כתב אישום חמור כנגד האחים גבריאלי: הפעלת כ-100 בתי קפה - אינטרנט ששימשו כבתי קזינו

מדובר ברשת הימורים אינטרנטית, שפעלה בישראל בין חודש אפריל בשנת 2000 לחודש אפריל בשנת 2002
מאיה זיסר |

פרקליטות מחוז ת"א הגישה הבוקר (א') לביהמ"ש המחוזי בפתח תקווה כתב אישום חמור כנגד שוני גבריאלי ראובן גבריאלי, מאיר אברג'יל ואחרים בהפעלת רשת הימורים בלתי חוקית בשנים 2000-2002, בתיק המכונה' אינטרנט קפה'.

התיק עוסק בניהולה של רשת הימורים אינטרנטית, שפעלה בישראל בין חודש אפריל בשנת 2000 לחודש אפריל בשנת 2002, במסגרתה הופעלו קרוב ל-100 אתרים ברחבי הארץ: בתי קפה-אינטרנט, פיצוציות, קיוסקים, תחנות טוטו - לוטו, מועדונים ומקומות נוספים, אשר ששימשו כבתי-קזינו לכל דבר ועניין.

בפיתוח תוכנת ההימורים שהופצה לבתי הקזינו עסקה חברת 'בט אנד צ'ט' שנשלטה על-ידי ראובן גבריאלי ומוטי מנשה. בשיווק תוכנת ההימורים לבתי הקזינו עסקו על פי כתב התביעה עזרא (שוני) גבריאלי, מאיר אברג'יל ויורם צרפתי, ובשנת 2000 מואשם יואל שניידר. תוכנת ההימורים שפותחה על-ידי חברת 'בט אנד צ'ט', שווקה תחת השם המסחרי 'נט קזינו'.

כתב האישום מונה חמישה אישומים, ארגון ועריכת משחקים אסורים (הימורים); עבירות של איסור הלבנת הון; גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים בתאגיד; עבירות מס הכנסה ועבירות מע"מ.

עוד על פי כתב התביעה שהוגש הבוקר, הוגי התוכנית מואשמים בהקמת חברה שמטרתה היתה פיתוח תוכנת הימורים. בין לבין חברו, ראובן גבריאלי ומוטי מנשה לקבוצת 'נט קזינו' על מנת שאלו ישמשו כזכיין של חברת 'בט אנד צ'ט' וישווקו את תוכנת ההימורים לבתי קזינו בארץ. מי שרצה להמר היה נכנס למקום ההימורים בארץ, משחק (מהמר) במחשב ברולטה - בלק ג'ק וכד' ומשלם על הפסדיו במזומן או בצ'ק.

כאמור, ההימורים בנקודות הקצה נעשו במזומן ובשיקים והיו נרשמים בשרת התוכנה ברפובליקה הדומיניקאנית. דו"חות יומיים של הפעילות הכספית בנקודות הקצה נמשכו מקפריסין והופצו לישראל.

חלוקת הרווחים מההימורים הייתה, 26.5% מהרווחים היו של קבוצת הפיתוח, ו-73.5% הנותרים התחלקו בין נט קזינו לבעלי נקודות הקצה על-פי סיכום אד הוק עם כל בעל נקודה. הכנסות ההימורים הולבנו על-ידי אנשי 'נט קזינו' באמצעות ניכיון שיקים, רכישת ציוד והטמעה ברכוש לגיטימי.

כאמור, פעילות רשת ההימורים פסקה באפריל 2002, לא לפני שהנאשמים הספיקו להוליך שולל את בית המשפט המחוזי בחיפה ואת נושי בט אנד צ'ט, בכך שקיבלו מביהמ"ש צו הקפאת הליכים כנגד בט אנד צ'ט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.