שיא לכניסה לפרסומות רשת משלוש בצהריים לשבע בערב
חברת המחקר InterSight, אשר מבצעת מעקב אחרי קמפיינים פרסומיים באמצעות מערכת e-Rate, ערכה בדיקה ראשונה של השוואת אפקטיביות פרסום במהלך שעות היממה, ביחס למספר גולשים באתרים. מתוך הנתונים עולה כי בין השעות שלוש בצהריים עד שבע בערב, אחוז ההקלקות גבוה יותר מאשר בשעות אחרות. נתונים אלה באין בניגוד לתפיסה הרווחת כי שעות הפריים טיים באינטרנט הן בין אחת עשרה בבוקר לאחת בצהריים.
לדברי איתי אוליניק, מנכ"ל חברת המחקר InterSight: "הנתונים החדשים יאפשרו למפרסמים וחברות פרסום באינטרנט שעובדות עם מערכת eRate לבנות פריסת מדיה טובה יותר ולבחון את האפקטיביות שלה בפועל. מהנתונים עולה כי שיעור ההקלקה בסוף בין השעות שלוש אחר הצהריים לשבע בערב גבוה פי חמישה משיעור ההקלקה בין השעות שלוש בלילה עד שבע בבוקר".
השוואת נתוני ההקלקה של אמצע השבוע לסופו מראה כי בסופ"ש האפקטיביות של הבאנרים גבוהה יותר בין השעות תשע בבוקר לשבע בערב, לעומת ימי חול, בהם האפקטיביות המקסימלית היא בין השעות שלוש אחר הצהריים לשבע בערב.
אוליניק מוסיף כי להערכתו "הסבר אפשרי לאפקטיביות הגבוהה של הקמפיינים בין השעות 15-19 טמון בהרגלי הגלישה של בני הנוער שחוזרים בשעות הללו מבתי הספר ומפגינים נכונות גבוהה יותר להלקלה על פרסומות".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
בית משפט (גרוק)בעלי תפקידים בכירים בהייטק ויועץ המס שלהם הסתירו חברות ארנק וקיזזו משכורות פיקטיביות
חקירת מס הכנסה מצאה חשדות לעבירות מס קשות של אורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים ואלי פלח יועץ המס
רשות המסים פתחה בחקירה כנגד שלושה חשודים תושבי המרכז, בחשד לעבירות לפי פקודת מס הכנסה, בהן אי דיווח על הכנסות, שימוש בחברות ארנק, פיצול הכנסות וניפוח הוצאות שכר. מדובר באורי ליכטר, מנכ"ל חברת הייטק, מוטי לסטיגזון, סמנכ"ל הכספים של אותה חברה, ואלי פלח, יועץ המס של השניים.
לפי החשד, ליכטר ולסטיגזון לא דיווחו על הכנסות שהועברו אליהם דרך חברות בשליטתם, באופן שמאפשר תשלום מס חברות בלבד במקום מס אישי מלא. בנוסף נטען כי השניים קיזזו משכורות לקרובי משפחה בכדי להפחית את חבות המס האישית שלהם.
מרשות המסים נמסר כי "השניים קיבלו את שכרם בשלושה רכיבים: משכורת, תשלום כנגד חשבוניות שהונפקו מחברות בבעלותם, ותגמולי אופציות למניות". לפי פקודת מס הכנסה, במקרים כאלה יש לראות את ההכנסה המתקבלת דרך חברה כחלק בלתי נפרד מהכנסתו של בעל המניות – כלומר החברה נחשבת "שקופה" לצורך מס, וההכנסה מדווחת כאילו התקבלה בידי הפרט.
לצד זאת, נטען כי לא ניתן כל ביאור בדוחות הכספיים לעסקאות שבוצעו בין חברות שבבעלות ליכטר ולסטיגזון לבין החברה שבה הם מועסקים, מה שלכאורה מחזק את הטענה שמדובר בהסתרת קשרים עסקיים המצביעים על קיומן של חברות ארנק.
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחקירה גם עלה כי תלושי שכר הונפקו לבני משפחה של השניים, בין היתר נרשם כי "יועץ המס אלי פלח קיבל בחברה שבבעלותו כספים בגין שכר עבודתו של מוטי לסטיגזון, והוציא בגינם תלושי שכר על שם אשתו של מוטי".
עוד נטען כי בוצע שימוש בחברה הרשומה על שם בן משפחה נוסף, לצורך קבלת תשלומים מחברת ההייטק, זאת כדי להסוות את ייעודם הסופי של הכספים.
