התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים של עובד
1. לרגל נישואים, באם התמלאו ארבעת התנאים -
א. העתקת מקום המגורים למקום בישראל.
ב. מקום המגורים החדש הוא מקום בו התגורר טרם הנישואין בן הזוג.
ג. המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה.
ד. המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה הרגיל גדל.
· לענין העתקת מקום מגורים עקב נישואין לא נקבעה בתקנות תקופת מגורים מינימלית, אך ברור שלא כל שהיה במקום מגורים החדש תחשב "העתקה", וקיים צורך בכוונה להישאר באותו מקום תקופה מסויימת, מעבר להישארות חולפת וארעית.
2. לישוב חקלאי או ליישוב באיזור פיתוח - מישוב שאינו ישוב חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, או מישוב שאינו עיר פיתוח כמשמעותה בחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, לעיר פיתוח לענין סעיף 9 לחוק האמור, ובלבד שהוכיח כי הוא תושב, כהגדרתו בחוק האמור, בעיר הפיתוח.
· בתקנות נקבע כי רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה זו אם העובד גר לפחות 6חודשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.
· "ישוב חקלאי" - קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאיים;
· "ישוב באזור פיתוח" - אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשיית שדה-בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת עילית, ערד, צפת, קרית גת, קרית מלאכי, קרית שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם עילית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבניאל, כפר הורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, תרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושב), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שרשים (תק' 12(ב)).
· "עיר פיתוח" היא תחום עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית או חלק ממנה שוועדת השרים, שהוקמה מכוח אותו חוק, הכריזה לענין אותו חוק או לענין סעיף מסעיפיו שהיא עיר פיתוח, בכפוף לקריטריונים שונים שנקבעו באותו סעיף. עד כה לא הוכרז אף לא יישוב אחד כ"עיר פיתוח".
· הזכאות לפיצויים לרגל מעבר לישוב חקלאי או לישוב באזור פיתוח נוצרת באם:
א. ההתפטרות באה עקב כוונה להתיישב בישוב חקלאי או באזור פיתוח.
ב. העובד הוכיח כי גר באותו ישוב שישה חודשים לפחות.
· מהפסיקה עולה כי:
א. לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף זה לחוק, אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה מדובר בו. על מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף זה, צריך שייווצר מצב אשר בו העתקת המגורים, בין שהמניע להעתקה הוא כורח של חיי משפחה, ובין שהוא היענות למשימה התיישבותית שהמדינה מעוניינת בה, מביאה לכך שהעובד אינו יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת ועל כן מתפטר הוא מעבודתו. אין מדובר באי יכולת אבסולוטית להמשיך ולעבוד במקום העבודה הקודם, אלא שבמצב שנוצר אין זה סביר לדרוש מן העובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד, אך ברור שאין די בהעתקה, כשלעצמה, של מקום המגורים להיאחזות או להתנחלות כדי לזכות בפיצויי פיטורים.
ב. דבר מיקומו של מקום העבודה החדש יכול שישקול לענין הזכאות מכוח סעיף זה אם מתברר שהמקום החדש סמוך ממש למקום העבודה הקודם, או מרוחק יותר או בעל גישה נוחה פחות מאשר מקום העבודה הקודם.
ג. מטרת החוק היתה לעודד המעוניינים לעבור לאזור פיתוח על ידי הבטחת פיצויי פיטורים באופן שלא יימנע מהם מלעבור לאזור פיתוח מתוך חשש של הפסד הפיצויים. הקובע הוא אם עצם העתקת המגורים השפיעה על יכולתו של העובד להמשיך ולעבוד בעבודה הקודמת. לו היה בכוונת המחוקק לחייב מעביד בתשלום בכל מקרה של העתקת מקום המגורים לאזור פיתוח, אף אם אין בכך שום השלכה על המשך עבודתו אצל המעביד, היה משמיט את המילה "עקב".
ד. ישוב חקלאי הוא ישוב בו מרבית התושבים חקלאים, כש"חקלאי" נחשב לא רק בעלים של משק חקלאי אלא כל מי שעובד בחקלאות לכל סוגיה.
ה. בן מושב, החוזר למושב אחרי תקופת עבודה בעיר דינו כמי שעובר לישוב חקלאי.
3. רואים התפטרות של עובד כפיטורים, אם העובד העתיק את מקום מגוריו למקום התנחלות או היאחזות שיאשרו לענין שר הבטחון ושר החקלאות וגר באותו מקום לפחות שישה חודשים רצופים.
