מזרחי-טפחות: רוב העוסקים בייעוץ פנסיוני לא הוכשרו בייעוץ פיננסי
"רוב העוסקים בתחום - ללא הכשרה וניסיון בייעוץ פיננסי כולל וארוך טווח", כך אמרו היום ראשי בנק מזרחי-טפחות במפגש עם עיתנואים, במסגרת חשיפת האסטרטגיה של הבנק בתחום הייעוץ הפנסיוני. הבנק, נזכיר, הוא הראשון שקיבל את אישור בנק ישראל בתחום זה. במזרחי-טפחות מביאים היום תמונה עגומה שאת רובה כולנו מכירים - לפיה, רוב האוכלוסייה לא קיבלה ייעוץ פנסיוני משם סוג עד היום, וכי הצטרפות להסדרי פנסיה - מכוח הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמים מפעליים פועלת כך שלכל העובדים בארגון תוכנית פנסיה אחידה למרות שונות בצרכים.
עוד מאשימים בבנק בהזנחה את רמת שרות הנמוכה ללקוח עקב מערכות מידע מיושנות בשוק הפנסיה ואת העובדה שמעבר בין מעסיקים במרבית המקרים כרוך בפתיחת תוכניות חדשות. בבנק קובעים לאחר בדיקת השוק, כי רוב השכירים לא מכירים את הזכויות שגובשו עבורם במקומות העבודה.
במסיבת עיתונאים שקיימו היום ראשי הבנק ובהם המנכ"ל אלי יונס, סמנכ"ל ומנהל החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ יוסי ניצני, הממונה על תחום הייעוץ הפנסיוני אלקנית עוז ופרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, הוצגה היערכות הבנק ואופן הענקת הייעוץ הלכה למעשה, וכן המודל ותפיסת הייעוץ הייחודיים למזרחי-טפחות.
המנכ"ל אלי יונס ציין, כי האתגר הגדול של הבנק הוא להביא לשינוי בהרגלי הצריכה ולהגברת המודעות של הלקוחות לחשיבות הנושא. "רובו המכריע של הציבור לא מודע לחשיבות הרבה של התכנון הפנסיוני על הביטחון הכלכלי בגיל הפרישה, ולכן לא בדק עד היום את מה שנקבע עבורו במקום העבודה שלו", אמר יונס.
נזכיר, כי לקראת הכניסה שלו לתחום הייעוץ הפנסיוני - מזרחי טפחות מכר את קופות הגמל של הבנק ושל "טפחות" (לשעבר), את קופות הגמל נתיבות ואת קרנות הנאמנות "עמדה". הבנק מדווח היום כי הקים צוות מומחים הכולל מודל מתמטי של פרופ' צבי וינר, את מומחה באקטואריה, דיוויד אנגלמייר ואת חברת בנפיט. זאת, לצד מערכות מידע של חברת מטריקס, ITEAM. הפרופ' וינר מהאוניברסיטה העברית אמר במפגש עם העיתונות - כי מדובר במודל המבוסס על נוסחאות זוכות פרס נובל לכלכלה - של מרקוביץ ובלק אנד שולס, וייחודו בכך שהוא בונה ללקוח תיק השקעות שלם, אישי ודינאמי.
הבנק מסר היום, כי השלים גיוס, הכשרה והסמכת של כ-100 יועצים פנסיוניים וכי הכשיר 600 מנהלי לקוחות בסניפי הבנק לתמיכה בזימון לקוחות לייעוץ פנסיוני. הוא דיווח גם על הקמת מוקד טלפוני ייעודי לתמיכה בשירות ובשיווק ועל הרחבת אתר האינטרנט של מזרחי טפחות למתן מידע בנושאי הייעוץ.
הצעד הבא שמעריך מזרחי-טפחות כי יקרה בשוק הפנסיה הוא מתן היתר להרחבת שיתוף הפעולה בין הבנקים הבינוניים, לבין גורמים אחרים בענף השירותים הפיננסיים והביטוח, ומתן היתר להקמת תשתיות משותפות לבנקים הבינוניים. בבנק אומרים שהם נערכים לשלב זה מראש.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
