היבטי מע"מ בהוצאות שכר טירחת עורך דין
מבוא
משהלך לו פלוני ותבע את אלמוני, ורצה הגורל, ואף זכה פלוני בתביעתו, זכאי הוא על דרך הכלל, ליהנות לא רק מהסיפוק שבעצם הזכייה בתביעה, כי אם גם בכספי התביעה ולפחות בהחזר דמי הוצאות שכר טרחת עורך הדין הנפסקים לו מאת בית המשפט הנכבד.
שמא, הנאתו של פלוני, אינה כולה שלו, וייאלץ הוא לכבד, שלא בהכרח מרצון, את מנהל מע"מ בפירות זכייתו ?
לא למותר לציין, כי עניין זה המוצג לעיל, נקודת מוצאו והנחת היסוד המותנית בו, היא כי עיקרי התביעה כולה נסובה סביב ובמסגרת מהלך העסקים הרגיל של הנישום/עוסק/לקוח.
הכלל
כלל משפטי ידוע הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה", ואולם מי שזכה בתביעתו, נהנה בדרך כלל גם מכך שנפסקות לטובתו הוצאות, אף אם אלו לאו דוקא הוצאו על ידי "חברו" של הזוכה בהוצאות.
הצד המפסיד, אשר מוחזק כמי שהוציא מחברו ללא ראיה – יתכבד ויוציא מכיסו דמים, ולעתים דמים רבים, בצורתם המוכרת והידועה של החזר הוצאות משפט והחזר הוצאות שכר טרחת עורכי דין בהם עמד הצד הזוכה.
מה דינם של אותם כספים וממונות המחויבים בדין כלפי הצד המפסיד עת משלם הוא, עפ"י החלטת היושב בדין, הוצאות אלה, לצד הזוכה, והאם אלה חייבים במע"מ?
ומה דינו, על דרך המשל, של עורך דין המייצג את עצמו וזוכה להחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין? האם יחויב בהנפקת חשבונית מס לצד שכנגד? בגין החזר ההוצאות משפט, או בגין החזר שכר טרחת עורכי הדין במסגרת ייצוגו העצמי, או בגין השניים יחד?
לכך תבוא רשימתנו זו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984
במסגרת תקנה 512(ג) נקבע הכלל כי משלא פסק אחרת בית המשפט, יש להוסיף על הסכום שנפסק ע"י בית המשפט כשכר טרחה עורך דין לצד הזוכה סכום מע"מ בגין אותו הסכום.
בפרקטיקה, משלא מגלה בית המשפט את דעתו בעניין המע"מ ומסרב הצד שכנגד לשלם את עלויות המע"מ הנוסף בגין שכ"ט עו"ד, על דרך הכלל מתבקשת פנייה חוזרת לבית המשפט לשם הבהרת החלטתו והוספת המע"מ, אך לא בכך עסקינן.
החיוב במס ערך מוסף
כעקרון וככלל החזר הוצאות משפט אינו בגדר עסקה החייבת במע"מ (והשווה: תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976), שכן אין המדובר בתמורה בגין "עסקה", ואף הגדרת ה"מכר" או ה"שירות" כמונחי יסוד שבסעיף 1 לחוק מע"מ אינם מתכנסים לכדי תחולה במקרה דנן.
· קביעת בית המשפט – ניתן לחלקה לשניים:
1. החזר הוצאות משפט – הכוונה לאותן אגרות משפט והוצאות כלליות אחרות בהן עמד הזוכה כדי לזכות בזכות העמידה שבבית המשפט.
2. החזר הוצאות שכר טרחת עורך דין – הכוונה לאותן הוצאות אשר לדעת בית המשפט עמד בהן הצד הזוכה כדי לממן את עצם זכות עמידתו – כתובע או כמתגונן – בבית המשפט.
בשני המקרים, כוונת בית המשפט הינה שיפוי והחזרת מצבו של הצד הזוכה למצב טרום התביעה והקטנת, ואולי השבת, הנזק, בעיקר הכספי, בו עמד אותו אדם.
משבאנו לכלל דיעה כי זו המטרה והתכלית של הוצאות המשפט והחזר הוצאות שכ"ט עו"ד, לא תוכל לומר אלא כי המדובר בהחזר הוצאה, או לחילופין בפיצוי בעל אופי נזיקי, בגין הנזק שנגרם בדמי ממון לצד הזוכה, והרי זה מכבר נקבע כי פיצוי, ובודאי פיצוי בעל אופי נזיקי אינו בר הגדרה המחילה את המונח "עסקה" לעניין חוק מע"מ.
ברמה הפרקטית
אדם (יחיד או חברה) המקבל החלטה/פסק דין הטומנת בחובה החזר הוצאות בית המשפט והחזר שכר טרחת עורך דין, והכל בגין תובענה שמהותה ועניינה קשור במהלך העסקים, ינהג כך:
1. בגין החזר הוצאות המשפט [אשר כמובן אינן כוללות מע"מ] – ינפיק, לצד המשלם שכנגד, קבלה, בה יצויין המקרה ומספר התיק, והכל בהתאם להוראות ניהול פנקסים.
2. בגין החזר הוצאות שכר טרחת עורכי דין [הכוללים כאמור בתקנה 512(ג) שלעיל מע"מ] - ינפיק, לצד המשלם שכנגד, קבלה בלבד הכוללת את מרכיב המע"מ בתוכה, הא ותו לא.
דברינו האמורים לעיל, רלוונטיים גם לעורך דין המייצג את עצמו, וזוכה, מעבר להוצאות המשפט, גם בשכר טרחת עורך דין, בגינם יעביר לצד המשלם, קבלה בלבד ולא חשבונית!
הנפקת חשבונית מס לצד שכנגד כמוה כהענקת פרס למעוול, שכן המשלם הוא אשר "הזיק" לזוכה, ומסירת חשבונית מס בידו, עליה יבקש ויקזז את מע"מ התשומות היא לא יותר מאשר הענקת זכות שלא בדין לצד החוטא. לא לזה כיוון המחוקק, ולא כך מגדיר חוק מע"מ את עקרון ה"עסקה".
במישור התיאורטי נציין עוד, כי אין ולא נערכה כל "עסקה", לעניין חוק מע"מ, בין הצד המשלם לצד הזוכה, ומשכך, אם תרצה הסבר אקדמי, שוב מתייתרת ואינה קיימת החובה להנפיק חשבונית לצד המשלם מאת הצד המקבל, בגין הוצאות שכר טרחת עורכי דין.
לאור המסקנה העולה מרשימה זו (הנפקת קבלה בגין החזר שכר טרחת עורכי דין, הכוללת גם את מרכיב המע"מ, ללא דיווח על "עסקה"), נראה כי אין גם מקום לניכוי מס התשומות, הגלום בהוצאות שהוזחרו לתובע.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
