משרד התקשורת: מאשר רישיון עסקי; בזק בינלאומי: מדובר בספין תקשורתי

משרד התקשורת יאפשר לחברת הבת של בזק בינלאומי לספק שירותי VOB, באמצעות מודם כבלים ומודם ADSL גם למגזר העסקי, עם זאת האישור מגיע עם סייג טכנולוגי. בבזק בינלאומי טוענים כי, "בצר לנו, בחר משרד התקשורת להמשיך ולדחוק את רגלינו - במסווה של מתן הרישיון"
מאיה זיסר |

משרד התקשורת הודיע היום (ד') כי הוא יאפשר לחברת הבת של בזק בינלאומי לספק שירותי VOB, באמצעות מודם כבלים ומודם ADSL גם למגזר העסקי וכן לספק שירות שיחה בחיוב מפוצל.

רישיון עסקי זה הגיע בעקבות הבטחת משרד התקשורת לחברת הבת של בזק בינלאומי, לשם יצירת תחרות בשוק, שכאשר ירד נתח השוק של החברה אל מתחת ל-85% גם במגזר העסקי, משרד התקשורת יעדכן את רישיונה של החברה.

אולם אישור זה הוגבל על ידי המשרד כך שאמנם החברה תוכל לספק את שירותי ה-VOB למגזר העסקי אך זה יתאפשר לך אך ורק על גבי מודם כבלים או ADSL. בנוסף, אישר המשרד לחברה לספק שירות שיחה בחיוב מפוצל (1-700), כל זאת באמצעות תאגיד 'בי איי פי'.

לדברי מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, "תיקון הרישיון יאפשר להרחיב את מגוון השירותים שמספקת החברה, ויאפשר לה לפעול גם במגזר העסקי תוך שמירה על איזונים ובלמים תחרותיים בהיותה חברה בקבוצת בזק" בעקבות ההודעה על האישור

בזק בינלאומי: זוהי מגבלה שאין לה אח ורע בשוק התקשורת הישראלי ואף לא בעולם

עם זאת נראה כי בבזק בינלאומי רחוקים היום מלשמוח, ואף טוענים כנגד משרד התקשורת, כי "'הרישיון העסקי' שניתן לנו הוא ספין שיצר משרד התקשורת".

לטענתם, "עם ירידת נתח השוק של בזק מתחת ל-85% במגזר העסקי, אמורה הייתה חברת בזק בינלאומי לקבל רישיון מפ"א כללי ייחודי כשל מתחרותיה אשר יאפשר לה לספק שירותי טלפוניה פנים ארצית למגזר העסקי".

עוד מוסיפים היום בבזק בנלאומי, "בצר לנו, בחר משרד התקשורת להמשיך ולדחוק את רגלינו ובמסווה של מתן הרישיון המובטח ועידוד התחרות, הוא פוגע ביכולת שלנו לספק את השירותים המבוקשים ללקוחות העסקיים, תוך שהוא מותיר על כנה את האפליה הקשה וחסרת התוחלת למול מתחרותנו המסורתיות בשוק האינטרנט" עוד לטענתם, "משיקולים פסולים, פועל למעשה משרד התקשורת לצמצום התחרות ומונע הלכה למעשה מהלקוחות ליהנות מתחרות בריאה בשוק על כל המשתמע מכך".

"המגבלה הטכנולוגית שקבע משרד התקשורת ברישיון לפיה תוכל בזק בינלאומי לספק את השירותים רק באמצעות תשתית DSL וכבלים, משמעותה היא פגיעה ביכולת התחרותית שלנו. זוהי מגבלה שאין לה אח ורע בשוק התקשורת הישראלי ואף לא בעולם", אומרים בבזק בינלאומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.