מחקר IVC: גידול של 40% בגיוסי קרנות ההון ב-2005
בשנת 2005 התעצמה מגמת גיוסי קרנות הון הסיכון הישראליות שהחלה ב-2004. כך עולה מסקר של חברת המחקר - IVC Research Center, הסוקרת את השקעות ההון סיכון וענף ההיי-טק בישראל.
היקף ההון שגייסו הקרנות ב-2005 הגיע ל-1.2 מיליארד דולר, גידול של 40% מרמת 724 מיליון דולר שגייסו הקרנות בשנת 2004.
הסכום שגויס על ידי הקרנות כולל גיוס של שש קרנות הון סיכון ישראליות שהשלימו את גיוסיהן ב-2005. בנצ'מרק ישראל סגרה קרן בהיקף של 250 מיליון דולר. כרמל סגרה קרן שנייה בהיקף של 200 מיליון דולר וישראל הלת'קר סגרה קרן שנייה המיועדת להשקעה בחברות המתמחות במדעי החיים בהיקף 140 מיליון דולר. סקויה ישראל וג'נסיס סגרו קרן שלישית בהיקף של 200 מיליון דולר ו-160 מיליון מיליון דולר, בהתאמה. גיזה סגרה קרן רביעית לאחר שהוסיפה 30 מיליון דולר לסכום של 120 מיליון דולר שגייסה ב-2004.
4 קרנות נוספות ביצעו סגירה ראשונה, ביניהם, ורטקס ישראל שגייסה 120 מיליון לקרן שלישית שלה ומדיקה-פועלים שסגרה 80 מיליון דולר ב-2005.
מספר חברות, כולל קונקורד, ישראל סיד ותמר ונצ'רס השעו את תוכניותיהן לגייס קרנות חדשות ב-2005.
במהלך ה-18 החודשים האחרונים הגדילו קרנות פנסיה זרות את השקעותיהן בקרנות הון סיכון ישראליות. בין קרנות הפנסיה נמנות קאלסטרס - קרן הפנסיה של המורים בקליפורניה, קאלפרס-קרן הפנסיה של ניו יורק, אורגון ופנסלביניה ועוד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
