הדולר נחלש של רקע נאומו של אלן גרינספאן
אמש נחלש השטר הירוק כנגד העיקריים על רקע דבריו של נגיד הפד לשעבר, אלן גרינספאן, אשר הזהיר את המשקיעים מפני היחלשות המטבע האמריקאי בשנים הקרובות. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3250 אל מול האירו, סביב הרמות של 116.90 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9590 אל מול הסטרלינג.
נגיד הפד לשעבר,אלן גרינספן נאם בוידאו אל מול ועידת העסקים בתל אביב ואמר כי "כל עוד לא יחול שיפור במאזן התשלומים בארה"ב ימשיך הדולר להיחלש בעולם", דבריו גרמו למשקיעים רבים להכנס לפוזיציות מכירה של השטר הירוק.
התמיכה שקיבל הדולר מנתוני התעסוקה המעודדים ביום שישי מאבדת מכוחה. "נראה שהדולר מתקן חזרה וחוזר להיחלש כנגד העיקריים" טוען אנליסט מטבעות בכיר מפלורידה, "נתוני המשרות החיובים מיום שישי לא מספיק חזקים בכדי לשנות את מגמת ההחלשות של השטר הירוק בעולם" מוסיף הבכיר.
היומן הכלכלי עמוס בנתונים חשובים ,היום במרכז תשומת לב המשקיעים יעמדו נתוני מאזן המסחר בארה"ב 15:30 (GMT) הצפוי להשתפר,וכן פרסום שעור הריבית בשעה 19:15 (GMT) הצפויה להשאר ללא שינוי בפעם הרביעית ברציפות, "הנתונים הכלכליים של התקופה האחרונה בארה"ב מאותתים על האטה כלכלית מסויימת ולכן לא סביר שהפד יעלה את הריבית" מוסר אנליסט בכיר מניו-יורק."משקיעים רבים דרוכים לקראת פרסום המדיניות המוניטרית העתידית של הבנק המרכזי",מוסיף הבכיר.
דולר/שקל: השטר הישראלי ממשיך לשמור על כוחו כנגד האמריקאי ולהסחר ברמת שיא של 5 שנים, זאת על אף נתוני האינפלציה החלשים אשר עומדים ברמה של 0.2%-. עם זאת התמ"ג לשנת 2006 בישראל הראה עליה של 4.8%. "הצפייה היא לעליה של 4.0% בנתוני התמ"ג בשנת 2007, אני לא אופתע אם המספרים ישתנו כלפי מעלה" אמר נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר בועידת העסקים אמש בתל אביב. "הבנק הישראלי מכוון לעצמו כמטרה להחזיר את רמת האינפלציה לאמצע טווח של 1 עד 3 אחוז בשנה הבאה" מוסיף הנגיד. כעת נסחר שקל סביב הרמות של 4.2000 אל מול הדולר.
זהב: בסוף יום המסחר אמש עלו מחירי המתכת הזהובה על רקע החלשות הדולר. " המשקיעים ממתינים לפרסום נתוני מאזן המסחר וההחלטה על שיעור הריבית של הפד היום" מוסר טריידר סחורות בכיר " אם נראה את הדולר נחלש, הזהב בקלות יכול לחזור להסחר סביב הרמות של 660 דולר" מוסיף הבכיר. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 634.50 דולר לאונקיה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
