דוחות שנתיים לשנת המס 2005
דוחות שנתיים לשנת המס 2005
מעבידים ו"מנכים אחרים" חייבים על פי החוק להגיש את דוחותיהם הסוף שנתיים על התשלומים והניכויים במקור לשנת המס 2005 על גבי טופס 856/126, לא יאוחר מיום 31.3.06.
החל משנת המס 2004 ואילך, חלה חובת הדיווח הממוכן על כל
מעביד / מנכה שחייב לנהל חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, או מעסיק 10 עובדים ומעלה, או עורך את חישובי המשכורת ו/או הניכויים באמצעות מערכת מיכון.
קליטת דוחות ידניים באמצעות ברקוד
על מנת לייעל את תהליך הקליטה של הדוחות הידניים, רשות המסים בישראל נערכת לראשונה השנה לקלוט את הדוחות באמצעות מדבקות "ברקוד".
מעביד ו/או משלם למקבלים אחרים שלא חלה עליו חובת הדיווח באופן ממוכן, מתבקש לפעול כדלקמן:
א. מעביד שהעסיק עובדים או שילם תשלומים למקבלים אחרים,יקבל באמצעות הדואר מעטפה עם טופס 126 או 856 לפי העניין - מקור והעתק ומדבקות ברקוד .
לאחר מילוי הדו"ח, עליו להדביק את המדבקה במקום המסומן בטופס. את המקור עם המדבקה, עליו לשלוח לכתובת המצוינת בסעיף ד' להלן.
ב. מעביד שהעסיק עובדים וגם שילם תשלומים למקבלים אחרים,יקבל באמצעות הדואר מעטפה עם טופסי 126 ו - 856 -מקור והעתק ומדבקות ברקוד.
לאחר מילוי הדו"ח, עליו להדביק בכל טופס במקום המסומן את המדבקה המתאימה. את המקור עם המדבקה, עליו שלוח לכתובת המצוינת בסעיף ד' להלן.
ג. מעביד שמגיש את דוחותיו באופן ממוכן למרות שהוראות החוק לדיווח ממוכן אינן חלות עליו, מתבקש להמשיך ולדווח באופן ממוכן.
ד. את הטפסים יש לשלוח לכתובת: מחלקת תפעול "שירות לקוחות", מוקד הניכויים, ת.ד. 2648 ירושלים 91026, או להגיש באחד ממשרדי השומה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
