הישג חדש לצרכן: קנס של עד 1,800 שקל לעסק שלא ישיב את דמי הפיקדון על בקבוקים

מדובר בתיקון לחוק הפיקדון שאושר היום (א') בועדת הכלכלה של הכנסת. במסגרת התיקון, נקבעה אחריות ישירה על יצרנים ויבואנים וחובת איסוף ומיחזור על כלל מכלי המשקה, כאשר אי עמידה ביעדי האיסוף והמחזור תגרור קנסות ישירים
מאיה זיסר |

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (א') את התיקון לחוק הפיקדון לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת התיקון, נקבעה אחריות ישירה על יצרנים ויבואנים וחובת איסוף ומיחזור על כלל מכלי המשקה. בנוסף לכך, תורחב חובת קבלת מיכלים ריקים בנקודות המכירה וביטול האפשרות להפחתת יעדי מיחזור שנתיים.

התיקון לחוק נועד לחייב את רשתות השיווק לקבל את מיכלי המשקה בהיקף של עד 50 מיכלים לאדם בכל יום. כיום נתקלים אזרחים בסירוב לקבל את מיכלי המשקה מצד רשתות השיווק.

משמעות התיקון לחוק היא שמיכלים קטנים בפיקדון יעלו ל 30 אג' ולא כמו היום 25 אג'; יעד האיסוף שעומד על 77%, כ-490 מיליון מכלים בשנה, לעומת כ-420 מיליון מכלים שנאספים בפועל כיום. כאשר אי עמידה ביעדי האיסוף והמחזור תגרור קנסות ישירים שיוטלו על היצרנים והיבואנים - אי עמידה ביעד האיסוף של 50% מכלל המכלים הגדולים יביא להטלת פיקדון גם על המיכלים הגדולים.

משמעות נוספת וחשובה, היא שהצרכנים לא ישאו בנטל אלא היצרנים. עליה של 11% ביעדי האיסוף (מ-66% שנאספים בפועל כיום ל-77%) תעביר את עלויות המימון מהצרכנים ליצרנים הודות לאחריות יצרן - מדי שנה ישקיעו היצרנים כ-16 מליון שקל יותר בכדי להגדיל את היעד (לפי חישוב של 1% תוספת לאיסוף בעלות של 1.6 מליון שקל)

בנוסף לכך, החל משנת 2013 יהיה יעד איסוף מחייב של 50% ללא פיקדון, כ-370 מיליון מכלי משקה, לעומת כ-130 מיליון מכלים שנאספים בפועל כיום.

עוד נקבע כי במידה ולא יושבו דמי הפיקדון לצרכן הוא יוכלו לדרוש פיצוי של עד 1,800 שקל שעד כה עמדו על 500 שקל בלבד. מדובר בהצעת התיקוןשהובלה על ידי המועצה לצרכנות שביקשה להוסיף מנגנון של פיצוי לדוגמא בסכום של עד 1,800 שקל, שינתן לצרכנים אשר מבקשים להשיב לידיהם את דמי הפיקדון ללא הצלחה.

לדברי עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, "המועצה יזמה את התיקון החשוב כדי לסלול בפני הצרכנים את הדרך לסעד עצמי בבית המשפט לתביעות קטנות. ניסיון העבר בתחום החזרת הבקבוקים מלמד אותנו כי יש לתת כלי אכיפה גם בידי הצרכנים במקום בו העסקים אינם מיישמים את הוראות החוק".

ח"כ כרמל שאמה, אמר היום כי "החוק שאושר הינו בשורה לצרכנים, לסביבה וליצרנים. השינוי המרכזי הינו הגדלת הפיצוי לצרכן מבית עסק המסרב לקבל מצרכן את דמי הפיקדון זאת על מנת לעודד ולהניע את הצרכנים לפעול כנגד הבתי העסק המסרבים".

השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן: "אישור התיקון לחוק הפיקדון בועדת הכלכלה סולל את הדרך להרחבת היקף מחזור הבקבוקים ולקידום מהפכת הטיפול בפסולת בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים
מאקרו

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט

הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט



רן קידר |
נושאים בכתבה גירעון תקציב

נתוני משרד האוצר לחודש אוגוסט מצביעים על המשך מגמת השיפור בגירעון התקציבי. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 98 מיליארד שקל, המהווים 4.7% מהתוצר - ירידה של 0.1% לעומת החודש הקודם. הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה. 

הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.

זינוק בהכנסות ממסים

הכנסות המדינה באוגוסט הסתכמו ב-43.9 מיליארד שקל. מתחילת השנה נגבו 367.6 מיליארד שקל, גידול של 16.7% לעומת אשתקד. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-20% והכנסות ממסים עקיפים ב-11.5%.

רשות המסים דיווחה על עלייה ריאלית של 11% בגביית המסים באוגוסט בשיעורי מס אחידים. בולטת העלייה במס הכנסה מחברות (14%), בניכויים משכר (11%) ובמיסוי מקרקעין (30%). גביית המע"מ זינקה ב-19%, כאשר חלק מהעלייה נובע מהעלאת שיעור המע"מ ל-18%. רשות המסים פועלת יותר כדי לגבות סכומים שלא נגבו ופועלת יותר בביקורות מס ומע"מ כדי להגדיל את הקופה, אבל הסיבה העיקרית לגידול במסים היא גביית מסים כתוצאה מחקיקה חדשה לרבות, המיסוי על רווחים כלואים שמביא פירמות ופרטיים לשלם יותר מס בשוטף, לרבות על דיבידנדים שהם מחלקים. 

הוצאות הממשלה - ההוצאות באוגוסט עמדו על 53.4 מיליארד שקל. מתחילת השנה הוצאו 414.3 מיליארד, גידול מתון של 3.7% לעומת אשתקד. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-4.3%, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון ירדו ב-1.8%. הירידה נובעת מהוצאות גדולות מאוד שהיו בשנה שעברה, אבל הציפיות היו שהתקציב ביטחון יירד עוד יותר ונראה שעל רקע האצת המלחמה בספטמבר ההוצאות הביטחוניות צפויות לעלות.