מארק מוביוס חושש מתסריט ברזיל: "אי אפשר לומר שחל שינוי במדינה, הממשלה עלולה להפתיע"

מדד הבווספה איבד 24% מהשיא ונכנס לקטגוריית השוק הדובי, מארק מוביוס מספק את ההסברים
שהם לוי |

65 הימים האחרונים שהביאו את ברזיל לקטגוריית השוק הדובי הזכירו למשקיעים עי הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית עדיין נחשבת בעיני רבים לשוק מתעורר.

השינוי האמיתי שחל בברזיל בתוך 18 שנה הוא מעבר מאינפלציה של 6000% ויותר לאינפלציה של 6.1%, האומה קיבלה את דירוג 'קטגוריית ההשקעה' מידי סוכנויות הדירוג. מארק מוביוס, גורו ההשקעות שמנהל את Templeton Asset Management לא משוכנע כי שיעורי הריבית שעלו בקצב המהיר ביותר בקרב השווקים המתפתחים הם אלה שהביאו את המשקיעים למכור את המניות במדינה כפי שלא עשו בעבר.

"אי אפשר לומר שחל שינוי במדינה", אמר מוביוס בן ה-71 שמנהל כיום השקעות בשווי של 40 מיליארד דולר בשווקים המתעוררים בקרן של טמפלטון. "הניסיון מלמד שלא הייתה שם ממשלה אחראית שדאגה לאיזון תקציבי. האינפלציה הייתה גבוהה. אנחנו סבורים שאירועים מעין אלה יכולים לחזור שוב".

מדד הבווספה המכיל 66 מניות, אך מחצית משוויו נגזרת מחברות אנרגיה וסחורות, צנח ב-24% מהשיא אותו השיג בחודש מאי. הבנק המרכזי במדינה העלה את שיעורי הריבית בחודשים יוני יולי. הגירעון בחשבון השוטף התרחב לשיא של כל הזמנים, והצמיחה במדינה האטה באופן משמעותי. שיעור הריבית במדינה להלוואות של הבנק המרכזי עלה ל-13% בחודש יולי, לאחר שרק בחודש אפריל ביקר ברמה של 11.25%.

מכירת החיסול במניות המדינה העבירה את המדינה לרשימה השחורה של השווקים היורדים. הבווספה הגיע למקום ה-13 בדירוג השווקים הגרועים בעולם עם ירידה של 20% מאז 1997, על פי המידע שנאסף על ידי סוכנות הידיעות בלומברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.