אולמרט לסטנלי פישר: "לא תהיה חריגה בהוצאות"

אולמרט מסר היום הצהרה כלכלית ראשונה מאז פרסום תוצאות הבחירות, והבטיח: "לא נגדיל את הגרעון באופן שחורג מהפרמטרים ומהקו המנחה של המדיניות הכלכלית"
שי פאוזנר |

ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמט התבטא היום בפעם הראשונה בנושא הכיוון הכלכלי בו תלך הממשלה בראשותו. במפגש, בו הגיש לו נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, את דוח הבנק על המשק לשנת 2005, אמר אומלרט, כי "ממשלת ישראל תשמור על הפרמטרים שאפיינו את הכלכלה".

אולמרט הבטיח לנגיד בנק ישראל, כי "לא תהיה חריגה בהוצאות", והוסיף, "לא נגדיל את הגרעון באופן שחורג מהפרמטרים ומהקו המנחה של המדיניות הכלכלית".

מ"מ ראש הממשלה מסר גם, "נצטרך לשנות את סדרי העדיפות שקשורים לנושאים החברתיים, וזהו עניין בעל חשיבות עליונה ליציבות הכלכלית. אנו רוצים להשפיע כדי שהפער החברתי ילך ויצטמצם והאוכלוסייה תהיה מעורבת בתעסוקה, ומספר האנשים שנמצאים במצוקה ילך ויקטן".

פישר אמר בפגישה, כי במרכז יעדי בנק ישראל בשנים הקרובות עומד הצורך ליצור תנאים לצמיחה מתמשכת שתגדיל את רווחת הציבור. לדבריו, אפשרות כזו תאפשר לטפל בבעיות החברתיות שבראשם העוני. פישר הוסיף, כי צעדים שנדרשים - ובהם מס הכנסה שלילי היו תמריץ לגידול בהשתתפות בעבודה והכנסה פנויה. האו לא פסל הגדלת קצבאות לאלה שבאמת נזקקים לכך.

על פי הדוח: ההשקעות של תושבי ישראל בחו"ל - ישירות ובתיק ניירות הערך למסחר - הגיעו ל-10.1 מיליארד דולר; השקעותיהם של תושבי חוץ במשק הישראלי הסתכמו ב-10.8 מיליארדי דולרים, ומשקלם של הזרים במסחר הכולל בשוק שקל-מט"ח הגיע ל-49%. בבנק ישראל אמרו היום, כי תהליך ההשתלבות בכלכלה העולמית חיוני להמשך צמיחתו של המשק.

פישר אמר היום, כי חשוב להשלים את חקיקתו של חוק חדש לבנק ישראל, אשר יסדיר את עצמאות הבנק ויגדיר בבירור את מטרותיו ויקבע מסגרות חדשות לקבלת החלטות ולשקיפות ציבורית. על פי דרישת בנק ישראל - מטרתו העיקרית של הבנק תוגדר כשמירה על יציבות מחירים לאורך זמן, בהתאם ליעד שקובעת הממשלה, תוך תמיכה במטרות אחרות – כולל צמיחה ותעסוקה – בלי לפגוע ביציבות המחירים לאורך זמן ותוך תמיכה בפעילותה הסדירה של המערכת הפיננסית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ובנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

וגם אצלנו מדביקים את הפער ואתמול הכריז החשב הכללי, יהלי רוטנברג, כי כ-20 אלף עובדי מדינה, בעיקר בתפקידי מטה, צפויים להיות מוחלפים במערכות AI. לדבריו, זהו מהלך בלתי נמנע שמטרתו להפוך את השירות הציבורי ליעיל, זול ואיכותי יותר. רוטנברג אף הזהיר כי אם המדינה לא תאמץ במהירות את המהפכה הטכנולוגית, היא תישאר מאחור ותספק שירות ציבורי מיושן.