מה בתוך הראש של הפרסומאים? הפעם - על קריאיטיב
אני, כשהתחלתי לעבוד בפרסום, התחלתי בתור תקציבאי. השנה הייתה 1982, העידן היה עידן הלטרסט והגלופות, המלחמה הייתה מלחמת שלום הגליל, אף אחד לא גייס למלחמה קופירייטרים כך שלא היה מחסור בהם, אבל לעומת זאת הרבה מאוד תקציבאים התגייסו ומישהו היה צריך למלא את מקומם.
אז לקחו אותי. בשירות הסדיר שלי הייתי צפ"טית, במלחמה לא ממש היו זקוקים לי, אז באתי. אי שם בשדרות רוטשילד, בשתי דירות קסומות שחוברו להן יחדיו, ישבו אנשי "טרגט פנטון", חברת בת של פרסום אריאלי, בראשותו של מרטין פנטון, קופירייטר אנגלי ענק, שרוני אריאלי הביא מלונדון, ושעמד, יחד עם אנשים מופלאים כמו אלכס בילצקי ומנו רוזן ויורם דרורי ומיקי בר ועוד - מאחורי היצירות הנפלאות של המשרד: 'מה הבעיה קחי סנו', שמפו פינוק, שימו אסם, או מיף או כלום, הכול בסיידר. ועוד.
לטור הראשון של רוני אפלבוים -
במטבח של המשרד היה מקרר ולידו היו שמים בבוקר האנשים של המכולת את הארגז של החלב בשביל כל המשרד ואת הארגז של הקוניאק בשביל מרטין. סטוק 84 הוא היה שותה, במקרה או לא, המוצר שעליו נכתב הג'ינגל (ובעברית זמריר) שהוכרז ע"י אין סוף סקרים מקצועיים ואנשי מקצוע מכובדים כג'ינגל הטוב ביותר בכל הזמנים: "מזוג לי עוד כוסית / מזוג כוסית לך / ברנדי עולמי / סיפור של הצלחה / טעמו תמיד מושלם / בכל מקום שבעולם / סטוק 84 / שתה אותו לאט / סיפור של הצלחה / לגום בהנאה / סטוק 84 / יפה לכל שעה / הוא הברנדי שלך / סטוק 84"! (הג'ינגל הולחן ע"י הנרי ברטר המיתולוגי, שר אותו מוטי פליישר המיתולוגי ובכדי לשמוע אותו ועוד אחרים קסומים לא פחות -
יורם דרורי, שניהל שם את מחלקת הלקוחות, שלח אותי לפגוש את מרטין, וכשבאתי לפגישה הראשונה אצלו הוא הביט בי, חייך חיוך מוזר מתחת לשפם הגדול שלו ושאל: מה באת להיות פה? תקציבאי, עניתי. תקציבאי??? כן, אמרתי לו. ואז הוא קם, תפס ביד מאפרת זכוכית כבדה מלאה בדלי סיגריות, זרק אותה בכוח אל הקיר שממול ותוך שהיא מתנפצת בקולי קולות הוא צעק בעברית משובשת עם מבטא אנגלי כבד: אם אתה רוצה להיות תקציבאי, אז למה אתה בא לפגישה לבוש כמו קריאיטיב???
טוב לפני שנתחיל לפרק את המילה הזו קריאיטיב, נתחשב לרגע באלו שפספסו את פירוק המילה אסטרטגיה בטור הקודם -
קריאיטיב
קריאיטיב, לפי המילון, זה שם כולל לתחום היצירתי בקמפיין פרסומי או שיווקי, הכולל את הפן הרעיוני, התוכני והחזותי שלו. קריאיטיב, במשרד פרסום, זה בדרך כלל צוות של קופירייטר שכותב וארטדיירקטור שמצייר וביחד הם חוטפים על הראש מהאיש הזה שפעם היה קריאיטיב ועכשיו הוא מנהל קריאיטיב!
