דורי סגל: הפכנו לשחקן משמעותי בצפון אירופה

בראיון ל-Bizportal מדבר מנכ"ל גזית גלוב על התוכנית השאפתנית עליה הכריזה החברה: השקעות בהיקף של 7 מיליארד שקל בנדל"ן באירופה ובאסיה בשנתיים הקרובות
חזי שטרנליכט |

גזית-גלוב הודיעה היום על תכנית השקעות באירופה ובחינת אפשרות להשקעה באסיה בהיקף של עד 7 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות.

עיקר התוכנית נסובה סביב הרחבת פעילות הקבוצה במרכזים מסחריים, בתי דיור מוגן ומבני משרדים רפואיים. גזית גלוב מתכננת לבצע את המהלכים העסקיים שלה באמצעות התקשרויות מסוגים שונים, לרבות רכישה פיתוח והקמה של נכסים בודדים, רכישת תיקי נכסים ורכישת חברות נכסים, בין בעצמה, ובין באמצעות שיתופי פעולה ומיזמים משותפים עם שותפים מתאימים.

יצירת פלטפורמות עסקיות חדשות

דורי סגל, מנכ"ל גזית-גלוב אמר היום: "יש לנו כיום את היכולות והמומחיות הדרושים ליצירת פלטפורמות עסקיות רווחיות נוספות בעסקי המרכזים המסחריים במקומות נוספים באירופה ואסיה אשר יימצאו על ידינו כתואמות את אסטרטגיית ההשקעות של החברה, וכן את הידע, הקשרים והכרת הסביבה העסקית באזורים בהם אנו פועלים על מנת להתפתח ולפתח עסקי נדל"ן מניב אחרים. תכנית רחבת היקף זו תתבצע תוך שמירה קפדנית על איתנותנו הפיננסית."

בראיון ל-Bizportal מסביר סגל כי בגזית גלוב מעריכים שיש לחברה הרבה אפשרויות להתרחב ולהגדיל את העיסוקים שלה באירופה ובאסיה. "נכנסנו לאירופה לראשונה לפני שנתיים. אנחנו פעילים היום בפינלנד, סקנדינביה, שבדיה ואסטוניה - הפכנו לשחקן מאוד משמעותי שם", מסביר סגל.

סגל: בכל מקום שנהיה - נהווה מסה קריטית

באשר לשאלה על הדגש לאירופה, האם מדובר בסימון יעד חדש - אולי - על פני ארצות הברית, משיב סגל כי "בצפון אמריקה יש לנו עסקים מאוד מבוססים שממשיכים לצמוח בקצב יפה. אנחנו חושבים שלגזית היום יש אפשרויות נוספות לעשות דברים נוספים. יש לנו הרבה מה לעשות. אנחנו לא הולכים למקום לקנות נכס אחד. אנחנו מאמינים שבנדל"ן יש חשיבות למאסה קריטית. אנחנו חושבים שבכל מקום שאנחנו נהיה, אנחנו נהווה מסה קריטית שתחזיק נדל"ן".

התכנית החדשה עליה הכריזה החברה הבוקר, מתווספת למסגרת ראשונית שאושרה אשתקד בסך של כ-1.4 מיליארד שקל להשקעה בתחום המרכזים הרפואיים בארה"ב. ההשקעות יתבצעו תוך שמירה על יחסי איתנות פיננסיים נאותים, המאפיינים את הקבוצה לאורך השנים, וימומנו הן באמצעות שימוש במקורותיה העצמיים של החברה והן על ידי גיוסי הון וחוב בשווקים הפיננסיים בישראל ובחו"ל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.