קבוצת רכישה ולא במרכז: כמה תעלה לכם דירה חדשה בקומפלקס המגורים של אמפא מליבו בתל מונד?
חברת אמפא-מליבו, העוסקת בתחום ההרחבות בישובים הכפריים ובקיבוצים בישראל, נכנסת, לראשונה, לפעילות בתחום קבוצות הרכישה. החברה דיווחה על הקמת קבוצת רכישה לפרויקט מגורדים ייחודי בישוב תל מונד שבלב השרון.
לדברי החברה, מדובר בקומפלקס מגורים הכולל 4 בניינים בני 2 קומות שיבנו בצורה אובאלית בצמוד לפארק. הפרויקט שיקרא "תל מונד הרמוני" ממוקם בחלק הצפון מערבי של הישוב, סמוך לשכונת הקוטג'ים נאות הדרים. הקומפלקס יימכר כולו מראש, ויוקם, על כל חלקיו, כיחידה אחת.
לדברי רענן אלוני, מנכ"ל חברת אמפא-מליבו, "קבוצות הרכישה הפכו אטרקטיביות בתקופה האחרונה, אולם רוב הפרויקטים הללו מתבצעים באזור תל אביב. אני רואה באזור השרון הזדמנות טובה בעיקר בשל מיקומו של הפרויקט שיאפשר מגורים בשרון השקט בנגישות לצירי התנועה המרכזיים. בהמשך מתכננת קבוצת אמפא מליבו קבוצות רכישה נוספות".
אופיר דביר, מנכ"ל HighLand, אומר כי ביחס לתמורה, מדובר במחירים נמוכים במיוחד. לדבריו, הגב הכלכלי האיתן של החברות השותפות בפרויקט, מאפשר לרכוש בתים ביישוב במחירים סבירים, תוך הסרת חוסר הוודאות הפיננסית שקיימת בדרך כלל בענף זה.
הפרויקט שייקרא "תל מונד הרמוני", בשטח כולל של 4.5 דונם, יכלול לדברי החברה 26 יחידות דיור בדגמים שונים בני 5,6,7,9 חדרים, בין 160 ל- 200 מ"ר. בכל בניין תהיה מעלית, ומחסן פרטי בקומת הכניסה. בנוסף, לכל דייר יהיו 2 חניות פרטיות.
על פי התכנון, מדובר בשכונה סגורה מוקפת פארק נרחב בן 20 דונם שיכלול מתקני ספורט ובילוי. בשכונה יבנו 12 דירות גן, 12 פנטהאוזים ושני קוטג'ים בבניינים בני 2 קומות. בסמוך יוקם מרכז מסחרי שכונתי, וכן בית ספר יסודי וגני ילדים. זהו הפרויקט הראשון מסוגו שנעשה באזור. מחירי הדירות, החל מ- 1,740,000 שקלים, נמוכים בכ-10% ממחירי הדירות בישובים הסמוכים, כך נמסר מאמפא מליבו.
יצוין כי אמפא נדל"ן עומדת גם מאחורי פרויקט מגדלי ההיי- טק "הסנטרל פארק" בשדרות ההשכלה שכולל 330 יחידות דיור, גני ילדים ופארק. בנוסף, חברת מליבו, היא חברת הבנייה המופקדת על פרויקטים רבים של קבוצות רכישה, בניהם: פרויקטים של האחים חג'ג' בכוכב הצפון, פרויקט אמבסדור ופרויקטים נוספים של מגדלי מגורים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
