הדולר נחלש של רקע נאומו של אלן גרינספאן

נגיד הפד לשעבר, הזהיר את המשקיעים מפני היחלשות המטבע האמריקאי בשנים הקרובות

אמש נחלש השטר הירוק כנגד העיקריים על רקע דבריו של נגיד הפד לשעבר, אלן גרינספאן, אשר הזהיר את המשקיעים מפני היחלשות המטבע האמריקאי בשנים הקרובות. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3250 אל מול האירו, סביב הרמות של 116.90 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9590 אל מול הסטרלינג.

נגיד הפד לשעבר,אלן גרינספן נאם בוידאו אל מול ועידת העסקים בתל אביב ואמר כי "כל עוד לא יחול שיפור במאזן התשלומים בארה"ב ימשיך הדולר להיחלש בעולם", דבריו גרמו למשקיעים רבים להכנס לפוזיציות מכירה של השטר הירוק.

התמיכה שקיבל הדולר מנתוני התעסוקה המעודדים ביום שישי מאבדת מכוחה. "נראה שהדולר מתקן חזרה וחוזר להיחלש כנגד העיקריים" טוען אנליסט מטבעות בכיר מפלורידה, "נתוני המשרות החיובים מיום שישי לא מספיק חזקים בכדי לשנות את מגמת ההחלשות של השטר הירוק בעולם" מוסיף הבכיר.

היומן הכלכלי עמוס בנתונים חשובים ,היום במרכז תשומת לב המשקיעים יעמדו נתוני מאזן המסחר בארה"ב 15:30 (GMT) הצפוי להשתפר,וכן פרסום שעור הריבית בשעה 19:15 (GMT) הצפויה להשאר ללא שינוי בפעם הרביעית ברציפות, "הנתונים הכלכליים של התקופה האחרונה בארה"ב מאותתים על האטה כלכלית מסויימת ולכן לא סביר שהפד יעלה את הריבית" מוסר אנליסט בכיר מניו-יורק."משקיעים רבים דרוכים לקראת פרסום המדיניות המוניטרית העתידית של הבנק המרכזי",מוסיף הבכיר.

דולר/שקל: השטר הישראלי ממשיך לשמור על כוחו כנגד האמריקאי ולהסחר ברמת שיא של 5 שנים, זאת על אף נתוני האינפלציה החלשים אשר עומדים ברמה של 0.2%-. עם זאת התמ"ג לשנת 2006 בישראל הראה עליה של 4.8%. "הצפייה היא לעליה של 4.0% בנתוני התמ"ג בשנת 2007, אני לא אופתע אם המספרים ישתנו כלפי מעלה" אמר נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר בועידת העסקים אמש בתל אביב. "הבנק הישראלי מכוון לעצמו כמטרה להחזיר את רמת האינפלציה לאמצע טווח של 1 עד 3 אחוז בשנה הבאה" מוסיף הנגיד. כעת נסחר שקל סביב הרמות של 4.2000 אל מול הדולר.

זהב: בסוף יום המסחר אמש עלו מחירי המתכת הזהובה על רקע החלשות הדולר. " המשקיעים ממתינים לפרסום נתוני מאזן המסחר וההחלטה על שיעור הריבית של הפד היום" מוסר טריידר סחורות בכיר " אם נראה את הדולר נחלש, הזהב בקלות יכול לחזור להסחר סביב הרמות של 660 דולר" מוסיף הבכיר. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 634.50 דולר לאונקיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: