף האנושי. לפחות 20 ח"כים שנבחרו ב-2020 לא ימשיכו בכנסת הבאה, והמספר יכול להגיע אפילו לסביבות 30, אם חלק מהרשימות שהוזכרו למעלה אכן לא יעברו את אחוז החסימה. בין השמות הבולטים שכבר בטוח שלא נראה בכנסת הבאה נמצאים שלושה מוותיקי הבית: עמיר פרץ (שנבחר לראשונה ב-1988), יצחק כהן (1996) ומשולם נהרי (1999) – כולם הודיעו על פרישה מהחיים הפוליטיים. לצידם, נמצאות דמויות שעשו "סיבוב" מאוד קצר בכנסת: אבי ניסנקורן, גבי אשכנזי, רפי פרץ, מטאנס שחאדה, מיקי חיימוביץ, אסף זמיר, יזהר שי ועוד. אל כל אלה מתווספים אישים עם תקופת ותק בינונית: בוגי יעלון, איציק שמולי ועפר שלח.
ייצוג נשי
בהסתמך על סקרי המנדטים, ובזהירות המתבקשת מכך (במיוחד כאשר 5 רשימות נמצאות סביב אחוז החסימה) אפשר לחזות שמספר הנשים שייכנסו לכנסת הבאה יהיה קרוב לרמת השיא שהושגה לאחר הבחירות הקודמות: 30 ח"כיות. מבחינת מספרים מוחלטים, הליכוד צפוי להיות הסיעה עם הייצוג הנשי הגדול ביותר אך במונחים יחסיים יהיו סיעות בעלות שוויון מגדרי גבוה יותר: מפלגת העבודה ומרצ. מרב מיכאלי היא האישה היחידה העומדת בראש רשימה שצפויה להיבחר לכנסת, אך בשבע רשימות נוספות מוצבות נשים במקום השני: אורנה ברביבאי (יש עתיד), יפעת שאשא-ביטון (תקווה חדשה), איילת שקד (ימינה), תמר זנדברג (מרצ), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), פנינה תמנו-שטה (כחול לבן) ואסנת עקירב (הכלכלית החדשה).
- "מצב חירום ממשי": 80% מהמטפלות במעונות היום לא קיבלו את השכר המגיע להן
- אושר מתווה פיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ערבים
בנוסף לשיא במספר הנשים שנבחרו לכנסת ה-23, נרשם גם שיא של ח"כים לא-יהודים: 17 ערבים ודרוזים. כלל לא בטוח שהפעם ההישג הזה יחזור על עצמו. הפיצול בשורות הרשימה המשותפת, האכזבה של רבים ב"מגזר" מהמערכת הפוליטית, והחיזור הגובר של המפלגות (כולל הליכוד) אחר מצביעים ערביים עלולים לפגוע בייצוג הערבי בכנסת. הרבה מכך תלוי אם רע"מ ומרצ (שמשובצים בה 2 מועמדים ערבים בחמישייה הראשונה) יעברו את אחוז החסימה.
גנרלים
קריירה צבאית הייתה תמיד אחת מהמקפצות הבולטות לקריירה פוליטית. בשנות השמונים היה אפשר למצוא בין חברי הכנסת 4 רמטכ"לים-לשעבר ועוד 2 עד 4 אלופים לשעבר. הנוכחות הגבוהה הזו התמתנה בהמשך, ובשנת 2016 לא נותר במערכת הפוליטית אף רמטכ"ל. שלוש הבחירות האחרונות שינו את המגמה והחזירה את ה"גנרלים" לזירה הפוליטית. בכנסת היוצאת כיהנו שלושה רמטכ"לים-לשעבר (כולם בכחול לבן) וחמישה אלופים-לשעבר. אולם בכנסת הבאה נראה פחות "גנרלים": בוגי יעלון, גבי אשכנזי ורפי פרץ פרשו, ובחירתו מחדש של בני גנץ רחוקה מלהיות ודאית בשלב זה.
שלטון מקומי
רבים מחברי הכנסת התחילו את הקריירה הפוליטית שלהם בזירה המקומית. מחקר שבחר את הרקעים של חברי הכנסת ה-20 (2019-2015) מצא שכמעט שליש מתוכם כיהנו בעבר כנבחרי ציבור בשלטון המקומי. גם הכנסת הבאה צפוייה לכלול חברים רבים עם רקע דומה. בין החדשים מתוכם אפשר לציין את מאיר יצחק-הלוי (אילת), אלון דוידי (שדרות) עופר ברקוביץ' (ירושלים) ומאזן גנאים (ראש עיריית סח'נין לשעבר, אם רע"מ תעבור את אחוז החסימה).
- מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
- קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- 6.יוסי חתוכה 07/02/2021 11:27הגב לתגובה זומצער מאד שחלק מהציבור שאיבד אמון בראש הממשלה עדיין מוכן לשים פתק עבורו אנחנו החילוניים ראויים למנהל שמקבל החלטות שמשרתות אותנו ולא את הרב קנייבסקי והנכד שלו שמנהלים את נתניהו והליכוד
- 5.שי 07/02/2021 08:09הגב לתגובה זומהפך.ממשלה בלי ליכוד וחרדים ומשיחסטים
- דב 07/02/2021 09:02הגב לתגובה זוחלומות באספמיה של הזוי וחי בלה-לה-לנד.
- 4.דב 07/02/2021 07:39הגב לתגובה זוהזה ידוע באובייקטיביות השמאלנית הקריצונית שלו. ובכל זאת, ללא קשר, מדובר ב"ניתוח" עלוב חסר תוכן וראוי רק לבדיחה. ועל זה הם זוכים לכספים כה רבים (נא לבדוק המשכורות שלהם). פשוט בושה.
- 3.המשטר בישראל ישתנה: ראש ממשלה ברוטציה= חלש (ל"ת)אריה 07/02/2021 00:22הגב לתגובה זו
- 2.איצקו 06/02/2021 23:51הגב לתגובה זומקום מיותר שעולה לנו הרבה כסף. צריך להרוס אותו במיידית.
- דב 07/02/2021 07:42הגב לתגובה זולא הורסים חלילה. זה הפרלמנט היהודי. צריך לשפר את חבריו ואת תפקודו. וחזה אפשרי בהחלט.
- 1.אין ספק שיהיו בחירות רבעיות, (ל"ת)רונה 06/02/2021 23:39הגב לתגובה זו
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
