לאומי: בטווח הארוך המסחר יחזור למגמה חיובית
בענף מחקר שוק ההון של בנק לאומי סיכמו את השבוע ומסרו, כי ההערכות להמשך העלאות ריבית במשקים המרכזיים בעולם בשיעור הגבוה מהצפוי נתנו את אותותיהן על שוק המניות המקומי.
כלכלני הבנק העדיפו להתמקד בסקירתם השבועית בשווקי העולם ומסרו, כי בעת האחרונה אנו עדים לעליית מדרגה ברמת אי הוודאות בשווקי העולם, הנובעת בעיקרה משינוי בהערכות לגבי רמת הריבית המוניטרית הצפויה בארה"ב, ואף בגוש האירו וביפן.
כך, מהערכות הפד, שהתפרסמו בסיכום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה שם, מסתמן כי הסיכון האינפלציוני עודנו גבוה וכי עדיין קיים פוטנציאל להעלאות ריבית נוספות. עמדה זו של הפד, במקביל לפרסום נתונים המשקפים את איתנות הכלכלה האמריקאית (וביניהם נתונים לגבי שוק העבודה, הייצור המקומי והצריכה הפרטית) הביאו לשינוי הערכות השוק, אשר נעות עתה סביב 2-3 העלאות ריבית נוספות של 25 נקודות בסיס כל אחת.
גם הבנק המרכזי האירופאי (ECB) העלה בשבוע שעבר את הריבית בגוש האירו ל-2.5%, והבהיר כי קיים פוטנציאל להעלאות נוספות במהלך השנה. ואילו ביפן, בהתאם להערכות המוקדמות הכריז הבוקר הבנק המרכזי כי לא ינקוט בשלב זה במדיניות לחימה באינפלציה. שינוי זה במדיניות הבנק יתבטא לעת עתה בהורדה הדרגתית של רמת הנזילות בשוק, וכפי הנראה בשלב זה, העלאת ריבית שם לא תתרחש במהלך 2006.
כלכלני לאומי מסבירים, כי החשש מפגיעה בצמיחה העולמית בעקבות המשך העלאות הריבית, כמו גם החשש מהסטת כספים לשוק האמריקאי, גרמו למומנטום שלילי בשווקים הבינלאומיים, ובפרט בשווקים המתעוררים ובכללם ישראל.
עם זאת, ציינו בלאומי כי יחסית לשווקים מתעוררים אחרים שידר השוק הישראלי יציבות השבוע, הדבר מוסבר ביציבות הכלכלה הישראלית ונתוני השוק המקומי ובפרט המכפילים שנוחים במקרים רבים ביחס למכפילים של שווקים מתעוררים אחרים.
בלאומי הזכירו לנו, כי לאחרונה היינו עדים לחידוש פרסומי הערכות בתי השקעות זרים לגבי כדאיות השקעה במניות ישראליות מרכזיות. כך לדוגמא, פרסם מריל לינץ' המלצות "קניה" לבזק ונס, בעוד שדוייטשה בנק בחר להמליץ על דיסקונט, M-systems ואורבוטק, ו-UBS פרסם המלצות על פרוטרום, טבע וריבוע כחול.
היו גם חברות להן ניתנה המלצה פושרת יותר כדוגמת המלצות HSBC ודוייטשה בנק לכי"ל ("תשואת יתר" ו"החזק", בהתאמה). בנוסף, נמשך זרם הפרסום של דוחות כספיים לשנה שחלפה, כאשר רוב החברות דיווחו על ביצועים נאים לשנת 2005, המצביעים על התייעלות והמשך צמיחה בפעילותן הכלכלית.
גם נתוני המאקרו שהתפרסמו במהלך השבוע האחרון היו טובים והמשיכו להצביע על התחזקות הכלכלה המקומית. כך למשל נרשמה עלייה של 2.2% בהתחלות הבניה בשנת 2005, זאת לאחר ירידה בנתון זה בשנתיים קודם לכן. עובדה זו מצביעה על תחילת שינוי מגמה בסקטור הנדל"ן וצפוי כי תרשם בו צמיחה במהלך 2006. גם בשכר הממוצע למשרת שכיר במשק הישראלי נרשמה עלייה בשנת 2005 בשיעור של 1.4%, והוא צפוי להמשיך ולצמוח בשנה הקרובה על רקע המשך הצמיחה במשק.
בלאומי טוענים, כי בטווח הקצר המסחר בשוק המקומי צפוי להמשיך ולהתנהל בתנודתיות, כאשר הגורמים העיקריים שצפויים להשפיע על מגמת המסחר הינם: המסחר בשווקי חו"ל ובעיקר בארה"ב, התרחשויות חריגות בזירה הפוליטית והביטחונית והמשך פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2005.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
