חברות הפורצ'ן 100 מחפשות חברים: עליה של יותר מ-450% בכמות האוהדים בפייסבוק
בינואר 2011, 84% מכל חברות הפורצ'ן 100 השתמשו בפלטפורמות חברתיות, עליה של 6% לעומת החודש המקביל אשתקד. כך עולה ממחקר שנתי של חברת המדיה הבינלאומית בארסן-מרסטלר. הסקר כולל 32 חברות אמריקאיות, 47 חברות אירופאיות ו-3 חברות אסייתיות, בנוסף ל-3 חברות דרום אמריקאיות שלא נכללו בפילוח הגיאוגרפי.
הצמיחה המהירה ביותר נרשמה בקרב החברות המובילות באסיה, עם עליה של 34% - ב-2011, 67% מכל החברות האסייאתיות השתמשו בפלטפורמה חברתית, לעומת 50% ב-2010. החברות האירופאיות במדגם הן ה"חברתיות" ביותר, ול-89% מהן יש נוכחות ברשתות החברתיות. למרבה ההפתעה, בארצות הברית נרשמה ירידה קלה של 2% מ-86% ל-84% - ככל הנראה בטווח טעות הדגימה.
בנוסף, 25% מהחברות השתמשו בכל 4 הפלטפורמות המובילות - פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ובלוגים - עליה של 25% לעומת השנה הקודמת. בשנה השנייה ברציפות, טוויטר היא הפלטפורמה החברתית הפופולרית ביותר בקרב החברות - ל-77% מכל החברות יש חשבון טוויטר רשמי, בעוד שרק ל-61% יש דף פייסבוק, ל-57% יש ערוץ יוטיוב ו-36% יש בלוג. לעומת השנה הקודמת, זאת עליה של 18% בכמות החברות המשתמשות בטוויטר, 13% עבור פייסבוק, 14% ליוטיוב וכן נרשמה עליה של 9% בכמות החברות עם בלוגים רשמיים.
לכתבה המלאה באתר 140 -
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