והיום, נסתכל במילה הזו קריאיטיב, ניכנס לתוכה בסוג של זום אין בלתי מתפשר, ונראה מה מסתתר מאחורי האותיות והצירופים שבמקרה, או לא במקרה, נמצאים בתוך המילה הזו.
קרי
קרי לילה, פליטת זרע תוך כדי שינה, לרוב במהלך חלום, בדיוק כמו שאני חלמתי, במשך 5 שנות תקציבאות, להיות קופירייטר וקריאיטיב, כמו מיקי בר ודני נטלר ושרון רוטברד וורד לביא ומאיר גולדברג ועוד רבים ורבות וטובים וטובות שעבדו איתי ואולי מרוב שהם היו כל כך טובים פחדתי שלעולם לא אצליח להיות כמוהם ונתקעתי בתקציבאות, ואולי בגלל אותה אישה אחת שפעם אמרה לי: קופירייטר? מה תעשה עם זה עוד כמה שנים? מה, בגיל 40 תהיה קופירייטר??? עד שבאה ורד מוסנזון והביאה אותי לאורי שלזינגר זצ"ל בקשר-בראל זצ"ל, ומאז ועד היום, אני, איכשהו, קופירייטר.
אי-טי
1982, השנה הראשונה שלי במשרד פרסום אמיתי, היא גם השנה של איטי פון הום חבר מכוכב אחר, הסרט הזה של שפילברג שריגש והרטיט כל כך הרבה אנשים. ומצד שני, קולנוע שחף, ואמנון אריאלי שמביא אישית בכל שנה את הקלטות של פסטיבל קאן, וכולם כאן, יושבים וצופים בלב פועם ובעיניים כלות, בסרטונים האלה, הקצרצרים האלה, ואתה רואה, נגיד, את סדרת המופת של Hamlet - the mild cigar, ואתה מתגרש ורוטט לא פחות. קריאיטיב.
איטי
באותן שנות 80 מוקדמות, הבאתי יום אחד למיקי בר בריף של לקוח בשם "נופש פלוס", חברה שהובילה אז את תחום הנופשונים. הבריף דיבר על כמה וכמה מבצעי נופש באירופה, ולקח לי יומיים להיפגש עם הלקוח ולכתוב את הבריף ולאשר אותו עם יורם ולהגיע למיקי ולקח למיקי שתי דקות לקרא את הבריף ברפרוף בעמידה בחצר ואז הוא אמר "הופה לאירופה" והלך. ואני הרגשתי שהוא כל כך מהיר ואני כל כך איטי והלכתי גם, עם תחושה של "מה אני עושה פה בכלל???".
ארטיק
דוגמא נפלאה למצב בו שם מותג הופך להיות שם גנרי. פלאפון הפך להיות השם הגנרי של הסלולר (יש לי פלאפון של אורנג'), ג'יפ של רכבי השטח, וספה של הקטנועים, פריז'ידר של המקררים, וכך קרה לעוד רבים ובעיקר טובים: טיפקס, פטיפון, סלוטייפ, סוכרזית, במבה וכמובן ארטיק, מותג נוסטלגי שהפך להיות השם הגנרי של השלגונים (במקור, אגב, קיבל את שמו מהמילה arctic שבאה היישר מהקוטב הצפוני).
קרטיב
בדיוק כמו שמותג העבר ארטיק הפך להיות הגנרי של השלגונים, כך גם מותג העבר קרטיב הפך להיות הגנרי של הקרחונים. לארטיקים ולקרטיבים יש מקום מאוד נכבד בתרבות שלנו, כמו למשל בשירו הנפלא של צביקה פיק מקדם אירוויזיון 1993 "ארטיק קרטיב" (מקום שביעי), או בשירם של רמי פורטיס ושלומי ברכה על שלמה הגזלן עם הפזמון "ארטיק קרטיב ארטיק קרטיב צועק בקול", ו"אסקימו לימון" המנציח את הקרטיב המפורסם של שנות החמישים וכמובן: "ארטיק!!! קרטיב!!! אני הולך!!! אני הולך!!!" קריאתו האלמותית של המוכר האלמותי בחוף הים ובאצטדיון רמת גן.
