הדולר נחלש של רקע נאומו של אלן גרינספאן
אמש נחלש השטר הירוק כנגד העיקריים על רקע דבריו של נגיד הפד לשעבר, אלן גרינספאן, אשר הזהיר את המשקיעים מפני היחלשות המטבע האמריקאי בשנים הקרובות. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3250 אל מול האירו, סביב הרמות של 116.90 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9590 אל מול הסטרלינג.
נגיד הפד לשעבר,אלן גרינספן נאם בוידאו אל מול ועידת העסקים בתל אביב ואמר כי "כל עוד לא יחול שיפור במאזן התשלומים בארה"ב ימשיך הדולר להיחלש בעולם", דבריו גרמו למשקיעים רבים להכנס לפוזיציות מכירה של השטר הירוק.
התמיכה שקיבל הדולר מנתוני התעסוקה המעודדים ביום שישי מאבדת מכוחה. "נראה שהדולר מתקן חזרה וחוזר להיחלש כנגד העיקריים" טוען אנליסט מטבעות בכיר מפלורידה, "נתוני המשרות החיובים מיום שישי לא מספיק חזקים בכדי לשנות את מגמת ההחלשות של השטר הירוק בעולם" מוסיף הבכיר.
היומן הכלכלי עמוס בנתונים חשובים ,היום במרכז תשומת לב המשקיעים יעמדו נתוני מאזן המסחר בארה"ב 15:30 (GMT) הצפוי להשתפר,וכן פרסום שעור הריבית בשעה 19:15 (GMT) הצפויה להשאר ללא שינוי בפעם הרביעית ברציפות, "הנתונים הכלכליים של התקופה האחרונה בארה"ב מאותתים על האטה כלכלית מסויימת ולכן לא סביר שהפד יעלה את הריבית" מוסר אנליסט בכיר מניו-יורק."משקיעים רבים דרוכים לקראת פרסום המדיניות המוניטרית העתידית של הבנק המרכזי",מוסיף הבכיר.
דולר/שקל: השטר הישראלי ממשיך לשמור על כוחו כנגד האמריקאי ולהסחר ברמת שיא של 5 שנים, זאת על אף נתוני האינפלציה החלשים אשר עומדים ברמה של 0.2%-. עם זאת התמ"ג לשנת 2006 בישראל הראה עליה של 4.8%. "הצפייה היא לעליה של 4.0% בנתוני התמ"ג בשנת 2007, אני לא אופתע אם המספרים ישתנו כלפי מעלה" אמר נגיד הבנק המרכזי בישראל, סטנלי פישר בועידת העסקים אמש בתל אביב. "הבנק הישראלי מכוון לעצמו כמטרה להחזיר את רמת האינפלציה לאמצע טווח של 1 עד 3 אחוז בשנה הבאה" מוסיף הנגיד. כעת נסחר שקל סביב הרמות של 4.2000 אל מול הדולר.
זהב: בסוף יום המסחר אמש עלו מחירי המתכת הזהובה על רקע החלשות הדולר. " המשקיעים ממתינים לפרסום נתוני מאזן המסחר וההחלטה על שיעור הריבית של הפד היום" מוסר טריידר סחורות בכיר " אם נראה את הדולר נחלש, הזהב בקלות יכול לחזור להסחר סביב הרמות של 660 דולר" מוסיף הבכיר. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 634.50 דולר לאונקיה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
