אחד אפס לחמאס במגרש של הבורסה; מה יהיה בשבוע הבא?
את שני ימי המסחר האחרונים חתמה הבורסה המקומית בעליות שערים, אבל למרות עליות אלו רשמו מדדי ת"א ירידות שערים חדות בסיכומו של שבוע המסחר. מדובר בירידות שמחקו את תשואת חודש ינואר וביטלו את "אפקט ינואר" שעליו מדברים בשוק מדי שנה.
במהלך השנה האחרונה ניצבה הבורסה למול כמה וכמה אירועים שאיימו על יציבותה וגובהה. לפיטורי ביבי נתניהו מתפקיד שר האוצר הגיבה הבורסה בירידות שערים חדות, אך שבה למסלול העליות ביום שלמחרת, גם לאשפוזו השני של ראש הממשלה, אריאל שרון הגיבה הבורסה בחריפות, ושוב חזרה להתחזק למחרת. על השפעתם של פיגועי התאבדות שזיעזו בשנים האחרונות את הבורסה המקומית, אנחנו כבר לא מדברים. הבורסה הוכיחה את עוצמתה ועמדה לכל האירועים שחלו בשנה האחרונה.
אך בשבוע החולף התרחש ככל הנראה ה"מגה אירוע" שממנו חששו המשקיעים בבורסה של תל אביב. יש כאלו שתולים חלק מהירידות ברמותיהם הגבוהות של המדדים, וטוענים כי מימושים בלאו הכי היו צריכים להגיע וניצחון החמאס היה הטריגר. אך במבחן התוצאה רושמת תנועת החמאס 1:0 למול המשקיעים בבורסה הישראלית.
בערב יום חמישי בשבוע שעבר התברר באופן סופי כי תנועת החמאס הולכת להרכיב את הממשלה הפלשתינית הבאה. ניצחונה של התנועה הכה בתדהמה את העולם ונראה שלא פחות את עצמה. ההפתעה הייתה מושלמת, שום תרחיש לא חזה ניצחון זה. ההפתעה תפסה את המשקיעים עם המכנסיים למטה, המחשבה והערכות לגבי העתיד להתרחש בכלכלה המקומית צבעה החל מפתיחת המסחר את מסכי הבורסה באדום.
החל מיום חמישי האחרון ועד ליום המסחר השלישי של השבוע הנוכחי, איבדו מדדי הבורסה אחוזים ספורים. במהלך תקופה זו ניסו פעילים רבים להרגיע את השוק המקומי שמא "יברח" להם - אך ללא הצלחה. בניסיונות ההרגעה נתקבלה עזרה גם מהזירה המדינית מהצד הישראלי והפלשתיני אך ללא הועיל.
בשלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע נראה היה כי המשקיעים מנסים לדלג מעבר למכשול המדיני החדש. בפתיחות ימי המסחר ביקושים חיוביים שחיזקו את מדדי הבורסה בפתיחה. אך ביקושים אלו לא החזיקו מעמד לזמן רב וצד המוכרים שב לשלוט במסכי הבורסה.
עדות לניסיונות המשקיעים לרומם את הבורסה ניתן היה לראות במחזורי הפתיחה, שהיו נמוכים יחסית לימי מסחר כתיקונם. עליות השערים נרשמו ב"כסף קטן" המשקיעים טבלו את רגליהם במים אך החליטו לבסוף להישאר בחוץ. בנוסף, מחזורי המסחר בשני ימי המסחר האחרונים בהם נרשמו עליות שערים, היו נמוכים ממחזורי המסחר בימי הירידות.
לאחר אשפוזו של ראש הממשלה עלתה רמת אי הוודאות, אך במקרה של אריאל שרון תקופה זו הייתה מוגדרת, הבחירות ב-28 למארס הקרוב. במצב החדש אין לדעת כמה תימשך תקופה זו. כיצד תנהג תנועת החמאס? שנראה כי עדיין מבולבלת מניצחונה. האם פניה לשלום והרגעת האזור? או, שתצא בהפגנת כוח למול ישראל.
הפרשנויות לתרחישים האפשריים מגוונות. חלקם של הפרשנים סבורים כי הנהגת החמאס שעד עתה הייתה באופוזיציה תתמתן בכס השלטון ואף עשויה להפתיע לטובה. מנגד, הפסימיים מזכירים כי התנועה עדיין נחשבת ומוגדרת כארגון טרור שחזונו הוא השמדת ישראל.
מה חושבים המשקיעים הזרים? בשוק ההון הישראלי ישנה השפעה מהותית לדעתם והערכותיהם של המשקיעים הזרים שהינם משקיעים כבדים. שני בנקי השקעות התייחסו השבוע לנצחון החמאס. הדוייטשה בנק הגרמני פירסם סקירה לא מעודדת כשהוריד המלצתו לשוק המקומי ל"תשואת חסר".
בבנק העריכו השוק הישראלי צפוי להשיג תשואה נמוכה לעומת שווקים מתפתחים. כלכלני בנק UBS היו זהירים יותר בהערכותיהם, אך עדיין פרסמו סקירה פסימית כשהם ממליצים למשקיעים לשמור על גישה "ניטראלית" בכל הנוגע להשקעה במניות בישראל.
לאן פני הבורסה? קשה לדעת. ברחוב אחד העם צריכים להתמודד כעת עם אותם אירועים שהתעלמו מהם עד לפני שבוע. תוצאות הבחירות לממשלת ישראל, חס ולחלילה פיגועי טרור, שיחזקו את התחושה כי אין עם מי לדבר בצד השני.
והכי חשוב, מה עושים כשהמציאות מציבה את המדינה שלך למול ארגון טרור שנבחר בבבחירות דמוקרטיות, שכרגע בכל אופן, למרות הצהרות מתונות לא מעניק את הרושם שהוא ביצע תפנית בחשיבתו.
מאת: דרור איטח.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
