מבקרים ביריד הדירות: "המחירים לא שפויים, מפה אנחנו לא נצא עם דירה"

כך אמרו אמש ל-Bizportal מבקרים ביריד הדירות הארצי שקיים במהלך סוף השבוע מרכז הבנייה הישראלי בתל אביב. כ-7000 מבקרים הגיעו ל"שוק" הדירות של הקבלנים הגדולים - וגם של קבוצות הרכישה
עינת פז-פרנקל |

יריד הדירות הארצי התקיים בסוף השבוע בסימן הבטחתו שר השיכון אריאל אטיאס להוריד את מחירי הדירות בארץ (לדברי אטיאס).

לדברי ניב רום, סמנכ"ל השיווק של מרכז הבנייה הישראלי, כ-7000 מבקרים הגיעו ליריד הדירות הארצי בגני התערוכה בתל אביב, בו הציגו כ-40 חברות בנייה, כולל אשדר, אזורים, אפריקה מגורים, לוינשטין, דמרי, נוה ושיכון ובינוי. גם מקומן של קבוצות הרכישה לא נפקד מהאירוע.

מודעות המרכז הישראלי לבנייה, שפירסמו את היריד בעיתונים בשבוע האחרון, זעקו "מלאי הדירות אוזל! הריבית עדיין נמוכה! זה הזמן לקנות דירה". אחד העיתונים אף נתן חסות למתחם דירות להשקעה באירוע.

קובי לנגלייב, מנכ"ל מרכז הבניה הישראלי, אמר אמש ל-Bizportal כי "הביקושים העזים והמחסור בהיצע באזור המרכז גורמים לדיספרופורציה במחירי הדירות".

גם מחירי הקרקעות - ולראייה המכרז האחרון בנתניה בו רכשו חברות בנייה קרקע בכ-360 אלף שקלים ליחידה (לכתבה המלאה) - מהווים גורים מכריע במחיר הדירה הסופי, אומר לנגלייב. "בפרק הזמן הקרוב אני לא צופה ירידה במחירי הדירות במרכז. התכנית של אטיאס יכולה לקחת שלוש שנים - לרוכשי דירות הנקודתיים כרגע התכנית הממשלתית לא רלוונטית".

דירות 4 חדרים בנתניה ובפתח תקווה הוצעו למכירה ביריד הדירות בכ-1.5 מיליון שקלים. "לזוגות צעירים קשה לרכוש דירה חדשה במרכז", אומר לנגלייב.

אכן, זוגות צעירים שפגשנו ביריד הביעו את מורת רוחם ממחירי הדירות החדשות. עדי, שמחפשת דירה עם בן זוגה באזור ראשון לציון-נס ציונה, אומרת שהציעו להם דירת 4 חדרים ב-1.5 מיליון שקלים ודירת 5 חדרים ב-1.7 מיליון שקלים. "מה אנחנו מחפשים? מה נקנה? במחירים האלה - לא דירה", אומרת עדי.

בן זוגה, אלעד, אומר שימשיכו בינתיים לגור בשכירות, מכיוון שמחירי השכירויות יורדים. "אנחנו לא מעוניינים לרכוש דירת 3 חדרים. פשוט לא נקנה עכשיו. המחירים לא שפויים". לדבריו, "מפה אנחנו לא נצא עם דירה".

למיכל ויואל, זוג נוסף שחיפש דירה ביריד אמש, יש תקציב של 1.2 מיליון שקלים לדירה חדשה. כיום, הם מתגוררים ביישוב בשטחים, והיו מעוניינים להמשיך לגור בשטחים, אך לדבריהם, אין שם בנייה חדשה. לכן, הם מחפשים דירה בפתח תקווה.

קבוצות הרכישה הציעו למיכל ויואל דירת 5 חדרים בכ-1.2 מיליון שקלים בקומה הראשונה של מגדל מגורים, כך אמר הזוג ל-Bizportal אמש. "יחסית למחירים כרגע, זה סביר", אומרת מיכל. "עם הריבית הנמוכה אפשר לעמוד בזה".

זזים - מחירון הדירות

*יריד הדירות - 24.10.2009 (למצולמים אין קשר לכתבה)

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.