IVC: פיטנגו וסטאר מובילות את היקף ההשקעות ב-2005
פיטנגו וסטאר מובילות את דירוג הקרנות הפעילות ביותר בישראל ב-2005 עם אחת עשרה השקעות חדשות לכל אחת. כך עולה מדיווח של חברת המחקר IVC, היום (ד'). פיטנגו, המנוהלת על ידי חמי פרס ורמי קליש, הגבירה את קצב ההשקעות החדשות ב-2005 בעקבות השלמת גיוס הקרן הרביעית שלה בהיקף של 300 מיליון דולר בשנת 2004. סטאר מדורגת אף היא במקום הראשון עם אחת עשרה השקעות חדשות, כמחציתן (5) בחברות זרות.
ב-IVC מסרו כי הפעילות דורגה על פי מספר ההשקעות החדשות (First Time) שביצעה חברת הניהול בשנת 2005, ובנוסף על פי מספר ההשקעות הכולל ( First Timeו- Follow on). המידע מתבסס על דיווחי קרנות הון הסיכון ועל מאגר המידע המקוון של חברת המחקר.
במקום השני מדורגות JVP וסקויה כל אחת מהן עם שמונה השקעות חדשות. חמש מתוך שמונה ההשקעות שביצעה JVP בשנת 2005 היו בחברות הפועלות במסגרת חממת JVP Studio שבבעלותה. סקויה, שגייסה ב- 2005 מאתיים מיליון דולר לקרן חדשה, ביצעה במהלך השנה חמש השקעות מכספי הקרן הקודמת, ושלוש השקעות מהקרן החדשה.
פונטיפקס, קרן חדשה בבעלותו של יו"ר טבע, אלי הורביץ, המתמחה בהשקעה בחברות מתחום מדעי החיים, דורגה שלישית עם שבע השקעות חדשות. בהמשך הרשימה: גיזה, ורטקס, אינפיניטי וכרמל עם שש השקעות חדשות כל אחת, ואחריהן אוורגרין ואפקס עם חמש השקעות חדשות כל אחת. סידר, יזראל סיד, אסנד וויטלייף, שהופיעו ברשימת עשר הקרנות הפעילות ב-2004, לא מופיעות בדירוג השנה.
לדברי גיא הולצמן מנכ"ל ,IVC "אנו צופים התגברות של השקעות חדשות בחברות בשלבים מוקדמים, כתוצאה מסדרת גיוסי הקרנות הישראליות שהחלה בשנת 2004 ותסתיים ברובה השנה , במקביל להגברת פעילות המשקיעים הזרים".
בסך הכל ביצעו עשר הקרנות הפעילות בשנת 2005 שישים ושלוש השקעות חדשות בחברות היי-טק ישראליות או הקשורות בישראל (Israel-related), עלייה של תשעה עשר אחוזים בהשוואה ל- 2004, בה ביצעו הקרנות המובילות חמישים ושלוש השקעות חדשות.
מספר ההשקעות הכולל שבוצע על ידי הקרנות הפעילות בחברות היי-טק ישראליות וקשורות בישראל בשנת 2005 היה מאה חמישים וארבע - ירידה של ארבעה עשר אחוזים בהשוואה למאה שבעים ותשע השקעות ב-2004. נתוני 2005 כוללים תשעים וארבע השקעות המשך בחברות היי-טק ישראליות וקשורות בישראל, זאת בהשוואה למאה עשרים ושש השקעות המשך ב-2004.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
ריבית, אינפלציה וצמיחה - כל הפרמטרים האלו קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. התחזית של בנק ישראל להורדת ריבית ועלייה בצמיחה, לצד ירידה באינפלציה - היא אתגר גדול. בצמיחה גבוהה לא מורידים ריבית. שאלות ותשובות
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות?
איך מתומחרת כיום האינפלציה בשוק?
פערי תשואות באג"ח משקפים אינפלציה צפויה של כ־2% לשנים הקרובות, אך בפועל היא נעה כבר זמן רב סביב 3%.
למה בנק ישראל צופה אינפלציה נמוכה יותר?
הבנק מעריך ירידה באינפלציה בזכות התמתנות בצריכה וצמצום גיוסי המילואים, שיפחיתו לחצי שכר. אלא שתחזית כזו מתעלמת מלחצים מבניים כמו מחירי הדיור ושוק עבודה הדוק.
מה מייצר את
הלחצים האינפלציוניים?
שוק עבודה חזק עם שיעור אבטלה נמוך, עליות חדות בשכר דירה בעקבות פגיעה בהיצע דירות במרכז הארץ, והצפי לזרימת תקציבי עתק לשיקום ולפיתוח - כולם תורמים לעליית מחירים.
- השווקים מצפים להורדת ריבית – אך כל נתון אינפלציה עלול לשנות את התמונה
- לקראת דוח התעסוקה - הסימנים מצביעים על שוק עבודה רך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה המשמעות עבור משקיעים באג"ח?
בתנאים כאלה, אג"ח צמודות קצרות עשויות להעניק תשואה עודפת של עד אחוז וחצי בשנה הקרובה, לעומת אג"ח שקליות, משום שהן מתממשקות
טוב יותר עם סביבת אינפלציה גבוהה.