במליאת הכנסת עלו שתי שאילתות של ח"כ מירב כהן מ"יש עתיד" לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בנוגע לפרשת סלייס – החברה אפשרה לסוכני ביטוח שעבדו אל מול עמיתיה לשווק השקעות בקרנות זרות, שבחלקן הגדול התאדו. אך בפועל כספי החוסכים בה, שהושקעו בקרנות זרות בחלקן הגדול התאדו. השאלה הראשונה עסקה באפשרות שהמדינה תעניק ערבויות לחוסכים, והשנייה התמקדה בלקחים שצריכים להילמד כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.

סמוטריץ' הבהיר שהוא לא מתכוון שהמדינה תיקח אחריות על הכספים שאבדו: "אני מבין שמדובר באירוע קשה, אבל מי שהשקיע דרך סלייס לקח סיכון. אי אפשר לרצות לנהל לבד את הכסף, וכשהדברים משתבשים – לדרוש מהמדינה לפצות. זה לא עובד ככה".

מה קרה בסלייס?

חברת סלייס פעלה במשך שנים תחת פיקוח רשות שוק ההון, אבל התברר שבחלק מהמקרים הכספים של המשקיעים לא נוהלו נכון, ואפילו הועלמו. כשזה נחשף, המדינה התערבה ומינתה מנהל מורשה במטרה להחזיר את הכסף למי שנפגעו. "אנחנו עובדים קשה מול הבעלים של סלייס ומנסים להוציא מהם כמה שיותר כסף", אמר סמוטריץ'. לדבריו, "להערכתנו, חלק גדול מהכספים כן יוחזרו – אבל לא כולם. יהיו הפסדים".

כשח"כ כהן שאלה אם המדינה תשקול סיוע למשקיעים שלא נותרו להם חסכונות אחרים, סמוטריץ' השיב: "אני באמת מרגיש צער כלפי האנשים שאיבדו את הכסף שלהם, אבל זה לא אומר שהמדינה צריכה לפצות. אם נתחיל לשלם לכל מי שאיבד כסף בהשקעה מסוכנת – למה שלא נשלם גם למי שפרצו לו לבית או גנבו לו את האוטו? האחריות היא של מי שהשקיע".

• תביעת ענק נגד בכירי סלייס: 950 מיליון שקל על קריסת חיסכון הפנסיה של אלפי עמיתים
• הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פרשת סלייס היא אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות והחמורות בתולדות ישראל, שבה נעלמו כ-890 מיליון שקלים מכספי חוסכים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של חברת סלייס גמל. החברה, שהוקמה בשנת 2012, ניהלה נכסים בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקלים עבור כ-94,000 עמיתים, עד לחשיפת הפרשה בדצמבר 2023.

הפרשה נחשפה לאחר שרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון זיהתה, אבל באיחור, ליקויים חמורים בניהול קופות הגמל של סלייס. בין היתר, התברר כי החברה לא ניהלה מערכת מסודרת לניהול המידע של העמיתים, השתמשה בקובצי "אקסל" לניהול חשבונות, ולא פתחה חשבונות ייעודיים ("קסטודיאן") לחלק מהעמיתים. בנוסף, כספים שהופקדו על ידי עמיתים שימשו לתשלומים לעמיתים אחרים. כמו כן, חלק מההשקעות בוצעו במכשירים שאינם מותרים על פי חוק.

בעקבות הגילויים, מינתה רשות שוק ההון את רו"ח אפי סנדרוב כמנהל מורשה לחברה, והוקפאו כלל כספי העמיתים במטרה לברר את היקף הנזק ולבנות תוכנית הסדר. מאז, הושבו כ-60 מיליון שקלים לחשבונות הבנק של סלייס, ונעשו מאמצים לאתר ולהשיב כספים נוספים. בנוסף, הוגשו תביעות נגד גורמים המעורבים בפרשה, כולל סוכנויות ביטוח שהיו מעורבות בגיוס העמיתים ובהשקעות המסוכנות.

• רשת בתי החולים החדשה "מדיקה" תחל עבודתה ב-2026
• "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

הפרשה עוררה ביקורת חריפה על רשות שוק ההון בשל כשלי הפיקוח, והובילה לדיונים בוועדת הכספים של הכנסת. בעקבות זאת, הודיעה הרשות על כוונתה לתקן את התקנות המסדירות את פעילות קופות ה-IRA ולהגביר את הפיקוח על גופים פיננסיים, במטרה למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

נכון לינואר 2025, המאמצים להשבת כספי העמיתים נמשכים, כולל הסכמים עם גורמים שונים להחזרת חלק מהכספים. עם זאת, רבים מהחוסכים עדיין ממתינים לפתרון מלא ולהשבת כספם.

רגולציה חדשה תגן על חוסכים בעתיד?

לדברי שר האוצר, יש לקחים מפרשת סלייס, אבל הפתרון אינו בפיקוח הדוק מדי. "אני בעד מינימום רגולציה, אבל כן צריך לוודא שסוכני ביטוח לא יכוונו חוסכים לאפיקים מסוימים רק כי זה רווחי עבורם", אמר. הוא ציין שהייתה כוונה להכניס שינויים בתחום הזה במסגרת חוק ההסדרים, אך הנושא נדחק הצידה בשל מאבקים פוליטיים.

"סוכני הביטוח הם קבוצה עם כוח פוליטי חזק מאוד", הוסיף סמוטריץ'. "אבל חייבים לעשות סדר. אני מאמין שרוב הסוכנים עובדים ביושר, אבל צריך להוציא מהמשחק את אלה שמנצלים את המערכת".

לפי דבריו, האוצר ינסה לקדם חקיקה שתוודא שלסוכנים לא יהיה תמריץ כלכלי להוביל חוסכים לקרנות או השקעות שלא מתאימות להם.

מה הלאה?

המנהל המורשה של סלייס ממשיך לפעול להשבת הכספים למי שנפגעו, והמדינה לא תכניס את היד לכיס ותכסה את ההפסדים. עם זאת, בממשלה מבטיחים להפיק לקחים, כדי להקטין את הסיכוי שפרשות כאלה יקרו שוב בעתיד