מה בתוך הראש של הפרסומאים

המילה הזו אסטרטגיה, אני הולך היום לפרק אותה, להסתכל לה בלבן של העיניים ולראות מה בתוך
רוני אפלבוים | (1)

אומרים עלינו, הפרסומאים, שאנחנו עסוקים בצורה ולא בתוכן, באריזה ולא בתכולה, בחיצוניות ולא בפנימיות, בקנקן ולא במה שיש בו. אז הנה אני, אחרי 25-שנה-בפרסום-אבל-מי-סופר, רוצה לבוא ולהסתכל דווקא בתוך המילים המרכיבות את השפה הפרסומית שלנו – ולראות מה קורה להן בנפש פנימה, בתוך האותיות, בינן לבין עצמן. ואם תשאלו למה, אשמח לענות לכם: למה לא?

ניקח, בתור מתאבן, את המילה אסטרטגיה. בשנת 82, כשבאתי מהחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, היישר אל עולם הפרסום (טרגט פנטון, בניצוחם של מרטין פנטון ויורם דרורי), בלי שום בית ספר ושום בצפר, בלבלו אותי עד מאוד 2 מילים מרכזיות ששכנו כבוד בתוך כל בריף ובריף: אסטרטגיה וטקטיקה.

עד שקיבלתי אומץ, נשמתי צרור נשימות עמוקות במיוחד והעזתי לשאול את הקופירייטר ירום הודו (מיקי בר קראו לו). מיקי היפה חייך חיוך יפה, המעמד היה מרגש עד מאוד, ואז הוא אמר: אסטרטגיה זה מה, טקטיקה זה איך. ואז הבנתי.

וכך, כך וכך שנים אחרי שהשתמשתי בה מבוקר עד ערב במילה הזו אסטרטגיה, אני הולך היום לפרק אותה, להסתכל לה בלבן של העיניים ולראות – מה בתוך. ושהיא לא תיקח את זה אישית, כי בפרק הבא אני אעשה אותו הדבר בדיוק – למילה אחרת. וכן הלאה.

אסטרטגיה

לפי מילון רב מילים האינטרנטי (מאוד מומלץ לקופירייטרים שמחפשים חרוז לתפוז או מילה נרדפת / זהה / קרובה / דומת משמעות / חלופית / אנלוגית / מקבילה / אקויולנטית / שוות ערך), אסטרטגיה באה מהשפה היוונית, משמעותה במקור היא "פיקוד על צבא", ובימינו, ואני מצטט: "תורת הניצול של גורמים שונים (מרחב, זמן, מדיניות וכד') בשילוב עם עוצמה צבאית, כדי לגבור על אויב במלחמה או כדי להשיג מטרות לאומיות כלל המטרות והתוכניות ארוכות הטווח של צדדים בעימות צבאי, פוליטי או אחר (בניגוד ל'טקטיקה', שעניינה המטרות קצרות הטווח)".

בסעיף 2 ממשיך כבוד הרב ואומר: "תכנית פעולה מחושבת ומפורטת לטווח ארוך שמטרתה להשיג יעד כלשהו, בעיקר בעסקים ובפוליטיקה".

ובסעיף 3: "בלשון הדיבור: שיטת פעולה, גישה שמישהו מאמץ לצורך השגתה של מטרה מסוימת".

האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה תבורך לעולמי עולמים, מרחיבה מעט ומספרת גם על האסטרטגיה השיווקית אשר עוסקת בתכנון מדיניות ודרכי פעולה להשגתה על אסטרטגיית המותג המתייחסת לכל העמדות, הרגשות והתפיסות הקיימים אצל הצרכנים בנוגע לחברה, מוצר, קו מוצרים, או שירות ועל אסטרטגיית המיצוב התחרותית (בעוד שתהליך המיתוג עוסק בחיבור של ערכים ותפיסות עם המותג, מטרתו של המיצוב היא ליצור הגדרה לזהות המותג, למקם את המותג (מוצר או חברה) על הרצפים השונים הנוגעים לקטגוריה המוצרית).

וזהו. עכשיו בואו נסתכל ביחד בתוך המילה אסטרטגיה, ונראה מה בתוך:

אס: הקלף הכי גבוה, הכי חזק, הכי מנצח. ואכן, אם האסטרטגיה שלך עובדת, אתה הכי אס שיש. ואם היא לא עובדת, אז הקריאייטיב אשם. שוב.

אסיר: בתורת המשחקים מדברים על דילמת האסיר, שמדגימה מצב בו התנהגות רציונאלית לחלוטין, מנקודת מבטו של הפרט, תוביל לתוצאה שאינה אופטימאלית. גם כשאתה עובד במשרד פרסום, יש לך את דילמת האסיר: מצד אחד אתה אסיר תודה שמישהו לקח אותך לעבוד כאן, מצד שני אם אתה יוצא הביתה בתשע בערב, אומרים לך: מה? חצי יום היום? תחזור לכלוב ואולי נשחרר אותך בחצות על התנהגות טובה.