· התנחלויות וההיאחזויות שאושרו לצורך תקנה זאת הן - אופירה; אלון שבות; ארגמן; בית"ר; דקלה; כפר עציון; כפר משה שרת (שניר); מרום גולן; נוה לבנה (אבו רודס); נויבה (נועבה); נעמה (מרסה אל עט); קרית ארבע; מרכז כפרי בני יהודה (רמת הגולן); ימית; פארים (מסחה); מעלה אדומים; בית אל; מישור אדומים; מעלה אפרים; אלון מורה; קצרין; עפרה; שבי שומרון; קרני שומרון; תפוח; חרס; אריאל; סגור; תקוע; אלקנה; גבעון; מעלה אדומים; נוה צוף; בית חורון; מצפה יריחו; ארז; כפר רות; שילה; סלעית; קדומים (אלון-מורה); מעלה שומרון; אלון משה; מושב אלעזר; נצר חזני; קטיף; גני טל; מורג; כפר דרום; נצרים; גדוד; גן-אור; אלי סיני; נוה דקלים; מצפה עצמונה; שקד; יקיר; עמנואל; נוקדים (אל דוד); ניסנית; נצרים; רפיח-ים; אגוז (תל חיים); אדם; אדורה; אלמוג; אלפי מנשה; אפרתה מ"מ; ארגמן; בית אריה; בית אבא; בקעות; ברכה; גבעת זאב; גיתית; גלגל; גנים; דולב; דותן; דניאל; הר גילה; ורד יריחו; חומש; חדשה; חיננית; חמרה; חרמש; יועזר; ייטיב; יפית; יקיר; יתיר; כדים (בונה); כוכב השחר; כפר אדומים; כרמל; מבוא חורון; מגדל עוז; מחולה; מכורה; מכמש; מעון; מעלה לבונה; מעלה עמוס; מצדות יהודה (לוציפר); מצפה שלם; משואה; מתתיהו; נילי; נירן; נעמה; נתיב הגדוד; סוסיא; עומרים; עטרת; עינב; עלמון (ענתות); עתניאל; פסגות; פצאל; קליה; קרית נטפים; ראש צורים; רועי; ריחן; רימונים; שדמות מחולה (שלח); שלומציון; תומר; תלם; שערי תקוה; כרמי צור; עלי.
4. רואים התפטרותו של עובד כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן-זוגו המשרת בשירות צבאי עפ"י התחייבות לשירות הקבע, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא 40 ק"מ לפחות ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם.
5. רואים התפטרותו של עובד כפיטורים אם העתיק מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן זוגו המשרת במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר, והמרחק בין מקום מגוריו החדש לבין מקום מגוריו הקודם הוא לפחות 40 ק"מ ומקום מגוריו החדש רחוק יותר ממקום עבודתו מאשר מקום מגוריו הקודם.
6. רואים התפטרותו של עובד כפיטורים, אם העתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לתקופה העולה על שישה חודשים לחוץ לארץ בשליחות המדינה, ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל או קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, והמעביד סירב לאשר לעובד חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות כאמור.
· לענין זה נקבע בפסיקה כי עובד מדינה, שהוא עובד מחקר היוצא ל"שבתון" - אין יציאתו זו "יציאה בשליחות המדינה".
· בפסיקה נקבע כי עובדת שהתפטרה עקב הצטרפות לבעלה שנשלח לחו"ל מטעם מקום עבודתו, הפרטי, איננה זכאית לפיצויי פיטורים (ע"ע 411/03 טרבגודה-ויסמן נ. ליד בקרה בע"מ, ניתן ביום 20.12.2004).
7. רואים התפטרותו של עובד כפיטורים אם התפטר מעבודתו עקב גירושין והעתיק מקום מגוריו לישוב בישראל המרוחק 40 ק"מ לפחות ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שגר ביישוב כאמור שישה חודשים לפחות.
8. רואים התפטרות של עובד כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוג העובד בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר שאישרה לענין זה הממשלה, ואשר היחידה שבה הועסק בן הזוג מועברת לירושלים עפ"י החלטת הממשלה, והמרחק בין מקום מגוריו הקודם ובין ירושלים הוא 40 ק"מ לפחות.
9. רואים התפטרותו של עובד כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל הנמצאים לפחות 40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש.
· התקנה באה למנוע מצב בו בן זוג יימנע ממעבר או קבלת עבודה מתאימה, המצריכה העתקת מקום מגורים, רק משום שבן הזוג האחר עלול לקפח את זכותו לקבלת פיצויי פיטורים עקב התפטרותו המאולצת.
10. התפטרות עובד בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי מרצועת עזה, מהתחום שפונה לתחום שמחוץ לאזור הפינוי, דינה לענין חוק פיצויי פיטורים כפיטורים, התשכ"ג-1963, כפיטורים בתנאים שנקבעו בחוק יישום תוכנית ההתנתקות,התשס"ה-2005 (ראה גיליון וורקפון מס' 425).
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
