לידר אאוט תפוז אין? רשות ני"ע אישרה להנפיק את תפוז
הרשות לני"ע נתנה אור ירוק להמשך ההנפקה של פורטל האינטרנט תפוז, כך מדווחת הבוקר בעלת האתר סאני, שמניותיה נסחרות בבורסה. החברה הנמצאת בבעלותו של איש העסקים אילן בן דב מסרה כי אתמול (ג') בשעות הערב פרסמה תפוז אנשים, הנמצאת בבעלותה המלאה של סאני.קום את תשקיף ההנפקה לציבור של ניירות ערך וכתבי אופציה של תפוז.
כזכור, בתחילת חודש פברואר החליטה רשות ני"ע לדחות את הנפקת תפוז עקב הדלפות לתקשורת של פרטים מהחברה טרם פרסום התשקיף. בהודעתה מוסרת סאני כי היקף ההנפקה המתוכנן (לפני הוצאות הנפקה) נע בין סך של 24 מליון שקל לבין 27 מליון שקל. המכרז לציבור על מחיר היחידה יערך ביום רביעי ה-1 למרץ 2006.
אך בעוד שתפוז מקבלת אישור להתקדם עם ההנפקה שלה, מעכבת רשות ני"ע את הנפקת לידר שוקי הון מסיבות דומות שבעקבותן עוקבה הנפקת תפוז. בהודעה לבורסה מציינת לידר כי "למיטב ידיעתה, הודיעה רשות ניירות ערך ללידר שוקי הון על עיכוב הליך אישור ההנפקה עקב פרסום ידיעה בעיתון בה נכללו פרטים בנוגע להנפקה, עד לבירור הנושא על ידה". בהודעתה נמסר כי "לידר שוקי הון הודיעה כי פרסום הידיעה אינו על דעתה וכי לא נטלה כל חלק ולא שיתפה פעולה בכל דרך שהיא עם פרסומה".
יחד עם זאת, לידר שוקי הון השלימה את המכרז המוסדי אתמול. בכוונת לידר שוקי הון להציע לציבור 2,170,000 מניות רגילות ב-108,500 יחידות, כשכל יחידה תכלול 20 מניות רגילות במחיר מינימלי ליחידה של 295 שקל ובמחיר מקסימלי ליחידה של 305 שקל.
תשקיף ההנפקה, מוסרים בלידר, יכלול התחייבויות מוקדמות של משקיעים מוסדיים לרכישת שיעור של 80% מכלל היחידות שיוצעו לציבור, דהינו, התחייבויות מוקדמות לרכישת 86,800 יחידות.
במסגרת המכרז המוסדי, שהושלם כאמור באשר ללידר שוקי הון, נתקבלו 96 התחייבויות מוקדמות לרכישת כ-697 אלפי יחידות בהיקף כספי כולל של כ-212 מיליון שקל, דהינו ביקוש יתר של כ-800%, מתוכם 89 התחייבויות מוקדמות, המהוות כ-94% מכלל ההתחייבויות, בהן ננקב המחיר המקסימלי.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.