סרונו: מכירות הרביף בארה"ב זינקו ב-31.8% ב-2005

סיימה את הרבעון הרביעי ואת שנת 2005 כולה תוך גידול במכירות וברווחיות. הרווח הנקי ברבעון הרביעי זינק ב-72.2% ל-144.1 מיליון דולר. הרווח למניה זינק ב-34.6% בשנת 2005
ענת שגב |

חברת הביוטכנולוגיה התרופתית, סרונו, מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי ולשנת 2005. מכירות תרופת הרביף לטיפול בטרשת נפוצה, המתחרה בקופקסון של טבע ופותחה על-ידי חברת אינטרפרם הישראלית, צמחו בשנת 2005 בכל העולם ב-16.4% ל-1.269.8 מיליארד דולר, לעומת 1.090 מיליארד דולר ב-2004.

ברבעון הרביעי צמחו מכירות הרביף בכל העולם ב-8.2% ל-335.3 מיליון דולר, לעומת 310 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרביף הייתה בשנת 2005 התרופה בעלת הצמיחה הגבוהה ביותר בארה"ב לטיפול בטרשת נפוצה. מכירות הרביף בארה"ב זינקו ב-31.8% ל-389.5 מיליון דולר, לעומת 295.6 מיליון דולר ב-2004. מכירות הרביף ברבעון הרביעי בארה"ב עלו ב-32.6% ל-114 מיליון דולר, לעומת 86 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מכירות הרביף מחוץ לארה"ב צמחו ב-2005 ב-10.7% ל-880.3 מיליון דולר לעומת 795 מיליון דולר ב-2004. מכירות הרביף מחוץ לארה"ב ברבעון הרביעי צמחו ב-4% במטבע מקומי, אך פחתו בדולרים, בשל התחזקות הדולר מול האירו (221.3 מיליון דולר לעומת 224 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד).

סרונו מדווחת על התקדמות משמעותית בשני ניסויים קליניים. כל החולים במסגרת ניסוי "ראש בראש" של הרביף מול הקופקסון של טבע, שמטרתו להוכיח את יעילותו של הרביף מול הקופקסון, סיימו באחרונה את השנה הראשונה לטיפול. כמו כן, הניסויים הקליניים של הקלדריבין, לטיפול אוראלי בטרשת נפוצה, מתקדמים לעבר סגירת רשימת החולים לפאזה השלישית.

סך כל הכנסות החברה בשנת 2005 ממכירת מוצרים צמחו ב-7.4% ל-2.338.9 מיליארד דולר, לעומת 2.177.9 מיליארד דולר ב-2004. הכנסות החברה ממכירת מוצרים ברבעון הרביעי היו זהות לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-604.5 מיליון דולר והושפעו לרעה מהתחזקות הדולר מול האירו.

סך כל הכנסות החברה בשנת 2005, בניכוי הוצאה חד פעמית, צמחו ב-8.2% ל-2.586.4 מיליארד דולר, לעומת 2.458.1 מיליארד דולר בשנת 2004. ההוצאה החד פעמית הינה 67 מיליון דולר, אשר אותם שילמה החברה ברבעון השלישי עבור הסכם רישיונות חדש. סך כל הכנסות החברה ב-2005, כולל ההוצאה החד פעמית, צמחו ב-5.2% לעומת 2004.

הרווח הגולמי ממכירת מוצרים טיפס לשיא של 88.6% בשנת 2005, מהגבוהים בענף, לעומת 86% בשנת 2004, כתוצאה מהליכי התייעלות שביצעה סרונו ב-2004 וב-2005. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי צמח ל-88.9% לעומת 87.9% ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי צמחו בכ-5% ל-669.9 מיליון דולר לעומת 638.3 מיליון דולר ברבעון הקודם. הכנסות החברה ברבעון הרביעי פחתו ב-1.4% ל-669.9 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי זינק ב-72.2% ל-144.1 מיליון דולר לעומת 83.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח פרופורמה בשנת 2005 צמח ב-28.4% ל-565.3 מיליון דולר, ועבר את הרף הגבוה של תחזיות החברה לרווח של 520-540 מיליון דולר. הוצאות חד פעמיות בגין הסדר משפטי בארה"ב והסכם רישיונות חדש הניבו כמתוכנן, הפסד של 106.1 מיליון דולר, בשנת 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.