ביום אחרי ה-1,000: אינדקסים OUT בנקים וביטוח IN
נוכח רמות השיא האחרונות של הבורסה עליהן דובר כבר רבות, שנפתחה היום בירידות שערים, מצאתי לנכון לבדוק מול מספר בתי השקעות מה המלצתם למשקיעים. האם זה הזמן להקטין חשיפה מנייתית, ואם לא- מה הרכב התיק הנכון לתקופה בה אנו נמצאים?
בקרב בתי ההשקעות והבנקים קיימת תמימות דעים בנוגע למצבו החיובי של המשק הישראלי, שקיבל לאחרונה רוח גבית חמה ביותר מכיוונם של בתי השקעות זרים ומקומיים, ממשקיעים זרים, מהריבית הנמוכה בארץ ומהצפי לירידות נוספות וכן מכיוון ארה"ב שם נגיד הפד, בן ברננקי נשא בשבוע שעבר נאום אופטימי בעניין המדיניות המוניטית בארה"ב.
לאור זאת, בבתי ההשקעות ובבנקים ממליצים למשקיעים "לא להכנס לפאניקה", ומזכירים שוב כי רמת ה-1000 הנקודות היא רמה פסיכולוגית בלבד, ומה שחשוב הוא החוסן הכלכלי של המשק.
להתרחק מהאינדקסים ולהתמקד במניות ספציפיות
מבין שלושה בתי השקעות איתם ביררנו, זו ההמלצה הגורפת: להתרחק מהאינדקסים שכבר מיצו את מרבית פוטנציאל העליות שלהם. אורי רבינוביץ', מנהל מחלקת ההשקעות בהראל פיא גילה את הנדיבות הרבה ביותר כלפי המדדים וציין כי לדעתו הבורסה נמצאת כעעת ב-95% מהמחיר שלה, כאשר יש מקום של כ-5%-6% של עליות לשנת 2007. לדבריו, "הבורסה לא בועה, יש מקום להמשך עליות בקצב חד ספרתי ב-2007, גם אם לא כמו בשנת 2006.
תמיר פורת, סמנכ"ל ההשקעות בכלל פיננסים בטוחה, אומר כי ":אנחנו נמצאים כרגע בתקופה בה רוב הדברים ידועים, ולכן השוק מתגבש ברמה הנוכחית. השוק לא יכול לדפוק כרטיס עם עליות כל יום, אין לינאריות - כמו שיש מצטרפים יש גם מממשים".
תיק השקעות מומלץ: עד 25% מנייתי
לדבריו של זאב מילבאואר, מנכ"ל משותף ב-IBI שירותי בורסה, "הייתי מציע להשקיע בקרנות אג"ח שמושקעות 80% באג"ח ו-20% במניות.
רבינוביץ' ממליץ למשקיע סולידי להשקיע 25% מהקרן שלו במניות, ופורת מדגיש כי כיום, יותר מתמיד, כדאי לתת למקצוענים לנהל עבור משקיעים לא מנוסים את הכסף, ולכן אני ממליץ למשקיעים הקטנים, במיוחד אם מדובר בצעדים הראשונים שלהם בבורסה, לעשות זאת באמצעות משקיעים מוסדיים כמו קופות הגמל וקרנות הנאמנות שמנהליהן יבחרו בפינצטה עבור המשקיעים את המניות הטובות ביותר".
סקטורים מומלצים: הבנקים וחברות הביטוח
"הבנקים הם ברומטר - זו האינדיקציה הטובה ביותר לרמה החיובית של מצב המשק", אומר פורת. לדבריו, גם סקטור הביטוח מומלץ. "אנו צפויים לראות מגמה חיובית בסקטור הביטוח על רקע שינויים חשבונאיים וכן זהו סקטור שמושפע מאוד משוק ההון. פורת ממליץ גם על טבע שלדעתו זולה מאוד כרגע. הוא מדגיש: "התיק צריך להיות מאוד מאוזן ומפוזר. מלבד מניות הבנקים והביטוח, צריך לשלב גם חברות מוטות יצוא", שלדבריו "המהלך שהמניות של חברות אלו יהיה גבוה בהרבה מהירידות בדולר".
לדבריו של זאב מילבאואר, מומלץ ללכת כעת לקבוצת מניות מרכזיות בעלות סחירות גבוהה יותר, כמו ת"א 25 ות"א 75 לא למניות הקטנות שלדבריו "כבר עשו את התיקונים הגדולים".
רבינוביץ' מהראל פיא גם הוא ממליץ על סקטור הבנקים, אך בנוסף ממליץ להתמקד בסקטור התקשורת וההיטק.
לקחת את טבע בפרופורציות הנכונות
לדבריו של פורת, "כדאי לנצל את המחירים הטובים של טבע כעת ולרוץ לקנות את המניה".

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
