"הרמטכ"ל, תהיה חטיפה". במילים הנחרצות הללו חזה אלוף פיקוד הצפון לשעבר, אודי אדם, את העתיד. שלושה שבועות בלבד לפני שאהוד גולדווסר ואלדד רגב נחטפו ללבנון, התריע האלוף בפני הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, על העתיד להתרחש. "אני אחראי", הרגיע אותו חלוץ.

חילופי הדברים הגורליים נחשפו היום ימים ספורים לפני פרסום החלק הראשון של דוח ועדת וינוגרד. הדוח יתמקד בשש השנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה, ובחמשת הימים הראשונים שלה, עד 17 ביולי ‭.2006‬

הדברים נאמרו ב-21 ביוני 2006. באותו יום ביקר הרמטכ"ל חלוץ באוגדה ‭,91‬ האחראית על הלחימה בגבול הצפון, כשהוא מלווה באלוף הפיקוד. מפקד האוגדה, תת-אלוף גל הירש, קיבל את פניהם בבסיס של יחידות הנ"מ (נגד מטוסים). חלוץ חיבק את הירש, והחמיא לו על תגובת הכוחות לאירוע ירי שהתרחש כמה שבועות קודם לכן במנרה. "well done"‬ (עבודה טובה), אמר הרמטכ"ל.

למרות החיבוקים, השיחה היתה קשה. הירש התלונן על מחסור חמור בכוחות בגזרה. "בגלל קיצוצי תקציב אין אפילו סוללת ארטילריה אחת שתוכל לייצר אש בגזרה המערבית, חסרים כוחות שיפטרלו לאורך הגדר", אמר בסקירה שנתן והדגיש: "המצב חמור מאוד".

"הרמטכ"ל, תהיה חטיפה"

"אני בכיתי לך פעם על סד"כ (סדר כוחות)?", הפנה הירש לחלוץ שאלה רטורית. "אני תמיד מסתדר עם מה שיש". "נכון", אמר הרמטכ"ל, "ואני אסיר תודה לך על כך". הירש המשיך בדבריו והפציר בחלוץ: "אבל עכשיו אני לא יכול להמשיך להחזיק את הקו. האוגדה במצב שלדי, ובלי תגבור אני לא יכול למנוע חטיפה. יש לי גזרה של 150 ק"מ, אבל אי אפשר להחזיק כוננות במצב הזה".

האלוף אדם הצטרף לדברים והבהיר: "הרמטכ"ל, תהיה חטיפה. השאלה היא רק מה עושים הלאה". חלוץ השיב ואמר כי צריך למנוע את החטיפה. "אני מבין את הבעיה, אבל השמיכה קצרה ויש לנו בעיות בעוד גזרות. בסופו של דבר אני אחראי".

יהיה מוגזם לקבוע שבגלל אמירה כזו האחריות לחטיפה מונחת על כתפיו של חלוץ, אבל אמירה נוספת מעידה כי לא התייחס במלוא כובד הראש להתרעת המודיעין על אפשרות חטיפה בצפון שתוביל למלחמה.