מחקר: ארגונים מפסידים 10% משכר העובד על חיפוש מידע
דו"ח חדש בנושא מנועי חיפוש שפרסמה "בטלר גרופ" (Butler Group) - חברת מחקר וייעוץ IT, המיוצגת בישראל על-ידי STKI, מגלה, כי ארגונים רבים מפסידים עד 10% משכר עובדיהם על מאמצים מבוזבזים של חיפוש מידע. זאת, מאחר ועובדים אינם מוצאים את המידע המתאים, הדרוש להם לביצוע עבודתם.
עוד עולה מהמחקר, כי אסטרטגיות חיפוש וגילוי מידע בלתי יעילות פוגעות בתחרותיות עסקית, מפריעות לאספקת שירות, ומציבות חברות בסיכון.
"למעלה מ-50% מעלויות כוח אדם בארגונים מוקצה כיום לעובדי ידע", אומרת עינת שמעוני, אנליסטית מחקר בכירה ב-STKI. "עובדים סובלים גם מגודש מידע וגם מחוסר מידע. כתוצאה, עובד הידע הטיפוסי מבזבז עד רבע מיומו בחיפוש אחרי המידע הדרוש לביצוע משימה נתונה. זו הסיבה לכך שארגונים עלולים להגיע למצב בו 10% מהשכר לעובדיהם מופנה למאמצים מבוזבזים".
בטלר גרופ טוענת, כי חיפוש וגילוי יעילים של מידע הם המפתח לתחרותיות ואספקת שירות, וכי טכנולוגיות חיפוש ואחזור ארגוני דרושות לארגונים מכל הגדלים וברחבי כל התחומים.
"פתרונות חיפוש ואחזור מאפשרים לארגונים לנצל את נכסי המידע שכבר יש להם", מוסיפה שמעוני, "הם גם מאפשרים לחברות לזהות הזדמנויות, להפחית סיכונים, ולזכות בתובנות".
הדו"ח משווה מנועי חיפוש של שמונה יצרני חיפוש ארגוני מובילים, ומציג את ההבדלים באסטרטגיות שלהם, אפשרויות ההטמעה וגישות שוק הן במבט עכשווי והן במבט עתידי. לדברי שמעוני, "קיים בלבול סביב התפקידים של טכנולוגיות חיפוש שונות. ארגונים חייבים להבין, כי חיפוש ארגוני דורש מגוון של טכניקות אינדקס ופונקציות כדי לספק את התוצאות המתאימות ביותר, וגם בתחום זה אין טכנולוגיה יחידה שיכולה לספק את כל היכולות האנליטיות הנדרשות".
בעוד יצרני ניהול תוכן ארגוני שלטו בשלב האימוץ המוקדם של שוק החיפוש והאחזור הארגוני, בטלר גרופ צופה זעזוע בשוק. "בחודשים האחרונים שילבו יצרני תובנה עסקית (BI) כמו ביזנס אובג'קטס, קוגנוס, אינפורמיישן בילדרס וסאס, את מערכיהם עם פתרונות חיפוש מאוטונומי, פאסט, יבמ, גוגל ואחרים. זה הוביל לספקולציות על כך שרכישות הנן בלתי נמנעות בתחום זה, וכי טכנולוגיית חיפוש תאחד בסופו של דבר את העולמות הנפרדים של מידע מובנה ובלתי מובנה".
שמעוני טוענת, כי "כניסתה של גוגל לשוק החיפוש הארגוני שינתה את הנוף הטכנולוגי ברחבי העולם וצפוי כי נתחיל להרגיש השפעה זו בקרוב גם בישראל. בתוך שנתיים אנו צפויים לראות את גוגל בבית ובארגון כפי שהיא בולטת היום ב-Web. עם זאת, יבמ ומיקרוסופט הודיעו שתיהן על אסטרטגיות חיפוש מקיפות, ואחיזתן בתשתית הארגונית תקשה על הבסתן בטווח הארוך".
שוק מנועי החיפוש בישראל היה עד כה יחסית מוגבל, כאשר רק כמה עשרות ארגונים מקרב ארגוני ה-enterprises יישמו מנוע חיפוש כלל ארגוני. מכיוון שרובם בחרו במנוע ששיווקה מטריקס - וריטי, רובם כיום שוקלים את המשכי היישום עם אוטונומי, אשר רכשה את חברת וריטי. אולם מנועי חיפוש לא הגיעו לשלב ה-Mainstream ובמובן זה יש עוד הרבה מקום להתקדמות בשוק המקומי.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