קיא
אפרופו שמות מותג, כשהמכונית KIA הגיעה לארץ, היבואן חשש לעורר בחילה אצל הצרכנים וקרא לה "קאיה" עד שיום אחד קיבלו אומץ וחזרו לשם המקורי קיא.
ביקר
מה אני אגיד לך, זה לא מדבר אלי / לא עושה לי את זה / אני לא אוהב את זה / אני לא אוהב את זה ואני לא יודע להגיד למה / אני לא מבין בזה כלום, אבל / אשתי לא אוהבת ירוק / אני רוצה לשאול את המזכירה שלי / מה קרה לך, פעם היית טוב / לא נפלתי.
כשאתה איש קריאיטיב, תמיד יש מישהו שזה עתה ביקר אצלך והעביר עליך ביקורת. התקציבאי, הפלנר, המנהל קריאיטיב, הלקוח, אשתו של הלקוח, המזכירה של הלקוח, הילדה בת השמונה של הלקוח, אבא שלך, אימא שלך ובעיקר אתה בעצמך. וזאת, הביקורת העצמית הזאת, היא הביקורת הכי מפחידה, הכי משתקת.
קריא
מה זה הטקסט הזה??? זה אתה כתבת??? זה לא קריא הדבר הזה!!! (ראה ערך ביקורת, ממש כאן למעלה).
ריק
ריק, ואקום, ריקנות, חלול, נבוב, מרוקן זה מה שקורה לך בראש, זה מה שאתה מרגיש בלב, בעיקר לאחר ביקור של המבקר (ראה ערך ביקורת, ממש כאן למעלה).
קריטי
איכשהו, משום מה, מה לעשות, הכול קריטי. הבריף, הטקסט, התסריט, המודעה, הבאנר, הפגישה, הלקוח, המצב הכול גורלי, פטאלי, מכריע, חמור, קשה, מסוכן, רציני, מדאיג, אנוש, אקוטי ובמילה אחת: קריטי.
בי
איך זה קרה, יום אחד, קצת אחרי שהמציאו את האינטרנט, שכל הקריאיטיב בעולם גילו את האות B שהיא גם המילה BE ובעברית אפילו גם המילה בי! ואז הכול נהייה משחקי מילים בלתי נלאים סביב בי יו ובי הפי ובי ככה ובי ככה עד שהאות הזאת והמילה הזאת והמשמעות הזאת נשחטו ונשחקו עד דק, ועברו ל-E ול-I וגם אותם שחקו ושחטו ודי!
טרי, בריא
כמה סימבולי ששתי המילים האלו שוכנות בתוך המילה קריאיטיב ופעם קראתי כי במחקר שנערך באוניברסיטת ייל מצאו כי בטקסטים שיווקים יש מילים שנחשבות חזקות ומשכנעות ומכירתיות במיוחד, ובמקום השלישי נמצאת המילה "בריא" ובמקום העשירי נמצאת המילה "טרי" ואכן כבר שנים רבות מבצעים בשתיהן זממים שונים ומשונים מכל המינים ומכל הגוונים עד שהכול נהייה טרי יותר מטרי וטרי אמיתי ושומעים שזה טרי והעיקר הטריות וטרי זה בריא ובריא זה טרי וקח פרי ותהיה לי גם בריא וגם טרי ודי!
