בקשה לתביעה ייצוגית: בגבינות תנובה נמצא חומר רעיל המסוכן לבני אדם

עו"ד יוחי גבע, המייצג את התובע, ל-Bizportal: "הגבינות נבדקו במשך חודש במעבדה מוסמכת לכך ונמצא כי אכן קיים חומר מסוכן לבני אדם"
מאיה זיסר |

הבוקר (א') הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית כנגד חברת תנובה, בסך 595 מיליון שקל, על כך שבמוצרי הגבינות 'פיראוס' 5%, 16%, 24% שומן, צפתית 5%, 'כנען' ו'עדי' נמצא חומר כימיקלי רעיל מסוג 'טריבוטיל פוספט' ותנובה מצידה לא עידכנה את הצרכנים.

התובענה הוגשה על ידי עו"ד יוחי גבע ואמיר ישראלי אשר מייצגים את אריק אמזלג. על פי התובענה, לאחר שהתלונן אמזלג, בעקבות אכילת גבינות של חברת תנובה, על כאבי בטן, כאבי ראש וסחרחורות פנה אמזלג לבדיקת הגבינות במעבדה אשר חשפו, על פי התביעה, כי אכן קיימים, חומרים מסוכנים לבני אדם בגבינות שונות של החברה.

התובעים קובעים כי מדובר בגבינות: פיראוס בולגרית 5% שומן עם תאריך 16.1.10, פיראוס בולגרית 5% שומן עם תאריך 10.1.10, פיראוס בולגרית 24% שומן עם תאריך 28.12.09, פיראוס בולגרית 16% שומן עם תאריך 4.1.10, צפתית מעודנת 5% שומן עם תאריך 19.12.09, כנען 5% שומן עם תאריך 14.12.09, וגבינת ברי-עדי 24% שומן עם תאריך 25.12.09.

בתיעה מצויין כי החומר 'טריבוטיל פוספט', עלול לגרום לפגיעה חמורה במערכת העצבית, גירוי, שיעול וקוצר נשימה, כאבי ראש, כאבים והקאות, והשפעות על עור הגוף.

בעקבות כך, פנה אותו אדם לעורכי הדין והגבינות נבדקו בשנית. עו"ד גבע, אמר הבוקר ל-Bizportal כי "הגבינות נבדקו בנוסף לבדיקה שערך לפני כן אותו האדם. הבדיקה נערכה במשך חודש, במעבדה מוסמכת לכך ונמצא כי אכן קיימים חומרים מסוכנים בגבינות מתאריכי תפוגה שונים עד לסוף החודש ולשנת 2010".

על פי טענתו של גבע לא ברור עד כה אם החומרים הוחדרו על ידי חברת תנובה, עם זאת אחת הבעיות היא שתנובה לא יידעה על כך את הצרכנים.

אמזלג תובע החזר כספי של 120 שקל - סכום השבה בגין התשלום על המוצרים - וכן פיצויים בשל נזק לא ממוני והרגשות הנלווים לצריכת המוצר, כמו "כעס, פחד וחרדה, מרמה ואובדן אמון ביצרני מזון, אותם הוא חש עקב גילוי הפרשה". בשל הנזקים הללו הוא תובע, בשם חברי קבוצת הנתבעים הפוטנציאלית, 480 מיליון שקל. כסכומי השבה ששילמו צרכנים בעבור הגבינות, הוא תובע 115 מיליון שקל.

פרשת הסיליקון

נזכיר כי לפני כ-15 שנה נחשפה פרשת הוספת סיליקון לחלב תנובה אשר עוררה סערה גדולה במדינה. תנובה הוסיפה לחלב סיליקון שנרכש כחומר ניקוי במינון העולה פי עשרה על זה המותר במוצרי מזון אחרים בניגוד לחוק ולתקן המחייב בלא שבדקה את החומר והשפעותיו ובלא שדיווחה על כך לרשויות הבריאות, כך נקבע בפסק הדין בפרשה שנסגרה לפני יותר משנה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע בפסק הדין כי חברת תנובה תשלם סכום עתק של 55 מיליון שקל, כפיצוי ללקוחות שנפגעו מהחדרת תרכובת סיליקון למוצרי חלב בשנים 1994-1995.

מחברת 'תנובה' נמסר בתגובה: תגובת תנובה: "תנובה שמה את איכות ובטיחות מוצריה בראש סדר העדיפויות. אנו מבקשים להדגיש כי כל מוצרי פיראוס בטוחים לצריכה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.