שינוי מקום העבודה כהרעת תנאים מוחשית
ע"ב 3264/06 הדס ליאני נ. גיא פרוביזור ואורן פרוביזר אחזקות בע"מ, ניתן ביום 19.3.2006.
עובדות
הדס החלה לעבוד באורן פרוביזר אחזקות בע"מ (להלן – החברה), שהיא בעלת רשת חנויות למוצרי טבע, ביום 1.5.2003. הדס עבדה בחנות החברה בסניף הרשת ברמת גן.
ביום 17.2.2005 הודיע מנהל החברה להדס בכתב, כי בהמשך לשיחה עימו ולאור השינויים שהחברה נאלצת לבצע, הדס תעבור לעבוד בחנות החברה באור יהודה. בתגובה כתבה הדס ביום 18.2.2005 למנהל, כי עוזרו הודיע לה ששעות העבודה בסניף באור יהודה יהיו משעה 14:30 עד השעה 22:00 וזאת לעומת שעות עבודתה ברמת גן, אשר היו משעה 12:00 עד השעה 20:00. הדס ציינה, כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה.
התביעה היא לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת, כאשר הצדדים חלוקים בשאלה האם שינוי מקום העבודה בכל הקשור להארכת משך הנסיעה, הינו בגדר הרעת תנאים מוחשית, כמשמעות המושג בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 (להלן – החוק).
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק
בעוד שלמקום העבודה ברמת גן נסעה הדס שתי תחנות בקו אחד, הרי שלמקום העבודה באור יהודה זקוקה היתה לשני אוטובוסים ולזמן נסיעה של יותר משעה אחת וזאת בהתחשב בעובדה שיש להמתין לשני אוטובוסים. מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה.
הדס נדרשה גם לשנות את שעות עבודתה, כפי שציינה במכתבה מיום 18.2.2005. משמעות השינוי הינה חזרתה לביתה בשעות הלילה המאוחרות, דהיינו בשעות מאוחרות יותר מאלו שהיו במקום עבודתה ברמת גן.
יתר על כן, בהסכם העבודה שנחתם בין הצדדים צויין במפורש, כי מקום עבודתה ברמת גן. משמבקש צד להסכם עבודה לשנות את הסכם העבודה, זכאי הצד שכנגד שלא להסכים לשינוי זה. בנסיבות הענין מדובר בשינוי משמעותי של ההסכם.
הפסיקה קבעה כי העתקת מקום עבודה המחייבת היזקקות לשלושה אוטובוסים מהווה הרעת תנאים מוחשית. גם שינוי באשר למשמרות יכול ויחשב כהרעת תנאים מוחשית.
תנאי לזכאות לפיצויי פיטורים מכח סעיף 11(א) לחוק הינו, כי העובד המתפטר יעמיד את המעביד על כוונתו, כך שתהא לו ההזדמנות לעשות לסילוק הסיבה בגינה מבקש העובד להתפטר. יחד עם זאת, מקום שברור שאין בידי המעביד לשנות את הנסיבות שגרמו להרעה, כגון שליחתו של העובד לעבוד במקום מרוחק יותר, אין מקום לדרוש מהעובד להתרות במעביד לסלק את הסיבה להתפטרות, שהרי ברור שאין כל אפשרות לסלק סיבה זו.
במקרה דנן, יש לראות במכתבה של הדס מיום 18.2.2005 משום התראה כאמור, ומכל מקום גם אם לא היתה התראה כזאת, זכאית היתה הדס לפיצויי פיטורים וזאת נוכח העובדה, כי החברה לא יכולה היתה להמשיך ולהעסיק אותה בסניף ברמת גן.
אין לחייב את הדס בפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על התפטרות. מכח סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001, אין עובד המתפטר חייב בהודעה מוקדמת למעבידו בנסיבות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. במקרה דנן, לא ניתן היה לדרוש מהדס להמשיך ולעבוד תקופה של הודעה מוקדמת בסניף באור יהודה וזאת נוכח שינוי הסדרי הנסיעה למקום ושעות העבודה.
התביעה התקבלה ברובה. החברה תשא בהוצאותיה של הדס ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
