מארק מוביוס חושש מתסריט ברזיל: "אי אפשר לומר שחל שינוי במדינה, הממשלה עלולה להפתיע"

מדד הבווספה איבד 24% מהשיא ונכנס לקטגוריית השוק הדובי, מארק מוביוס מספק את ההסברים
שהם לוי |

65 הימים האחרונים שהביאו את ברזיל לקטגוריית השוק הדובי הזכירו למשקיעים עי הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית עדיין נחשבת בעיני רבים לשוק מתעורר.

השינוי האמיתי שחל בברזיל בתוך 18 שנה הוא מעבר מאינפלציה של 6000% ויותר לאינפלציה של 6.1%, האומה קיבלה את דירוג 'קטגוריית ההשקעה' מידי סוכנויות הדירוג. מארק מוביוס, גורו ההשקעות שמנהל את Templeton Asset Management לא משוכנע כי שיעורי הריבית שעלו בקצב המהיר ביותר בקרב השווקים המתפתחים הם אלה שהביאו את המשקיעים למכור את המניות במדינה כפי שלא עשו בעבר.

"אי אפשר לומר שחל שינוי במדינה", אמר מוביוס בן ה-71 שמנהל כיום השקעות בשווי של 40 מיליארד דולר בשווקים המתעוררים בקרן של טמפלטון. "הניסיון מלמד שלא הייתה שם ממשלה אחראית שדאגה לאיזון תקציבי. האינפלציה הייתה גבוהה. אנחנו סבורים שאירועים מעין אלה יכולים לחזור שוב".

מדד הבווספה המכיל 66 מניות, אך מחצית משוויו נגזרת מחברות אנרגיה וסחורות, צנח ב-24% מהשיא אותו השיג בחודש מאי. הבנק המרכזי במדינה העלה את שיעורי הריבית בחודשים יוני יולי. הגירעון בחשבון השוטף התרחב לשיא של כל הזמנים, והצמיחה במדינה האטה באופן משמעותי. שיעור הריבית במדינה להלוואות של הבנק המרכזי עלה ל-13% בחודש יולי, לאחר שרק בחודש אפריל ביקר ברמה של 11.25%.

מכירת החיסול במניות המדינה העבירה את המדינה לרשימה השחורה של השווקים היורדים. הבווספה הגיע למקום ה-13 בדירוג השווקים הגרועים בעולם עם ירידה של 20% מאז 1997, על פי המידע שנאסף על ידי סוכנות הידיעות בלומברג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.