סטארט: על הסטארטאפים האלה, שיום אחד עושים מליונים, אני קורא רק בעיתון. במציאות, אני פוגש אנשים שאומרים לי: יש לי סטארטאפ מדהים, אני צריך שם וסיסמא ומצגת וקונספט שיווקי ותקשורתי ופרסומי, אין לי גרוש לשלם לך אבל כשאני אצליח – אתה תצ'ופר בענק, ובקיצור: שלח לחמך. אז שלחתי. פעם, פעמיים, שלוש. לחמים לכל הארץ שלחתי. משאיות של לחמים. קונטיינרים שלמים של לחמים שלחתי בכל הארץ. גרוש לא יצא לי מזה. גרוש.

סטאר: אלה חיי הקריאייטיב, מצד אחד כוכב שזוכה בקקטוס, מצד שני דבר הלקוח: "לא נפלתי", "לא מדבר אלי", "לא אוהב את זה ואני לא יודע להגיד למה. אני לא מבין בזה, אבל". וככה זה. יום אחד אתה סטאר – בכל יתר הימים אתה סתם.

גט: בהתחלה, היא מתאהבת בך כי אתה כזה קופירייטר מגניב שכל הראש שלו מלא רעיונות. בסוף היא מתגרשת ממך כי רק פרסום יש לך בראש ועוד פעם חזרת בשתיים בלילה ולמה בכל פעם שאתה אומר פרזנטציה זה אומר שאני עוד שבועיים נשארת לבד עם הילדים?

אינטרנט שמינטרנט עיתון שמיתון דיוור ישיר בתחת שלי: תביא לעשות סרט, תביא את שחר סגל, תביא תקציב. והנה השורה הראשונה של התסריט האופטימאלי: ניו יורק, שמונה בבוקר.

איה: בפו הדב, קוראים לחמור איה. כשנותנים לך מכה, אתה צועק: איה. כשהלקוח מדבר על הקריאייטיב שלך, אתה בדרך כלל גם מרגיש חמור וגם צועק: איה.

הסי: כשהלקוח מכניס לחדר את המזכירה, אומר לה נו תגידי מה את אומרת על זה והיא עוטה על פניה פרצוף של שי עגנון מקבל פרס נובל ואומרת – אנשים לא יבינו את זה (כאילו – אני הבנתי, אבל אני משכמי ומעלה)) וכל מה שאתה רוצה להגיד לה זה: הסי!

סטירה: משהו טראגי שאתה חוטף מדי פעם, מאשתך, מהשותף או סתם מהחיים.

טראגי: הסטירה הזו שאתה חוטף מדי פעם, מאשתך, מהשותף או סתם מהחיים.

טרסט: התאגדות מונופוליסטית של חברות תעשייתיות או מסחריות בענף מסוים ומיזוגן תחת הנהלה מרכזית אחת כדי לחסל כל תחרות ולהשתלט על השוק. לא הבנתי אף מילה אבל מצאתי הגדרה במילון ומטוב לב הבאתי לכם אותה.

אס טי: פעם, באמצע שנות השמונים, הרבה לפני הפלייסטיישן וה - WII, היה משחק מחשב כזה, אטארי. ויום אחד קיבלנו לפרסם דגם חדשני, אטארי ST, שהיה מצויד ב – תחזיקו טוב כי אתם עומדים לקבל את שוק חייכם – עכבר! לראשונה בישראל חדש בארץ – עכבר! ואם עכבר היה להיט בשנות השמונים – אז חרוזים היו עוד יותר להיט, והסלוגן הגאוני למכשיר החדש היה: אטארי ST – עם העכבר האמיתי! ובצילום של הפוסטר מדיה לקחנו את המכשיר שהיה מחובר לו עכבר, ניתקנו את העכבר וחיברנו במקומו: עכבר אמיתי! קשרנו אותו בסלוטייפ, לא בטוח שהוא אהב את זה – אבל מצד שני: הוא כיכב בכל הפוסטר מדיה בכל הארץ! איטס שואו ביזנס!

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חץ 21/01/2013 02:04
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר היטב את הפרסומת של אטארי ST (לקוח: ארם מחשבים). הפרסומת היתה עם עכבר של אטארי, לא עכבר בעל חיים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב

תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן

תמיר חכמוף |

תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.51%  , ישראייר ישראייר גרופ 0.28%   וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.

אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים, המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.

ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.

ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.

הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.