ירק
פעם, כשהיה רק ערוץ 1 ולא היו פרסומות היו תשדירי שירות, וכל אחד המציא מועצה שקיבלה אישור לתשדירי שירות, ובעיקר בלטה בשדה הזה מועצת הפירות והירקות עם להיטי ענק בעיקר בחרוזים (!) כמו קח פרי ותהיה לי בריא ויש לי חשק לשסק ולעשן הפסק אכול אפרסק וקיוי עסיסי עם ויטמין סי ותמר צהוב ושיהיה לך טוב ואשכוליות או לא להיות ותמיר עם כל דבר וקח עוד תפוז אתה יודע למה ונגמרו הקלמנטינות ולימון מוסיך המון ובננה פצצת אנרגיה צהובה וצריך שניים למנגו וקח תפוח ותן לרופא לנוח וגם תחסוך ניתוח ואין דבר מחר נקנה עוד אבוקדו ובריאות ואון אבוקדו ראשון והתפוזים התפוזים טובים באלף אחוזים מהזהב מהזהב שמחפשים אותו לשווא והיית מאמינה היית מאמין תפוח אדמה אינו משמין!!!
בי איי
להבדיל מתקציבאי או פלנר ואפילו ארט - הקופירייטר לא חייב תואר אקדמי. אבל - השכלה, לימוד, ידע רחב, ניסיון חיים וחס וחלילה צפייה בסרטי איכות ורחמנא לצלן קריאת ספרים עושים הרבה פעמים את ההבדל, במיוחד כשאנחנו זוכרים שקופירייטר צריך לדעת מעט על הרבה.
קיר
יש אנשי קריאיטיב שאתה אומר להם שהרעיון שלהם לא טוב והם הולכים ומביאים עוד 10 רעיונות חדשים ואופציות וחלופות ואלטרנטיבות ועוד ועוד ועוד וזה טוב מאוד. ויש אנשי קריאיטיב שנתקעים על רעיון אחד ולא מרפים ולא מחפשים ולא מאפשרים ונכנסים עם הראש בקיר עוד ועוד ועוד וזה רע מאוד.
ביר
בערבית ביר זה באר ובאנגלית ביר זה בירה והאנגלים אכן שותים בירה כמו שהאחרים שותים מים ובלי שום קשר כמעט כל מילה באנגלית נשמעת טוב יותר מאשר בעברית ומכבי נשמעת פחות טוב מגולדסטאר ומהייניקן וטובורג וגינס ומילר ובאדווייזר וקורונה וסטלה ארטואה ומרפי'ז וקלרסברג ושימו לב איך קרלסברג לקחו סיסמא כל כך מופלאה באנגלית "פרובבלי דה בסט ביר אין דה וורלד" - שזה כל כך צנוע וחכם ומזמין ונעים ולא מתיימר ולא שחצני, ובארץ תרגמו אותה ל"מסתבר שזו הבירה הטובה בעולם" שמשדר בדיוק ההיפך.
ירא, ארי
אריה של קאן כי ישאג, מי לא ירא. הקקטוס מת, יחי הארי.
בריטי
הפרסום הכי חכם, הכי יצירתי, הכי מצחיק, הכי מרגש, הכי נוגע. ההחלטה ההזויה הזאת, לגרש את הבריטים מהארץ, הייתה אחת הטעויות הכי גדולות שנעשו כאן.
רק
2001: רק שרון יביא שלום, ראובן אדלר.
אריק
2001: ויאמר ארתור פינקלשטיין: בכל קמפיין פוליטי יש פוזיטיב ויש נגטיב, והפוזיטיב: "רק שרון יביא שלום", ואחרי שלאריק נמאס מזה שמדברים על שלום ולא על ביטחון, אז: "יש לי ביטחון בשלום של שרון", והנגטיב: "ברק הבטיח, ברק איכזב, ברק צריך להתחלף" בדיוק באותו משקל פינקלשטייני של "אין שלום, אין ביטחון, אין סיבה להצביע פרס" מ-1996, וירא ארתור כי טוב.
אריק
2001: אתה הולך לעבוד בקמפיין של אריק שרון??? אתה??? אתה לא מתבייש??? אין לך אופי??? הכול אתה תעשה בשביל כסף??? לא מדבר אתך יותר!!!
טיבי
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.58% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
