שיא בהכנסות המדינה ממיסים בינואר: 16.3 מילארד שקל
בחודש ינואר 2006 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ואגרות בכ-16.3 מיליארדי שקל. בניכוי שינויי החקיקה והפרשי עיתוי של החזרי מס, גביית המיסים בחודש ינואר 2005 עלתה בשיעור ריאלי של כ-10% לעומת חודש ינואר אשתקד.
הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש ינואר 2006 הסתכמו בכ-15.9 מיליארד שקל לעומת כ-13.3 מיליארד שקל בינואר 2005 בניכוי תיקוני החקיקה, והפרשי עיתוי נרשמה עליה ריאלית בשיעור של 10.2. חלק ניכר מהגידול בהכנסות מניכויים משוק ההון בגלל המכירה הרעיונית שהייתה בסוף דצמבר. ההכנסות מהמכירה הרעיונית הסתכמו בכ-800 מליון שקל.
משרד האוצר מציין כי נתוני הכנסות הרשות תואמים לאינדיקטורים על ההתפתחות הכלכלית במשק באוקטובר - דצמבר 2005, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצביעים על המשך ההתאוששות בפעילות המשקית. ועליה הפדיון המסחר והשירותים ובייצור התעשייתי, לעומת זאת נרשמה האטה בקצב העלייה ביצוא הסחורות וירידה במספר לינות התיירים בבתי מלון. יבוא נכסי ההשקעה לענפי הכלכלה ירד ב-5.7%, ויבוא חומרי הגלם ירד ב-4.3%.
ההכנסות ממיסים ישירים בחודש ינואר 2006 (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין וכו'), הסתכמו בכ-9.1 מיליארד שקל לעומת 7.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של 12.3%. כאמור כ-800 מליון שקל מההכנסות התקבלו מהמכירה הרעיונית שהייתה בסוף דצמבר.
ההכנסות ממיסים עקיפים בינואר 2006 (מע"מ, מס קניה, מכס, ובלו), הסתכמו בכ-6.7 מיליארד שקל לעומת 6.0 מיליארד שקל. בניכוי הפרשי עיתוי ותיקוני חקיקה, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-7.2%.
הכנסות מאגרות משרדי הממשלה בחודש הסתכמו בכ-0.4 מיליארד שקל, עליה ריאלית של כ-6% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2005
בחודש ינואר היה לממשלה עודף בפעילותה הכוללת בסך של כ- 5.8 מיליארד שקלים ועודף של 6.2 מיליארד כולל מתן אשראי נטו.
בפעילות מקומית היה לממשלה עודף בסך של כ-5.9 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל, גירעון של כ 0.1 מיליארד שקלים. עודף גדול אופייני לחודשי ינואר עקב הוצאה עונתית נמוכה והכנסות גבוהות.
בחודש ינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ולפי חוק יסוד משק המדינה. מסגרת ההוצאה החודשית הכוללת שתוכננה בינואר עמדה על סך של כ 14.4 מיליארד שקלים. התכנון נעשה בהיקף כזה על פי הנחיות החוק ועקב הוצאה עונתית נמוכה בחודש ינואר בכל שנה.
רמת ההוצאה בחודש ינואר הסתכמה בקירוב למתוכנן, בסך של כ- 14.2 מיליארד שקלים, מזה הוצאות המשרדים 10.6 מיליארד בהשוואה ל 11.0 ו 10.6 בחודשי ינואר ב 2005 וב- 2004. רמת ההוצאות של המשרדים בחודש ינואר אינה אינדיקטיבית להוצאות בחודשים הבאים. היקף פירעון חובות (קרן וריבית) הסתכם בכ- 3.6 מיליארד שקלים.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.