הבורסה בת"א טיפסה קלות: אלרון עלתה 6.3%, השבוע ננעל בנטייה לירידות
יום המסחר האחרון לשבוע זה ננעל בעליות שערים קלות בהובלת מניות הנדל"ן. בקרב מניות המעו"ף בלטו אלביט מערכות ומזרחי טפחות עם עלייה של יותר משני אחוזים. מחזור המסחר היה נמוך והסתכם בכ-931 מיליון שקלים.
מדד המעו"ף ננעל בעלייה של 0.34% לרמה של 1,233 נקודות. מדד ת"א 75 טיפס ב-0.35% בהובלת מניית אלרון שהוסיפה 6.3%. המסחר ננעל מוקדם מהרגיל (14:45) ברקע לחופשת חול המועד פסח וצפוי להתחדש ביום שלישי הקרוב, לאחר שהמשקיעים יחזרו מחופשת סוף השבוע וחג שני של פסח.
בסיכום שבוע המסחר המקוצר רשמו המדדים באחד העם מגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים. מדד המעו"ף עלה ב-0.16%. מדד ת"א 75 איבד 1.1%. מדד התל טק 15 ירד 0.7% וכמו כן עשו מדדי היתר. מניית מלאנוקס בלטה בעלייה של 9.4% ואורכית עם נסיגה של 17.5%.
צופה תיקון
בראיון מקיף על השנה החולפת ועל הרבעון הראשון של 2010, מסביר זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, מומחה המעו"ף - Bizportal, מדוע הוא מעריך שהתיקון שיגיע לשווקים לא ינבע דווקא ממונחים של תמחור כמו שמתנועה של כספיים החוצה. פניני סוקר גם את המתרחש בשוק הנגזרים ומסביר מדוע דווקא מעבר לים טמונות ההזדמנויות.
"החשש שלי הוא דווקא מכסף גדול שנכנס וירצה לצאת לאו דווקא בגלל המחירים אלא ברקע למגמה".
עליות שערים באסיה
המדדים המובילים בבורסות אסיה רשמו הבוקר עליות שערים נאות ברקע להתחזקות הפעילות יצרנית בסין בחודש מרץ, אשר הפיחה תקוות לגבי המשך הצמיחה ביבשת אסיה. בנוסף להודעתו של הבנק המרכזי של יפן כי חלה עלייה בביטחון החברות הגדולות במשק בנוגע לצמיחה עתידית.
מגמה דומה נרשמת בשעה זו בבורסות באירופה. מדד הדאקס הוסיף 0.9%. הפוטסי הבריטי עלה ב-0.6% והקאק 40 הצרפתי טיפס ביותר מאחוז. בחוזים העתידיים גם נרשמו עליות בשיעור של עד 0.45%.
מניות במרכז
מניות גולן זינקו ב-20.2% בהמשך לחשיפה ב-Bizportal כי דן מור וברוך אילון, בעלי השליטה בחברה מעריכים כי פיתוח הקרקע אותה הם מתכננים ליצוק לתוך החברה הבורסאית יניב הכנסות בסך של יותר מ-300 מיליון דולר.
אחרי מספר שבועות די-שקטים חוזרת טאואר לדווח על חוזים חדשים. יצרנית השבבים ממגדל העמק הודיעה היום כי טכנולוגיית ה-SiGe BiCMOS הייחודית והמתקדמת שלה נבחרה על-ידי חברת VectraWave לפיתוח מעגל ראשון בתדר 40 גיגה-הרץ.
חברת או.אר.טי נסחרת ברקע להודעתה כי אורפק מערכות, בה היא מחזיקה בכ-60.27% מהון מניותיה, מבקשת להימחק מהמסחר בלונדון פחות מחמש שנים לאחר שהונפקה לראשונה בבורסה.
מחלקת המחקר של ענק הבנקאות האמריקני ג'יי.פי מורגן פרסמה היום את רשימת מניות הטכנולוגיה המומלצות לקנייה לחודש אפריל. ברשימה ניתן למצוא 2 נציגות ישראליות - נייס וצורן (סימול: ZRAN).
מבטח שמיר סיכמה את שנת 2009 עם ירידה של כ-147 מיליון שקל לעומת שנת 2008. ההפסד הנקי המיוחס לבעלי מניות הרוב הסתכם בכ-13 מיליון שקל.
מניות אלרון נסחרו ברקע להתקדמות במכירת החזקותיה במדינגו לפי שווי של 160 מיליון דולר. החברה עדכנה, כי תרשום רווח נקי, המוערך בשלב זה בסכום של בין 58 ל- 81 מיליון דולר.
חברת ארית תעשיות עדכנה היום כי החברה ההודית Bharat Electronics Ltd, החברה השנייה בגודלה בהודו בתחום הביטחוני, לה היא מספקת ציוד עלתה שלב במכרזים הנוספים של צבא הודו.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
